פסק-דין בתיק עתמ 247/03

העותרת עתרה לביטול החלטות המשיבות לדחות תכנית מפורטת מס' 9/122/03/6 אשר הוגשה על ידה (להלן:"תכנית העותרת") במטרה לשנות תכנית מס' 8/122/03/6(להלן: "התכנית התקפה").

א. הרקע העובדתי

1. העותרת היא בעלת זכויות במקרקעין הידועים כמגרש 17 והמהווים חלק מחלקה 63 בגוש 2203, בצומת ראם(מפגש מסמיה) (להלן: המקרקעין). המקרקעין ממוקמים בצדו הדרום מזרחי של צומת בני ראם, בקירבת מפגש כביש מס' 3 וכביש מס' 40.

בצדו הדרומי של כביש מס' 3 קיים מפרץ חניה ובו תחנת אוטובוס, טרמפיאדה לחיילים ותא טלפון ציבורי. על המקרקעין ממוקם עסקה של העותרת הידוע בשם "מפגש ראם", שעיקר עיסוקו ממכר מזון ושתייה מסוגים שונים(להלן: העסק"). עד לאחרונה הייתה במקום  דרך גישה שרוחבה כ-10 מ' המסתעפת דרומה ומערבה מכביש מס' 3 ומובילה אל בית העסק, לדרך זו לא היה אישור סטטוטורי.

2. התכנית התקפה אשר אושרה ונכנסה לתוקף ביום 31.12.00, הוכנה ביוזמת המעוצה האזורית יואב(להלן: "המועצה האזורית) ונועדה להסדיר את הכניסה למתחם אזור התעשייה ומשרדי המועצה האזורית המצויים בחלקה הדרומי מזרחי של צומת ראם. כותרתה של התכנית הנה "הסדרת כניסה חדשה למתחם תעסוקה ולמשרדי המועצה".  

3. בין יתר הוראות התכנית התקפה בוטלה דרך הכניסה למתחם שהייתה קיימת בפועל ושעברה ליד העסק. דרך הכניסה החדשה למתחם הורחקה מהצומת בכ- 500 מטר והיא מסתעפת מהדרך הראשית מס' 3.

4. בחודש יוני 2002 הגישה העותרת למשיבה 1 את תכנית העותרת כאשר בכותרת התכנית צוין כי מטרת התכנית "ביטול דרך צדדית מס' 1 שינוי חלק מתוואי דרך כביש מס' 3"  ה"דרך צדדית מס' 1" שביטולה התבקש היא דרך הכניסה החדשה שתוכננה על פי התכנית התקפה. מטרתה של  התכנית - כמפורט בעתירה הנה - הסדרת דרך גישה וכניסה לבית העסק, וכן, הזזת תוואי כביש מס' 3 צפונה ממיקומו על פי התכנית התקפה.

5. המשיבה 1 דנה בתכנית העותרת וביום 23.7.02 החליטה לדחות את התכנית. נימוקי המשיבה 1 היו:

"א. נימוקים טכניים- התכנית אינה ערוכה על פי חוזר מנכ"ל הקובע את התנאים המינימליים לקבלת תכנית- כגון הגשתה על רקע מדוד. כמו כן התכנית שמתיימרת לבטל את התכנית 8/122/03/06 למעשה מרחיבה את תחומה וכוללת תכניות נוספות כגון 2/122/03/6.

ב. התכנית מבטלת ייעודים קיימים כגון מסחר במגרש 55.

ג. התכנית מתעלמת מהמחלף בצומת ראם והמגבלות המוכתבות על ידו למקום הכניסה למתחם יואב שנקבע בתכנית 250/03/6.

ד. התכנית אינה מציגה פתרון תנועה לכלל המתחם, לרבות גישה למגרש 17 בגוש 2604 הגובל בתכנית".

6. העותרת הגישה עתירה כנגד החלטת המשיבה 1. בהסכמה העתירה נמחקה על מנת לאפשר לעותרת לפנות למשיבה 2.

ביום 3.2.03 קיימה המשיבה 2 דיון בהשגת העותרת. החלטת המשיבה 2 הייתה לדחות את  ההשגה ואת תכנית העותרת. נימוקיה של המשיבה 2 היו:

"א. ראשית דבר סעיף א' להחלטת הוועדה המקומית בדבר "נימוקים טכניים" בדין יסודו שכן התכנית אינה ערוכה על רקע מדידה כנדרש ומהווה למעשה הרחבה של תכנית 8/122/03/6, באופן בו הנה מהווה שינוי לתכניות אחרות וזאת תוך ביטולן למעשה בשטחים הרלוונטיים ומבלי לקבוע הוראות חדשות.

ב. לגבי החלטת הוועדה כי התכנית מבטלת יעוד למסחר במגרש 55, הרי שהדבר אינו עולה מבדיקת תשריט התכנית התקפה לפיה מגרש 55 ייעודו שצ"פ כפי שאכן הוצג בתכנית.

ג. לגופם של דברים, החלטת הוועדה המקומית לפיה התכנית מתעלמת מהמחלף המתוכנן בצומת ראם על המשתמע ממנו, לרבות לעניין הכניסה למתחם יואב, סבורה הוועדה כי צדקה הוועדה המקומית שכן התכנית התקפה שמספרה 250/02/6 נותנת ביטוי בנספח התנועה, למיקומם הנכון של דרכי גישה/כניסות מכביש מס' 3 בשים לב למיקומו של המחלף המתוכנן לצומת ראם, ואשר על בסיסו הוכנה התכנית אותה מבקשים לבטל. 

כך גם החלטת הוועדה לפיה התכנית אינה מציגה פתרון תנועה לכלל המתחם, לרבות גישה למגרש 17 בגוש 2604 הגובל בתכנית וממחישה את הפגם התכנוני היסודי בתכנית שכל כולה ניסיון לקבוע הסדרי תנועה מחד תוך פגיעה ממשית בהסדרי תנועה תקפים מאידך.

ד. מהאמור לעיל עולה כי החלטת הוועדה המקומית בדין יסודה וכן היה מלכתחילה מקום לדחות את התכנית כפי שהוגשה".

7. כנגד שתי ההחלטות האמורות של המשיבות הגישה העותרת את עתירתה. בנפרד מהעתירה, הגישה העותרת ביום 4.4.02, תביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, בגין התכנית התקפה, עולה מהעתירה כי בעת הגשתה טרם הוכרעה תביעת הפיצויים. אתייחס להלן, לטענות העותרת.

ב. לא היה מקום לדחות תכנית העותרת מנימוקים טכניים