אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 1241/07

פסק-דין בתיק עפ 1241/07

תאריך פרסום : 24/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי נצרת
1241-07
14/11/2007
בפני השופט:
זיאד הווארי

- נגד -
התובע:
חוסיין שאער
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

1.         המערער הועמד לדין בבית משפט לתעבורה בצפת בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכן שימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח.

2.         ביהמ"ש קמא הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות המיוחסות לו, וגזר עליו פסילה מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה בפועל לתקופה של שנתיים, מאסר על תנאי של 12 חודשים למשך שנתיים, וכן מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים והפעלת  עונש המאסר על תנאי של 7 חודשים שהוטל עליו בבית משפט לתעבורה בנצרת בתיק 104/06, וזאת במצטבר לעונש המאסר שהוטל במסגרת תיק זה. סה"כ הוטלו על המערער 19 חודשי מאסר בפועל.

3.         על פי הנטען בכתב האישום, ביום 14/8/07 נהג המערער ברכב פרטי ונסע בנצרת שכונת כפר החורש. המערער נהג ברכב, על אף שהודע לו כי הוא פסול לנהיגה, אשר הוטלה עליו בבית משפט לתעבורה בנצרת, בתאריך 14/2/06 בתיק 104/06 ע"י כבוד השופט חנא סבאג, זאת למשך 6 חודשים ואשר מצטברת לפסילה של 3 שנים מתאריך 28/12/02, וכן מצטברת לפסילה של  3 שנים מתאריך 6/11/01 אשר מצטברת לפסילה של 5 שנים מתאריך 10/6/98. המערער נהג את הרכב ללא רשיון נהיגה , וכן ללא תעודת ביטוח בת תוקף על השימוש ברכב.

4.         א.         ב"כ המערער הלין על חומרת העונש שהוטל על המערער, ובפניי מיקד את עיקר טענותיו לעונש המאסר על תנאי של 7 חודשים שהוטל על המערער בפ.ל 104/06 והופעל באופן מצטבר לעונש המאסר בפועל של 12 חודשים שהוטל על המערער בתיק זה, וביקש להפעילו באופן חופף.ב"כ המערער ציין כי שגה ביהמ"ש קמא עת לא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער. המדובר במערער יליד 1954, אב לחמישה ילדים, משפחתו שרויה במצב כלכלי קשה ומתפרנסת מהבטחת הכנסה,שמקבלת אשתו של המערער, כנגד אשתו נפתחו חמשה תיקי הוצל"פ והיא הוכרזה כחייבת מוגבלת, כליאתו של המערער מאחורי סורג ובריח לתקופה ארוכה תמוטט את משפחתו כלכלית ותסכן את מטה לחמם. עוד ציין ב"כ המערער כי שגה ביהמ"ש קמא שלא זקף לזכותו של המערער את הודאתו בהזדמנות הראשונה, לקיחת אחריות, הבעת חרטה וחסכון זמן של ביהמ"ש. ב"כ המערער טען עוד, כי מפסיקת בתי המשפט עולה כי רמת הענישה בעבירות בהן הורשע המערער, ואף בעבירות נלוות חמורות יותר, אינה תואמת את גזר דינו של ביהמ"ש קמא, אשר סוטה משמעותית לחומרא מרמת הענישה. ב"כ המערער הפנה לסעיף 45 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 [להלן: "חוק העונשין"] וגם לע"פ 9059/03 אהרון יוסבשוילי נ' מדינת ישראל וציין כי בענייננו ביהמ"ש קמא החמיר יתר על המידה עם המערער ואפילו לא לקח בחשבון עצם העובדה, כי המערער לקח אחריות על מעשיו. בנוסף הפנה לעברו הפלילי של המערער וציין כי, אמנם עניין העבר הפלילי עומד לחובתו של המערער, אבל יחד עם זאת אין לראות בו כחרב שתמיד תרחף מעל ראשו של המערער ויש להתחשב בנסיבותיו האישיות.

לסיכום, ב"כ המערער ביקש לחפוף את תקופת שבעת החודשים שהוטלו על המערער ולהסתפק במאסר בן שנה, שכן זה הוא העונש הראוי והמקובל בכל הערכאות המשפטיות.

ב.          מנגד, ביקש ב"כ המשיבה לדחות הערעור. הפנה לעברו התעבורתי  וציין כי, מדובר במערער שלחובתו 8 עבירות של תעבורה אותם ביצע במהלך 16 השנים האחרונות, וכולם עניינם נהיגה ללא רשיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה. עוד ציין ב"כ המשיבה כי, עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של המערער מלמד בבירור כי המערער  לא נרתע, לא למד לקחים, וחזר על ביצוע אותם עבירות של נהיגה בזמן פסילה, עד כדי כך שהפעלת מאסר על תנאי במצטבר בוצע ע"י ביהמ"ש קמא בלית ברירה. ב"כ המשיבה הוסיף כי בעבר קיבל המערער ענישה קלה, מאסר על תנאי בלבד, פסילה לזמנים קצרים, ומאסרים לתקופות קצרות, עם זאת המערער חזר שוב ושוב לסורו, ולא נותרה לביהמ"ש קמא ברירה, אלא להפעיל את המאסר על תנאי במצטבר.

