פסק-דין בתיק רע"א 857/11

           זוהי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטת צ' צפת) מיום 11.1.2011, בה נדחתה בקשת המבקשת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בתביעה שהגישה המשיבה נגדה.

           אלה, בתמצית, העובדות והטענות העיקריות הצריכות לעניין:

1.        ההליך המתנהל בבית משפט קמא עניינו בתביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשת ובתביעה שכנגד שהגישה המבקשת נגד המשיבה לגבי הסכם לביצוע כביש שירות באזור התעשייה באר טוביה (שלב ב') (להלן: ההסכם). ההסכם נכרת בין הצדדים בעקבות זכייתה של המשיבה במכרז לביצוע כביש זה ובתביעתה טוענת המשיבה, בין היתר, כי המבקשת מסרבת לשלם לה את יתרת התמורה בסך 2,199,465.2 ש"ח המגיעה לה בגין העבודות שביצעה לפי ההסכם, נוכח עיכוב שחל בהשלמת עבודות בניית הכביש. לשיטת המשיבה, עיכוב זה נעוץ בהתנהלותה ובמחדליה של המבקשת עצמה ועוד היא טוענת כי על המבקשת להשיב לידיה סכום נוסף של 330,000 ש"ח בגין חילוטה שלא כדין של ערבות בנקאית שהפקידה בידי המבקשת להבטחת התחייבויותיה על פי ההסכם. המבקשת, מצידה, טוענת, בין היתר, כי הכשלים שאפיינו את התנהלותה של המשיבה, לרבות האיחור בהשלמת עבודות ביצוע הכביש, עולים כדי הפרה יסודית של ההסכם והפרה זו מזכה אותה בפיצוי מוסכם בסכום של 314,000 ש"ח (לאחר הפחתת סכום הערבות הבנקאית אשר, לשיטתה של המבקשת, חולטה כדין). המבקשת מוסיפה וטוענת כי בדיקת החשבון הסופי והשוואתו אל מול חשבונות הביניים ואל מול הסכומים ששולמו למשיבה במהלך ביצוע הפרויקט, העלתה כי לא זו בלבד שהמבקשת אינה חייבת למשיבה דבר, אלא שהמשיבה היא זו שחייבת למבקשת כספים שונים בסכום כולל העומד על 312,679.36 ש"ח. 

           המבקשת אף פנתה לבית משפט קמא בבקשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בתביעה שהגישה המשיבה נגדה. במוקד בקשה זו עמדה טענת המבקשת, לפיה הוברר לה כי המשיבה מצויה במצב כלכלי קשה בגינו לא יהא באפשרותה לשאת בתשלום הוצאותיה של המבקשת אם תדחה תביעתה. המבקשת ציינה בהקשר זה כי המשיבה פנתה לבית משפט המחוזי בבאר שבע, יחד עם חברת סלוקי מרדכי ובניו בע"מ (להלן: חברת סלוקי) בבקשה להקפאת הליכים ולגיבוש הסדר נושים, אך בקשה זו נדחתה על ידי כבוד הנשיא י' אלון שקבע, בין היתר, כי נוכח מצבן הכלכלי הקשה של שתי החברות הללו, הגובל בהתמוטטות כלכלית מוחלטת, ובהינתן היקף חובותיהן, לא תצמח כל תועלת מהקפאת ההליכים המבוקשת. להשלמת התמונה בעניין זה יצוין, כי הקשר בין המשיבה לחברת סלוקי מקורו (על פי המפורט בבקשה להקפאת הליכים שצורפה לבקשה דנן) בכך שבמהלך שנת 2008 רכשו בעלי המניות של חברת סלוקי את מניותיה של המשיבה והשתיים פועלות במשותף גם לגבי הסכמים שבהם התקשרה המשיבה בלבד. נוכח הקשר ההדוק בין שתי החברות נטען על ידן בבקשה להקפאת ההליכים כי התדרדרותה הכלכלית של חברת סלוקי הובילה בהכרח גם להתדרדרותה הכלכלית של המשיבה.

