פסק-דין בתיק עפ 504/06

א.         בפנינו ערעור על הכרעת הדין של בית משפט השלום בקריות (כב' השופט מ. ארגמן), בת.פ. 1100/03, מתאריך 14.3.05, לפיה הורשע המערער בעבירה לפי סעיף 304 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, וכן מוגש הערעור על החלטת בית משפט קמא מתאריך 18.4.05, הדוחה את בקשת המערער להגשת ראיות נוספות.

ב.         הנסיבות הצריכות לענין הינן אלה:

כנגד המערער וכנגד ארבעה נאשמים נוספים, הוגש בתאריך 23.6.03 כתב אישום המתייחס לאירוע שהתרחש בתאריך 29.4.99 כאשר המנוח אחמד אבו דהיון ז"ל (להלן: "המנוח"), מצא את מותו בתאונת עבודה שהתרחשה באתר "פסגות ים" שבקרית ים.

בעובדות כתב האישום נטען שבחודש מרץ 1999 המשיכה הנאשמת מס' 1 ("סולל בונה") בביצוע עבודות בניה של שלושה מבנים זהים בצורתם החיצונית, בני 14 קומות כל אחד, ובהם גם מבנה מס' 1016 (להלן: "המבנה"), באתר הנ"ל שבקרית ים, זאת לאחר שקבלן קודם פשט את הרגל.

הנאשם מס' 2 (שמואל בראופמן) היה עובד של סולל בונה, ושימש כבונה פיגומים מטעמה.

המערער (הנאשם מס' 3) הוא בודק פיגומים ממוכנים מוסמך.

הנאשם מס' 4 (לב זיסמן) היה עובד של סולל בונה והתמנה על ידה לשמש כמנהל עבודה ביחס לעבודות המתבצעות במבנה הנ"ל.

הנאשם מס' 5 (פריד עטאללה) היה קבלן טיח ופסיפס, וקיבל על עצמו לבצע עבור סולל בונה עבודות טיח במבנה.

עבודת טיח החוץ התבצעו על פיגומים תלויים ממוכנים, התלויים על גג המבנה.

ג.          בתאריך 19.4.99 הורכב תחת פיקוחו והנהלתו של הנאשם מס' 2, פיגום תלוי ממוכן (מס' 88-2541 ו- 881559) על החזית הדרומית של המבנה (להלן: "הפיגום"). אורך משטח העבודה של הפיגום היה 8.5 מ' וכלל שתי מערכות הנעה עם כבלי תליה והתקני תפיסה שנתלו על שתי קורות שהיו מונחות על הגג. הקורות הושענו על מעקה בטון בקצה הגג. הקורה המזרחית שאורכה 340 ס"מ בלטה כ-70 ס"מ מנקודת ההשענה, והקורה המערבית היתה מוארכת ומחוזקת כשאורכה הכללי היה 410 ס"ח והיא בלטה כ-140 ס"מ מנקודת ההשענה.

כמשקל נגדי לפיגום השתמשו בבלוקי בטון בגודל 17 X17 X34 ס"מ, במשקל של 23 ק"ג כל אחד, כשהם מונחים בתוך סל מתכת במידות של 80 ס"מ גובה, 90 ס"מ אורך ו-54 ס"מ רוחב כשהם מונחים חופשית בתוכו, כשהסל מחובר לקצה הפנימי של כל קורה.

הקורה המוארכת והמחוזקת יוצרה והורכבה על ידי הנאשם מס' 2 בעצתו של המערער וזאת בשל מבנה הבנין בו בלטה תקרת חדר בקומה 13 כ-70 ס"ח ביחס למעקה שעליו נסמכו הקורות בקומה 14.

ד.         בטרם הותקן הפיגום הנ"ל על החזית הדרומית של המבנה היה אותו פיגום מורכב בחזית הצפונית של המבנה. בתאריך 16.3.99 בדק המערער את הפיגום כשהוא מורכב על החזית הצפונית בבנין, כשהוא מותקן באופן זהה לאופן שתואר לעיל, והמערער הוציא תסקיר (ת/8), המתיר שימוש בפיגום בעומס עבודה של 400 ק"ג עם התנייה שהעומס המותר צריך להיות מפוזר לאורך משטח הפיגום.

המערער ידע, ויכול היה לדעת, שקיימת אפשרות להעביר פיגום מחזית אחת לחזית אחרת של אותו מבנה במשך שישה חודשים מיום הבדיקה מבלי שיהא צורך להזמינו לבדוק את הפיגום שנית.

ה.         בתאריך 10.6.98 בדק המערער את הפיגום הנ"ל שעה שהיה מורכב על חזית בנין מס' 1017 ובתאריך 6.5.99 בדק המערער פיגום אחר שעה שזה היה מורכב על חזית מזרחית של הבנין מס' 1016.

בבדיקות אלה המשקל הנגדי של כל פיגום היה לפי המתואר לעיל, והמערער הוציא תסקירים המתירים שימוש בפיגומים בעומס עבודה של 400 ק"ג עם התניה שהעומס המותר צריך להיות מפוזר לאורך משטח הפיגום.

כל הבניינים באתר הם בעלי אותו מבנה ואותה צורה ובכל מבנה קיימת סימטריה בארבעת צדדיו, כולל הבליטה כפי שאף היא מתוארת לעיל.

ו.          בשעות הבוקר של 29.4.99 החלו הנאשם מס' 5 ועובדיו, לבצע עבודות טיח על הפיגום הנ"ל כשהתזת הטיח מתבצעת באמצעות משאבה להתזת טיח, שהיתה ממוקמת על הקרקע, והטיח עובר ממנה באמצעות צינור.

נאשמים מס' 4 ומס' 5 ידעו והיו יכולים לדעת שהתזת הטיח כמתואר לעיל התבצעה כאשר צינור הטיח וצינור מים קשורים לצד המערבי של הפיגום. עובדיו של הנאשם מס' 5 התיזו טיח על קירות קומה 14, והורידו את הפיגום לקומה 13. לקראת סוף העבודה באותה קומה, ירד הצד המערבי של הפיגום, הקורה המערבית נשמטה מהגג, ומשטח העבודה של הפיגום נותר תלוי על הקורה המזרחית בלבד.