אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עע 602/06

פסק-דין בתיק עע 602/06

תאריך פרסום : 09/08/2009 | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה ירושלים
602-06
13/05/2007
בפני השופט:
1. נילי ארד
2. שמואל צור
3. לאה גליקסמן


- נגד -
התובע:
קרן עזורי
עו"ד מיכל אורן - יוספברג
הנתבע:
שריפי ורד
עו"ד ניסן שריפי
פסק-דין

השופטת לאה גליקסמן :

1.                  ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת הראשית השופטת פוגל; עב 6421/04), אשר קיבל חלקית בלבד את תביעותיה של המערערת בקשר לעבודתה ולסיום עבודתה אצל המשיבה. 

2.                  המערערת עבדה אצל המשיבה מיום 7.1.2003 ועד ליום 30.3.2004, ולאחר סיום עבודתה תבעה פיצויי פיטורים, שכר חודש מרץ 2004, שכר עבודה בעד שעות נוספות, דמי מחלה, דמי חגים, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצויי הלנה. קביעותיו של בית הדין האזורי היו:

א.     לעניין התביעה לפיצויי פיטורים ופיצוי בגין עגמת נפש: בית הדין דחה את טענת המערערת כי התפטרה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, לפי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963. בית הדין האזורי קבע כי המערערת לא הוכיחה את גרסתה בדבר היחס המשפיל והמעליב שקיבלה במהלך תקופת עבודתה אצל המשיבה. כן קבע, כי בכל מקרה המערערת אינה זכאית לפיצויי פיטורים, לנוכח העובדה כי לא קיימה את החובה המוטלת עליה - להעמיד את המשיבה על כוונתה להתפטר בשל היחס כלפיה ולתת למשיבה הזדמנות לתקן את דרכיה. כפועל יוצא מקביעה זו נדחתה גם התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש. 

ב.      לעניין התביעה לשכר חודש מרץ 2004: בית הדין האזורי קבע כי המערערת התפטרה מעבודתה באופן פתאומי וללא הודעה מוקדמת. לפיכך,  בהתאם לסעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958 רשאית הייתה המשיבה לקזז מהשכר האחרון את הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת  בסכום השווה לשכר הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה הודעה מוקדמת, על פי חוק הודעה מוקדמת, התשס"א - 2001 (להלן - חוק הודעה מוקדמת).  

ג.       לעניין התביעה לגמול שעות נוספות: בית הדין קבע כי המערערת לא הוכיחה את זכאותה לגמול שעות נוספות.

ד.      לעניין התביעה לדמי מחלה ולדמי חגים: בית הדין האזורי קבע כי אישורי המחלה שהמציאה המערערת הם אישורים אותנטיים, ונתמכו בקבלות שהוצגו על מחירי תרופות באותו חודש. לכן, גם אם יצאה המערערת מביתה בעת מחלתה כדי להירשם ברבנות לנישואיה, אין בכך כדי להראות שהייתה מסוגלת לעבוד בתקופת המחלה. לפיכך, בית הדין חייב את המשיבה לשלם למערערת בעד 7 ימי מחלה. כן חויבה המשיבה לשלם למערערת דמי חגים.

ה.      לעניין התביעה לפיצויי הלנה: בית הדין קבע כי בנסיבות המקרה דמי מחלה ודמי חגים לא שולמו בשל טעות כנה, ולכן הפחית את פיצויי ההלנה והעמידם על הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

3.                  עיקר ערעורה של המערערת סב על דחיית תביעתה לפיצויי פיטורים. לטענתה, בית הדין התעלם מכך שהמשיבה האשימה את המערערת במכתב מיום 24.3.2004 ( להלן - המכתב ; נספח ב' להודעת הערעור) במעילה באמון, כאשר המשיבה טענה כי באותם ימים בהם נעדרה המערערת מעבודה עקב מחלה ערכה סידורים שונים לקראת חתונתה,  ואף הודיעה לה כי היא שוקלת את המשך העסקתה.  האשמה זו הייתה חסרת יסוד, שכן בית הדין פסק כי המערערת זכאית לדמי מחלה בעד אותם ימים. לטענת המערערת, מכתב זה כשלעצמו מהווה "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" כאמור בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג - 1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים), ולכן המערערת זכאית לפיצויי פיטורים למרות שהתפטרה. עוד טענה, כי בנסיבות בהן עובד מואשם בהאשמה חמורה של מעילה באמון, אין תחולה לכלל המחייב את העובד להתריע בפני המעביד על "ההרעה המוחשית" או "הנסיבות האחרות שביחסי עבודה" וליתן לו הזדמנות לתקן אותן. לעניין משכורת חודש מרץ 2004 טענה כי פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת אינו בגדר סכום קצוב לא שנוי במחלוקת, ולכן המשיבה לא הייתה רשאית לקזזו משכר חודש מרץ 2004, ובכל מקרה המשיבה לא נתנה למערערת לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, הביאה עובדת מחליפה, ולמעשה ויתרה על עבודתה של המערערת בתקופת ההודעה המוקדמת. לבסוף טענה המערערת כי היא זכאית לגמול שעות נוספות בסך של 301 ש"ח, וכי היה על בית הדין האזורי לחייב את המשיבה בתשלום פיצויי הלנה בגין דמי המחלה ודמי החגים. 