2.        ביום 11.1.2011, לאחר קבלת תגובת המשיבה ותשובת המבקשת לתגובה זו, דחה בית משפט קמא את בקשת המבקשת להפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בתביעה בקובעו כי לא מצא שמתקיימים במקרה דנן התנאים הנדרשים לחיובה של המשיבה בהפקדת ערובה כאמור. בית המשפט הוסיף וקבע כי עניין ההוצאות יישקל במסגרת פסק-הדין הסופי, לכשיינתן.

3.        מכאן בקשת רשות הערעור שבפני בה טוענת המבקשת כי היה מקום לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה משום שהינה חדלת פירעון ובקשתה להקפאת הליכים נדחתה. בנסיבות אלה, כך נטען, מתקיימים כל התנאים לחיובה של המשיבה בהפקדת ערובה ועוד טוענת המבקשת כי החלטת בית משפט קמא אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, כפי שהיא מוצאת את ביטויה, בין היתר, ברע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (טרם פורסם, 11.2.2009) (להלן: עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת) ועם הוראת סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 (להלן: חוק החברות) החולש על העניין. המבקשת מוסיפה וטוענת כי סעיף זה פורש כמקים חזקה לפיה יש לחייב חברה-תובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת וכי בית המשפט יורה על הפטרה מהפקדת ערובה רק אם עלה בידה להוכיח כי תוכל מבחינה כלכלית לשאת בתשלום הוצאות ככל שאלו יוטלו עליה או אם שוכנע כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה כאמור. בעניין אחרון זה, כך מטעימה המבקשת, הנטל להוכיח כי נסיבות העניין אינן מצדיקות חיוב בהפקדת ערובה מוטל על כתפי החברה-התובעת.

           לגישת המבקשת, הגשת הבקשה להקפאת ההליכים על ידי המשיבה, תוכנה של אותה בקשה וקביעותיו של כבוד השופט י' אלון בהחלטה שם, מלמדים כולם על כך שמצבה הכלכלי של המשיבה הינו בכי רע וכי הלכה למעשה המשיבה הינה חדלת פירעון. אם בכך לא די, הרי שבמסגרת התגובה שהגישה המשיבה לבית משפט קמא בבקשה לחיובה בהפקדת ערובה, לא התמודדה המשיבה עם הטענות בנוגע למצבה הכלכלי הקשה ולא הראתה כי יהא באפשרותה לשלם את הוצאות המבקשת אם תחוייב בתשלומן. המבקשת סבורה כי יש לראות בשתיקתה זו של המשיבה משום "הודאת בעל דין" כי היא אכן שרויה במצב כלכלי קשה ומשכך לא עלה בידה לסתור את החזקה שמקים נגדה סעיף 353א לחוק החברות. עוד סבורה המבקשת כי לא עלה בידי המשיבה להראות כי מתקיימות בעניינה נסיבות אשר בגינן יש להימנע מלחייבה בהפקדת הערובה. בייחוד כך, נוכח העובדה כי סיכויי תביעתה של המשיבה לגישת המבקשת אינם מן הגבוהים. על יסוד כל האמור, סבורה המבקשת כי שגה בית משפט קמא בכך שדחה את בקשתה. היא אף מלינה על כך שעשה כן בהחלטה לאקונית ובלתי מנומקת ועותרת לביטול ההחלטה ולחיוב המשיבה בהפקדת ערובה משמעותית בסכום שלא יפחת מ - 60,000 ש"ח.

