פסק-דין בתיק עע 312/05

השופט שמואל צור

1.         בשנת 1998 פירסמה עיריית סחנין (להלן - העיריה) מכרז חיצוני לתפקיד מבקר העיריה. מר מחמוד חלאילה (להלן - מר חלאילה), עובד העיריה, אשר כיהן באותה עת כמורה בבתי ספר תיכוניים בעיר, הגיש מועמדותו למכרז ונבחר לתפקיד. מר חלאילה החל כהונתו בתפקיד מבקר העיריה ביום  1.9.98.

2.         סמוך לאחר שהחל מר חלאילה בתפקידו כמבקר, נבחר ראש עיריה חדש ועימו נוהל מו"מ בדבר שכרו של מר חלאילה (סעיף 3 לפסק הדין של בית הדין האזורי). ביום 6.1.99 החליטה מועצת העיריה כי מר חלאילה יועסק בחוזה בכירים ושכרו יעמוד על 75% משכר בכירים ותנתן לו תוספת לשכר בשיעור של 5% לשנה, בכפוף לזמינות תקציבית לביצוע תוספות אלה (סעיף 10 לתצהירו של מר מוסטפה אבו רייא ונספח א' לסיכומי המדינה).

3.         על אף החלטה זו לא חתם מר חלאילה על חוזה בכירים והוא עשה כן רק בחודש יולי 2002 ובחודש דצמבר 2002, אלא שהסכמים אלה לא אושרו על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר. בסופו של דבר חתם מר חלאילה על החוזה רק בחודש מארס 2005, לאחר שניתן פסק דינו של בית הדין האזורי מושא הערעור והערעור שכנגד. חרף העובדה שמר חלאילה לא חתם על חוזה בכירים, שילמה לו העיריה שכר על פי החלטתה, היינו - 75% משכר בכירים בתוספת 5% לכל שנה, למפרע מתחילת עבודתו.

4.         בסוף שנת 1999 ובתחילת שנת 2000 נכנסו לתמונה גורמי הפיקוח של משרד הפנים. ביום 9.12.99 כתב הממונה על פיקוח ובקרת שכר ברשויות מקומיות לעיריה הנחייה לפיה תוספות השכר במעבר לשכר בכירים יהיו מדורגות וכי בישובים שמספר תושביהם נמוך מ-50,000 תושבים שכרו של המבקר יהיה בגובה של 85% משכר בכירים. דברים דומים מופיעים במכתבו מיום 16.3.00 של מר יואל ינון מהאגף לכח אדם ולשכר ברשויות המקומיות במשרד הפנים. באותו מכתב אף נדרשה העיריה לנכות משכרו של מר חלאילה סכומים ששולמו לו ביתר וכן נכתב כי "... האמור לעיל כרוך בחתימה על חוזה בכירים כמקובל והעברתו לאישורנו".

            דרישות אלה של גורמי הפיקוח במשרד הפנים נעשו בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד הפנים מיום 14.11.99 לפיו שכרו של מבקר עיריה שמספר תושביה נמוך מ-50,000 תושבים לא יחרוג מ-85% משכר בכירים. עוד נקבע באותו חוזר כי -

" ההסדר מתייחס למבקרים חדשים ולמבקרים ותיקים, בתנאי שיחתמו על חוזים אישיים, כמקובל.

החוזים האישיים יועברו לאישור הממונה על השכר ומשרד הפנים".    

נספח ע/2 לערעור המדינה).

5.         בעקבות דרישות אלה החלה חליפת מכתבים בין מר חלאילה, העיריה, משרד הפנים והממונה על השכר בעניין תנאי שכרו ובהמשכה הגיש מר חלאילה, בחודש אוקטובר 2000, את תביעתו לבית הדין האזורי. התביעה היתה לאכיפת חוזה העבודה ולתשלום הפרשי שכר ועיקרה הוא הכרה בחוזה העבודה שאושר על ידי מועצת העיריה בגובה 75% משכר בכירים בתוספת של 5% לשנה עד תקרה של 100% משכר בכירים.

6.         במסגרת ההליך בבית הדין האזורי טען מר חלאילה כי העיריה אישרה את העסקתו של מהנדס בחוזה בכירים בשכר של 100%. בקשר לכך הגיש מר חלאילה גם עתירה לבג"צ, ממנה חזר בו. על רקע זה התבקש בית הדין האזורי לעכב את הדיון על מנת לאפשר לממונה על השכר לבדוק את העניין. ביום 12.4.02 נענה בית הדין האזורי לבקשה זו.

7.         במסגרת הבדיקה ערך הממונה שימוע למר חלאילה ביום 10.7.02, במסגרתו הובהר לו כי עליו לחתום על חוזה בכירים ובכל מקרה שכרו לא יכול לחרוג מ-85% משכר בכירים. לאור זאת חתם מר חלאילה על חוזה בכירים עם העיריה מיום 13.7.02, בו נקבע כי תחולתו מיום תחילת העסקתו (1.9.98). כמו כן נקבע בחוזה כי שכרו של מר חלאילה יעמוד על 85% משכר בכירים אך הוא הוסיף הערה בכתב יד לאמור - "הכל בכפוף להכרעה השיפוטית הסופית בהליך המשפטי העיקרי המתנהל בין הצדדים בבית הדין" (נספח ג' לערעור המדינה).