4.                   ב"כ המשיבה תמך בפסק דינו של בית הדין האזורי ובנימוקיו, והדגיש כי לא הובאה למערערת עובדת מחליפה, אלא מדובר בתלמידת תיכון שבאה לעזור למשיבה ללא קשר להתפטרות המערערת.

5.                  לאחר בחינת טענות הצדדים בכתב ובעל פה וכלל החומר שבתיק, אנו מחליטים לדחות את הערעור, מנימוקים שיפורטו להלן.

6.                  באשר לתביעה לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין עגמת נפש: אין בידינו לקבל את טענת המערערת כי המכתב כשלעצמו מהווה "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" בהתאם לסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, וכי בשל המכתב ונוסחו פטורה הייתה המערערת מלתת התראה על התפטרותה. ראשית, יש בטענה זו משום שינוי חזית, שכן גרסתה של המערערת, שנדחתה על ידי בית הדין האזורי,  הייתה כי התפטרה בשל יחס משפיל ומעליב שקיבלה במהלך כל תקופת עבודתה, שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהטלת משימות רבות החורגות ממסגרת תפקידה, אי מתן הפסקה במהלך יום העבודה, אי תשלום זכויותיה על פי החוק ועוד; שנית, כבר נפסק כי

לא אחת יקרה שעובד יראה את עצמו נפגע מהיחס אליו הן מצד המעביד והן מצד חבריו לעבודה. אולם, לא בכל מקרה או שרשרת מקרים הגורמים לעובד אי שביעות רצון, או מורת רוח, יש לראות עילה המצדיקה את התפטרותו עם זכות לפיצויים, מכוח ס' 11(א) סיפא לחוק.

דב"ע לג/34 - 3 אורנה קורנבליט - א. רוזנגרטן בע"מ, פד"ע ד' 411, בע' 414.

גם אם המערערת נפגעה מנוסח המכתב,  אין בו, כשלעצמו,  כדי  להוות עילה המצדיקה התפטרות עם זכות לפיצויי פיטורים. שלישית, בכל מקרה, היה על המערערת לקיים בירור עם המעבידה בטרם הודיעה על התפטרותה, ואין לקבל את ההשוואה הנטענת על ידה בין הנסיבות במקרה הנדון לבין נסיבות בהן מעביד האשים את העובד בגניבה והגיש נגדו תלונת שווא למשטרה.

7.                  התביעה לשכר חודש מרץ 2004: בית הדין קבע כי המערערת התפטרה באופן פתאומי ללא מתן הודעה מוקדמת. בית הדין לא קיבל את גרסתה של המערערת ( סעיף 29 לתצהירה ) כי ביקשה לתת הודעה מוקדמת למשיבה, אולם המשיבה מנעה ממנה לעבוד. לא מצאנו מקום להתערב בקביעה עובדתית זו של בית הדין האזורי. בהתייחס לטענה כי אין מדובר בחוב בסכום קצוב:  זכותו של המעביד, כזכותו של העובד, לפיצוי על אי מתן הודעה מוקדמת אינה מותנית בהוכחה כי נגרם למעביד נזק עקב אי מתן ההודעה המוקדמת. כמו כן, שיעור הפיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת - סכום השווה לשכר הרגיל בעד התקופה בה לא ניתנה הודעה מוקדמת - נקבע בחוק הודעה מוקדמת.  לפיכך, מדובר בחוב בסכום קצוב, שניתן לקזז מהשכר האחרון המגיע לעובד, על פי סעיף 25(ב) לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, כפי שקבע בית הדין האזורי.

8.                  התביעה לגמול בעד שעות נוספות: לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי כי המערערת לא הוכיחה את זכאותה לתשלום גמול שעות נוספות בכלל ואת מספר השעות הנוספות בעדן היא זכאית לגמול שעות נוספות בפרט. 

9.                  פיצויי הלנה בעד דמי מחלה ודמי חגים: פסיקת פיצויי הלנה נתונה לשיקול דעתו של בית הדין האזורי, על יסוד התרשמותו מהעדויות ומהראיות בפניו ומכלול נסיבות המקרה. בית הדין האזורי קבע כי אי תשלום דמי מחלה ודמי חגים נבע מטעות כנה, ולכן הפחית את שיעור פיצויי ההלנה להפרשי הצמדה וריבית כחוק בלבד.  לא מצאנו כי התקיימו במקרה הנדון נסיבות המצדיקות התערבות בשיקול דעתו של בית הדין האזורי.

10.              סוף דבר - הערעור על כל רכיביו נדחה. המערערת תשלם למשיבה שכ"ט עורך דין בסך של 3,500 ש"ח, בצירוף מע"מ כדין. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למערערת, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ה באייר תשס"ז (13 במאי 2007), בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