 לסיכום ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערעור תוך הדגשה כי המערער הוכיח בהתנהגותו, כפי שעולה מגיליון הרשעותיו הקודמות, כי אינו ראוי לכל התייחסות או לכל הקלה.

5.         אין להקל ראש בעבירות בהן הורשע המערער, המדובר בעבירות חמורות שהפכו  לרעה חולה בחברתנו, והאינטרס הציבורי מחייב ענישה מרתיעה, לרבות מאסר בפועל או מאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.

בית המשפט העליון התייחס לא אחת לרמת הענישה הראויה למי שנוהג בזמן פסילה בקובעו כי העונש הראוי למעשים כגון דא כולל מאסר בפועל לתקופה הולמת. (ראה רע"פ 410/04 - זאב מזרחי נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 2134 ורע"פ 7019/04 - ניר אופיר נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(3), 1758 ).

ברע"פ 1812/94  דורון פרץ נ' מדינת ישראל .תק-על 94(2), 2366, נטען בפני בית המשפט העליון כי רמת הענישה המקובלת בעבירות אלה היא מתונה הרבה יותר,  ובית המשפט העליון קבע כי:

"לא הוכח בפני כי אמנם כך הוא הדבר, אולם מי שנוהג בזמן פסילה ראוי לעונש חמור שבין מרכיביו פסילה לאורך זמן ומאסר לתקופה הולמת.

אם, כפי שנטען, מקובלת ענישה מתונה יותר, כי אז ראוי שתשתנה ותונחה ברוח פסיקה זו".

עם זאת יש לבחון כל עבירה ונסיבותיה וכל נאשם ונסיבותיו, כאשר הכלל הוא שהענישה אינדיווידואלית, ובית המשפט מחוייב למצוא את האיזון הראוי בין השיקול ההרתעתי לבין נסיבותיו האישיות של כל נאשם ונאשם.

6.         עיון בגליון הרשעותיו הקודמות של המערער עולה, כי למערער 8 הרשעות קודמות שכוללות בין היתר , נהיגה ללא ביטוח (ארבעה מקרים), נהיגה ללא רשיון נהיגה (ארבעה מקרים) וכן נהיגה בזמן פסיל ה (חמשה מקרים), עבירות שהן דומות לעבירות בהן הורשע המערער בתיק הנדון, דבר אשר מלמד כי בפנינו אדם, אשר מזלזל ורומס ברגל גסה את חוקי התעבורה, אדם אשר לא לומד לקח וחוזר לסורו.

כך שביום 14/2/06 נפסל המערער ע"י כב' השופט סבאג חנא בתיק 104/06 בביהמ"ש השלום בנצרת, הוטל עליו מאסר בפועל למשך 14 חודשים, מאסר על תנאי של 7 חודשים למשך 3 שנים וכן פסילה בפועל של 6 חודשים. בנוסף, המערער נידון בעבר למאסרים בפועל, וריצה כבר 6 חודשים של מאסר בפועל שהוטל עליו בשנת 1998 ונפסל ל- 5 שנים, ובשנת 2002 ריצה המערער מאסר בפועל של 5 חודשים  ונפסל ל- 5 שנים.

7.       להדגיש כי לא נעלמו מעיניי פסקי הדין השונים שהפנה אליהם ב"כ המערער, אולם לדעתי יש לבחון כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו האינדיווידואליות, כמובן תוך היזקקות לרמת הענישה שנקבעה על ידי בית המשפט העליון.

8.         בע"פ 5356/04 אברהם עמר נ' מ"י, תקדין-עליון, 2004(2), 2670, ציין בית המשפט העליון כי כאשר מדובר בנאשם שחוטא וחוזר וחוטא באותה עבירה, כאשר חרב המאסר על תנאי מונפת מעל ראשו, אין מקום לבוא לקראתו. עוד הוסיף בית המשפט העליון שראוי במקרים אלה להטיל עונשי מאסר בפועל על מי שחוזר ועובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה בזמן שתלוי ועומד כנגדו עונש מאסר על תנאי, מסכן הוא גם את עצמו וגם את המשתמשים בדרך, ובמקרים כאלה אין לו אלא להלין על עצמו. (ראה רע"פ 6643/04, מהרן אבו סייף נ' מ"י. תק - על 2004(3), 1862).

9.       ב"כ המערער הפנה לסעיף 45 לחוק העונשין אשר קובע כי ריצוי מאסרים ייעשה באופן חופף, כך שאסיר ירצה את תקופת המאסר הארוכה ביותר שהוטלה עליו ובמקרים חריגים ירצה אותם באופן מצטבר.

סעיף 45 לחוק העונשין דן בנסיבות בהן נאשם הורשע במשפט אחד במספר עבירות שאינן בשל "אותו מעשה" והוא נידון למספר עונשי מאסר בגינן. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