חוזה זה לא אושר על ידי הממונה על השכר.

8.         ביום 15.8.02 החליט הממונה על השכר בעניינו של מר חלאילה. הממונה קבע כי הואיל ומר חלאילה לא חתם על חוזה בכירים, יש לקבוע את שכרו כעובד בדירוג מבקרים בצירוף כל התוספות המקובלות לדירוג זה. עוד קבע הממונה כי על מר חלאילה להשיב לעיריה חלק מן הכספים שקיבל ביתר בסכום של 274,000 ש"ח ב-42 תשלומים חודשיים. כמו כן קבע הממונה שאם יחתום מר חלאילה על חוזה בכירים, תאושר העסקתו בכפוף לתקרת שכר של 85% משכר בכירים (נספח ע/4 לערעור המדינה).

9.         בעקבות החלטה זו של הממונה הגיש מר חלאילה לבית הדין האזורי בקשה למתן צו מניעה זמני. ביום 4.9.02 התקיים דיון בבקשה זו והוחלט כי באי כח העיריה ומר חלאילה יפנו אל הממונה על השכר ויבקשו לאשר את ההסכם המקובל עליהם. ואמנם, ראש העיריה פנה אל הממונה בבקשה לאשר את העסקתו של מר חלאילה בשכר 85% משכר בכירים למפרע מיום תחילת העסקתו (1.9.98), תוך ויתור על הדרישה להשבת כספים ששולמו ביתר (נספח ד' לתצהירו המשלים של מר נחמני). הממונה על השכר לא אישר בקשה זו, אך הסכים לשקול הפחתת הסכום אותו נדרש מר חלאילה להשיב (מכתב מיום 9.10.02; נספח ע/5 לערעור המדינה).

10.       ביום 18.12.02 החליט בית הדין האזורי לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני כנגד החלטת הממונה.

11.       ביום 26.12.02 שלח מר חלאילה עותק נוסף של חוזה בכירים, בחתימתו ובחתימת העיריה (נספח ו' לערעור המדינה). בנוסח זה של החוזה נקבע כי תוקפו הוא מיום 1.9.02 (ולא מיום תחילת ההעסקה - 1.9.98) וכן נקבע בו כי השכר יהיה בגובה 85% משכר בכירים. במכתב לוואי להסכם, הנושא אותו תאריך, חזר מר חלאילה על עמדתו כי אין בחתימתו על ההסכם משום ויתור על תביעתו בבית הדין לעבודה (סעיף 28 לתצהיר המשלים של מר נחמני (נספח ע/3 לערעור המדינה). בקשר לכך התקיים דיון בין הצדדים מחוץ לכותלי בית הדין במהלכו הבהירו נציגי הממונה כי שרירה וקיימת דרישתו להשבת סכומים ששולמו למר חלאילה ביתר, אף שהיה מוכן לשוב ולשקול הפחתת הסכום. באותו דיון הובהר לממונה כי, למרות החלטתו מיום 15.8.02, ממשיכה העיריה להעסיק את מר חלאילה בחוזה בכירים ולא בתנאי שכר לפי דירוג ודרגה. לאור זאת נדרשה העיריה לבצע את החלטת הממונה (מכתב הממונה מיום 31.3.03; סעיף 34 לתצהירו המשלים של מר נחמני).

12.       ביום 2.4.03 שב מר חלאילה וביקש לאשר את חוזה העסקתו מיום 26.12.02 (נספח ז' לתצהירו המשלים של מר נחמני). במכתב זה ציין מר חלאילה, במפורש, כי אם רואה הממונה את ההתנייה שנילוותה לבקשתו לאישור החוזה (הכוונה היא, ככל הנראה, לאמור במכתב הלוואי בדבר העמידה על התביעה בבית הדין) כמכשול לאישורו,  הרי  "... הנני מצהיר כי ההתניה הנלוית לחוזה הינה מבוטלת ומבקשך בהתאם לאשר את החוזה". עוד כתב מר חלאילה לממונה באותו מכתב שאם יש לממונה דרישות נוספות לאישור החוזה, " הנני מבקשך לציינם במפורש ובמפורט על מנת שאקיימם ובכך לראות בחוזה כחוזה המאושר על פי דין".

13.       ביום 16.6.03 הודיע הממונה למר חלאילה כי הוא מקבל את הסכמתו לחתום על חוזה בכירים אך זאת לגבי העתיד בלבד ובתוקף למפרע מיום 26.12.02 (סעיף 39 לתצהיר המשלים של מר נחמני). עם זאת, ביקש הממונה ממר חלאילה להודיע על הסדרת ביטוח המנהלים שלו. בנוסף הודיע הממונה כי הוא מסכים לנהל את התביעה בבית הדין לגבי העבר (עד 26.12.02), בכפוף לתיקרה של 85% משכר בכירים (סעיפים 40 - 42 ונספח ח' לתצהירו המשלים של מר נחמני).

            מכתב זה של הממונה אושר על ידי מר חלאילה במכתב מיום 3.7.03, אך לא נכללה בו התייחסות לעניין הסדרת ביטוח המנהלים (נספח ט' לתצהיר המשלים של מר נחמני).