אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 9393/05

פסק-דין בתיק עפ 9393/05

תאריך פרסום : 17/04/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
9393-05
12/02/2006
בפני השופט:
1. דוד חשין סגן נשיא
2. עוני חבש
3. יעקב צבן


- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד בראונר
הנתבע:
1. גולדברג שמעון
2. ארד שמואל

עו"ד יאיר גרין
עו"ד אלי כץ
פסק-דין

פתח דבר

1.         ­לפנינו ערעור על הכרעת דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט חיים לי-רן), בת.פ 1743/02 מיום 9.3.05, בגדרו זוכו המשיבים מן העבירה של גרם מוות ברשלנות, עבירה על סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין).

רקע עובדתי

2.         ביום 18.3.97, נמצאו בני הזוג וורן ופני פייגין ז"ל (להלן: המנוחים), ללא רוח חיים, בדירתם אשר ברחוב אריה בן אליעזר, שכונת גילה, ירושלים. המנוחים מצאו מותם בשל שאיפת גז חד תחמוצת הפחמן (CO), אשר נפלט מתנור גז מסוג "יונקרס" (להלן: התנור).

התנור הותקן בשנת 1986 לערך, כ-11 שנים לפני האסון, על ידי המשיב 1, שמעון גולדברג (להלן: גולדברג), ועל ידי שותפו לעבודה בחברת "גולד" הסקות, ארנון קנדל (להלן: קנדל), אחד מעדי ההגנה בבית המשפט קמא.

המשיב 2, שמואל ארד (להלן: ארד), טכנאי גז במקצועו, חיבר את הצנרת, המובילה גז לתנור ממקור הגז הביתי בתקופה הרלוונטית, וכן ערך ביקור נוסף בדירתם של המנוחים, בין השנים 1993 ל-1994, ככל הנראה עקב בקשת המנוח.

להשלמת התמונה יצוין, כי אדם נוסף היה מעורב בעניין. היה זה שמואל דוד (הנאשם השלישי), אשר ערך ביקורת מטעם "סופרגז", חברה ישראלית להפצת גז בע"מ, לבדיקת תקינות ובטיחות מערכת הגז בדירתם של המנוחים. הלה ערך ביקורת בדירה בשנת 1995, וכעולה מהודאתו, לא ניתק את התנור ממערכת הגז, חרף הליקויים אשר מצא. בית המשפט קמא הרשיעו במיוחס לו, על בסיס הודאתו.

הכרעת דינו של בית המשפט קמא

כללי

3.         בית המשפט קמא הבהיר תחילה, כי התנור המדובר הנו תנור להסקה ולמים חמים, אשר הותקן בדירתם של המנוחים, בעת שהחליטו לנתק את מערכת החימום בדירתם ממערכת החימום המרכזית של בניין המגורים בו מצויה הדירה. התנור מחובר לקיר, מופעל באמצעות גז בישול ביתי, ובראשו ארובה - המובילה את פסולת הבעירה אל מחוץ לדירה. הארובה הנה גליל משורשר העשוי מתכת דקה.

4.         נכון למועד התקנת התנור והארובה המחוברת אליו, בשנת 1986 לערך, חלו הוראות תקן רשמי 158 (ת/17), אשר יצא לאור בשנת 1962. לאחר ההתקנה, הוחלף התקן פעמיים: לראשונה, בשנת 1987, בתקן רשמי אשר היה קרוי אף הוא 158 (ת/18), ולאחר מכן, בשנת 1991, בתקן רשמי 1296 (ת/19).

5.         בית המשפט קמא קבע כי בעת האסון נמצאה הארובה " להבדיל מן התנור, מותקנת במצב שאינו מתאים לדרישות התקן שלעניין" (סעיף 6(ג) להכרעת הדין) . בית המשפט קמא הפנה בעניין זה למסקנותיו של המומחה מטעם התביעה, שם טוב לוי, ראש מדור מערכות גפ"מ במכון התקנים (להלן: המומחה או לוי). לוי שטח ממצאי בדיקתו בסעיף 1 למסקנות תעודת בדיקה מס' 2712303080 וכן בסעיף 1ב לחוות דעתו מס' 44254 (ת/16).

בתעודת הבדיקה צויינו שתי מסקנות:

"1. התקנת המחמם אינה מתאימה לדרישות הסעיף הבא בתקן ת"ר 158: סעיף 504 - ארובות.

1.      המחמם הנבדק אינו מתאים לדרישות הסעיף 407 גזי השריפה בת"י 1296".

המומחה קבע כי בשל תפקודה הלקוי של הארובה, לא סולקו גזי הפליטה של הבעירה אל מחוץ לדירה, ואלה התפזרו בתוכה (סעיפים ג', ד1 לחוות דעתו של המומחה). כן קבע המומחה כי מצב זה נוצר בשל היותו של חלק מן התנור חסום בפיח (סעיפים ג2 ו-ד1 לחוות הדעת), ובית המשפט קמא ציין כי מצב זה נוצר שלא באשמת המשיבים (סעיף 6ג סיפא להכרעת הדין).  

שאלת רשלנותו של גולדברג

6.         לעניין חלל החדר בו הותקן התנור - גולדברג טען, כי התקין את התנור בחלל, אשר היה פתוח במועד התקנתו. במועד האסון, לעומת זאת, נראה התנור מותקן בחלל המטבח עצמו, אשר הורחב עם השנים שלאחר ההתקנה (ת/9, תמונות   11,12,18,19). 