4.        המשיבה, מצידה, סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. לטענתה, ההסדר החוקי החולש על הסוגיה הינו זה הקבוע בתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). לגישתה תקנה זו הינה החריג, ממנו למדים על הכלל ולפיו אין מקום לנעול בפני בעל דין את שערי בית המשפט אך בשל עוניו. לדידה של המשיבה כלל זה זוכה למשנה תוקף במקרה דנן בהינתן העובדה כי מצבה הכלכלי הקשה נגרם, בעיקר, עקב התנהלותה הנפסדת של המבקשת עצמה. לכך מצטרפת עמדת המשיבה הסבורה כי סיכויי תביעתה גבוהים ואף מטעם זה אין לגישתה מקום לחסום בפניה את הדרך מפני בירור התביעה בבית המשפט. לבסוף, טוענת המשיבה כי יש לנקוט משנה זהירות בטרם יוחלט על חיובו של תובע בהפקדת ערובה הואיל ובמקרים מסוימים עלול חיוב ממין זה לעלות כדי פגיעה בזכות הגישה לערכאות ואף כדי פגיעה בזכות הקניין או בזכותו של התובע לכבוד.

5.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, על נספחיהן, ולאחר שניתנה הסכמת המשיבה לכך, החלטתי לעשות שימוש בסמכותי על פי תקנה 410 ולדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

           במחלוקת שנפלה בין הצדדים ביחס להסדר החוקי החל על חיובה של חברה- תובעת בהפקדת ערובה, הדין עם המבקשת וכבר נפסק בעבר כי כאשר התובעת היא חברה מוגבלת במניות (כבעניינו) גוברת הוראת סעיף 353א לחוק החברות על הוראת תקנה 519 לתקנות (ראו: עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 11 לפסק-הדין). עוד נפסק כי סוגיית חיובה של חברה-תובעת בהפקדת ערובה נבחנת בשלושה רבדים; ראשית, יש לבחון את מצבה הכלכלי של החברה. שנית, יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג; לבסוף יש לבחון את סיכויי התביעה ובעניין זה הנטל להוכיח שנסיבות העניין מצדיקות לפטור את החברה מהפקדת ערובה הוא נטל המוטל על כתפי החברה-התובעת, ועל דרך הכלל אין מקום לבחינה מעמיקה של סיכויי ההליך ויש להיזקק לשיקול אחרון זה רק מקום שבו מדובר בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר. עם זאת, גם משהגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי יש הצדקה לחיובה של החברה התובעת בהפקדת ערובה, עליו לקבוע את שיעורה באופן מידתי המאזן כראוי בין כלל השיקולים הצריכים לעניין (עניין ל.נ. הנדסה ממוחשבת, בפסקה 13 לפסק-הדין).

6.        בענייננו, כפי שפורט בהרחבה לעיל, עלה בידי המבקשת להראות כי מצבה הכלכלי של המשיבה קשה. יתרה מכך. המשיבה עצמה, בתשובתה לבקשה שבפני, אינה חולקת על כך שמצבה הכלכלי "אינו פשוט" - כלשונה. בנסיבות אלו, סבורני כי יש ממש בטענת המבקשת כי היא עלולה למצוא את עצמה מול שוקת שבורה בכל הנוגע לגביית הוצאות המשפט, אם תדחה תביעתה של המשיבה. המשיבה אף לא הראתה כי הנסיבות הקונקרטיות מגלות טעם לפוטרה מהפקדת ערובה ובאשר לסיכויי התביעה - איני מוצאת כי המדובר בסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים במיוחד ועל כן, בהתאם לאמות המידה עליהם עמדתי לעיל, אין מקום לייחס משקל מכריע לשיקול זה. ויודגש - טענת המשיבה כי מצבה הכלכלי העגום נגרם בעטיה של המבקשת נראית כטענה קלושה נוכח האמור בבקשה להקפאת ההליכים שם יוחס מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה בראש ובראשונה להתדרדרות שחלה במצבה הכלכלי של חברת סלוקי. לאור כל האמור, סבורני כי האיזון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין מחייב את המסקנה כי היה מקום להורות על חיובה של המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשת. עם זאת ועל מנת שלא לחסום בפני המשיבה את הדרך לבירור התביעה, נראה לי כי מן הראוי להעמיד ערובה זו על 30,000 ש"ח.  

           הערעור מתקבל, אפוא, אך בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.  

           ניתן היום, ‏י"ט באייר, תשע"א (‏23.5.2011).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    מא

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: