פסק-דין בתיק עפ 1413/04

כב' השופטת גבריאלה (דה - ליאו) לוי:

בפנינו ערעור שהוגש כנגד הכרעת הדין של בית משפט השלום לתעבורה בנצרת (השופט חנא סבאג), אשר ניתנה ביום 28/09/04 בתיק ת"ד- 10974/99 ולפיה זוכה הנאשם מכל אשמה.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, נהיגה בקלות ראש ואי האטה.

עפ"י עובדות כתב האישום, ביום 03/05/99 נהג הנאשם רכב מסוג סוזוקי (להלן: "הרכב") ברחוב עצמון שבנצרת עילית (להלן: "הכביש") מכיוון מרכז רסקו הגדול לכיוון מרכז רסקו הקטן.
באותה העת, חצתה ריבה צ'ורני (להלן: "המנוחה") את הכביש מימין לשמאל כיוון נסיעת הנאשם. כעולה מכתב האישום, משהתקרב הנאשם תוך נהיגתו למקום חציית המנוחה, ולמרות שהבחין בה בשלבי חצייה, הנאשם לא האט את מהירות נסיעתו ואף לא עצר על מנת לאפשר למנוחה להשלים את החצייה בבטחה, ופגע במנוחה עם דופן חזית הקידמי ימני של
הרכב (להלן: "התאונה") .

כתוצאה מהתאונה נפגעה המנוחה אנושות ונפטרה מספר שעות לאחר מכן. בזמן התאונה מזג האוויר היה נאה, הראות טובה והכביש תקין ויבש.

בסופו של יום, זוכה הנאשם עקב קביעתו של השופט קמא כי התאונה היתה בלתי נמנעת וכי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש וזאת לאחר שנפסלה חוות דעתו של הבוחן המשטרתי דגש.

טענות המערערת - המדינה:

טעה בית משפט קמא בכך שהחליט לזכות את המשיב תוך התעלמות מהנתונים העיקריים שהובאו בפניו במהלך ההליך שמיעת הוכחות, כאשר נתונים אלה מצביעים חד משמעית על רשלנותו של המשיב, ואף על כך שרשלנות זו שימשה כגורם בלעדי לקרות התאונה.

מגרסתו של המשיב ומהנתונים אשר מסר בהודעתו במשטרה נלמדה התנהגותו  במהלך אירוע התאונה :

א.         המשיב, כאשר התקרב לתחנת האוטובוס, ראה וידע, שבמקום נמצאים 
הרבה אנשים.

ב.         המשיב אף היה מודאג מהאפשרות שאחד האנשים שהיו בתחנת האוטובוס "יקפוץ"    

לכביש.