גם ארד טען, כי עת חיבר התנור למערכת הגז הביתית, וכן בזמן שערך ביקור נוסף בדירת המנוחים, בשנת 1993, לא היה דבר אשר חייבו לנתק את התנור ממקור הגז או להתריע בפני המנוחים אודות סכנה הטמונה בהפעלת התנור.

בא כוחו של גולדברג הגיש מסמך, אשר הוכן על ידי גזברות עיריית ירושלים לצורך חישוב שיעור הארנונה לדירת המנוחים, על בסיס שטח דירתם (ס/2). מן המסמך עולה, כי עד ליום 18.8.94, מועד עדכון הרישום בגזברות, עמד שטחה של הדירה על 70 מ"ר, ומעת העדכון גדל ועלה לכדי 90 מ"ר. בית המשפט קמא מצא, כי יש במסמך זה כדי לתמוך בטענות המשיבים, לפיהן הותקנו התנור והארובה בחלל פתוח, עובר להרחבת הדירה וסגירתו של החלל בו הותקנו.

7.         המערערת טענה, לעומתם, כי מיקומו של התנור נותר כפי שהיה. היא ביקשה להסתמך לשם כך על דברי בנותיהן של המנוחים, איטל, אשר הייתה בת 10, ומעיין, אשר הייתה בת 9 עת הותקן התנור. מעדויות השתיים עלה, כי התנור הותקן לאחר שמטבח הדירה הורחב כדי לכלול את החלל הפתוח, אשר היה מחוצה לו בעבר, ולא הותקן בחלל פתוח, כטענתו של גולדברג. איטל זכרה בוודאות, לדבריה, כי הרחבת המטבח קדמה להתקנת התנור, וכי התנור מעולם לא הותקן מחוץ למטבח. מעיין העידה, לעומת זאת, כי אינה זוכרת את התקנת התנור וכי היא מניחה שזה נעשה לאחר שיפוץ הדירה, שכן לפני כן שימש המקום בו מותקן התנור כחצר קדמית, ולכל אחד היתה גישה אליו (עמ' 141, ש' 19-21). היא העידה אפוא כי "היונקרס בוודאות הוכנס אחרי שהרחבנו את המטבח והגדלנו את הבית" (עמ' 140, ש' 10).

            בית המשפט קמא קבע כי לאור עדותו של המומחה, הרי בעת התקנת התנור וכן בתקופה שלאחריה, לא היתה כל מניעה, מבחינת התקן, להתקין את התנור גם בתוך הדירה (עמ' 61, ש' 19; עמ' 62, ש' 15).

משכך, לדידו של בית המשפט קמא, התייתר הצורך להכריע במחלוקת עובדתית זו, שכן אף אם הותקן התנור בתוך הדירה, כגרסת הבנות, הרי לא היה בכך כל פגם. קל וחומר נכון הדבר, אם הותקן התנור בחלל פתוח, כגרסתו של גולדברג.

8.         לעניין אופן התקנת הארובה - איטל ומעיין לא התייחסו לכך בעדויותיהן. גולדברג טען כי התקין את הארובה בשיפוע הנדרש בחלקה האופקי, כאשר מחובר אליה, בחלקה שמחוץ לבניין, קטע ארובה אנכי ובראשו ברדס עטור ברשת תרנגולות. את חלקה האופקי של הארובה התקין בשיפוע קטן כלפי האופק, כמתחייב מהוראות התקן, ואילו את חלקה האנכי הרכיב כנדרש, לאורך הקיר החיצוני של הבניין, ולאחר שהשחיל את חלקה האופקי מבעד לרווח שנוצר בין הסורגים שבמקום, ובינו ובין רום קמרונה של הקשת אשר בקיר החיצוני. את החלק האנכי קיבע גולדברג בעזרת חבק וברגים לקיר האבן של הבניין ובראשו הרכיב הברדס (ת/9, תמונה 18). עוד העיד גולדברג, כי לעת ההתקנה היה החלק הפתוח סגור בסורג. הוא עבד מהדירה כלפי חוץ ו"מעך" במעט את הארובה, כדי להעבירה ברווח שבין הסורגים.

לפי עדותו, הארובה שראה לאחר האסון אינה הארובה אשר התקין. חלקה האופקי של הארובה היה שונה, וחלקה האנכי אשר היה מותקן מחוץ לבית, הוסר כליל. לפתחה החדש של הארובה הוצמדה רשת יתושים צפופת חורים.

בהודעתו במשטרה (ת/1) אמר גולדברג, כי הארובה נמצאת במקומה דאז ורק הרשת בפתחה החיצון הוחלפה. בביקורו החטוף בדירה, לאחר האסון, כאמור בעדותו, גילה גולדברג כי החלל אשר היה קיים בסמוך למטבח (בו הותקן התנור) נסגר וכי קטע הארובה האנכי הוסר במרוצת השנים. עוד ראה, כי פתח היציאה החדש של הארובה, אשר נוצר עם הסרתה, כוסה ברשת יתושים וקטע הארובה האופקי הוסט ממקומו וחובר שלא באורח יציב וחזק, לא לתנור עצמו ולא לתקרת המרפסת. נוסף לכך, נסגרה המרפסת בחלונות הזזה והוסרה דלת אשר הפרידה בין המטבח לבין המרפסת. כך הפכה המרפסת לחלק מן המטבח. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