אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עע"ם 9889/09

פסק-דין בתיק עע"ם 9889/09

תאריך פרסום : 26/07/2011 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
9889-09
25/07/2011
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. נ' הנדל


- נגד -
התובע:
יוסי וינר
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה - עיריית באר-שבע
2. עו"ד אליהו צוק [צוקר]
3. יעקב שטאובר קיסרר

עו"ד שלי רוזנטל
עו"ד אלי חביב
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע מיום 10.11.2009 (עת"מ 324/09, כבוד הנשיא י' אלון).

רקע עובדתי ודיוני

           המערער הינו בעל חנות ברחוב הדסה בבאר שבע. לחנות צמודה חצר אחורית משותפת. למשיבים 2 ו-3 משרדים אשר חלק מחלונותיהם פונים אל אותה חצר משותפת. המערער ביקש לבנות תוספת בנייה  על חלק משטח החצר, במטרה להגדיל את שטח חנותו. בעקבות זאת, הגיש בקשה לקבלת הקלה באחוזי בניה להגדלת החנות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בבאר שבע (להלן: המשיבה או הוועדה המקומית). ביום 28.1.2009 החליטה הוועדה לדחות את הבקשה להיתר, לאור התנגדותם של המשיבים 2 ו-3, אשר ההרחבה המבוקשת תחסום את החלונות במשרדיהם שפונים לחצר, ולמעשה תבטל את החצר תוך יצירת רצף של מבנים צמודים. באותו היום, החליטה הוועדה לדחות את בקשת המערער לביטול היתר בנייה שניתן למשיב 3 בשנת 1986. ערר שהגיש המערער לוועדה המחוזית לתכנון ובניה נמחק, בעקבות המלצת ועדת הערר, ביום 9.6.2009. עוד יש לציין, כי בהחלטת ועדת הערר נכתב, כי במצב העובדתי הקיים, שלפיו קיימים למשיבים 3-2 היתרים לחלונות, החלטת הוועדה המקומית הינה החלטה סבירה, אך המערער רשאי לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת לבקש לבטל את ההיתרים שניתנו לשכניו.

           בעקבות החלטת ועדת הערר, הגיש המערער עתירה מינהלית, לבית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע, שבמסגרתה ביקש כי בית המשפט יקבע כי פתיחת החלונות בנכסיהם של המשיבים 3-2 נעשתה ללא היתר כדין. בעתירתו, טען המערער, בין היתר, שההיתרים לבניית החלונות, אם ניתנו, ניתנו בניגוד לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה), ולכן יש לבטלם ולהורות על סגירת החלונות. בנוסף, ביקש המערער, כי בית המשפט יקבע, כי לנוכח ביטול ההיתרים של המשיבים 3-2, יש להיעתר לבקשתו להגדיל את שטח חנותו.

           בית המשפט לעניינים מינהליים, כאמור, דחה את עתירתו של המערער. בית המשפט קבע, כי לא מצא מקום להיענות לטענות המערער ולסעדים המבוקשים על ידו, שכן הוא לא הצביע על פגם בהיתרים שבידי המשיבים 2 ו-3, וכן לא הראה פגם כלשהו בהחלטה מהחלטות המשיבה.

           מכאן הערעור שלפנינו. נציין, כי במהלך הדיון שהתקיים ביום 5.1.2011, קיבלו הצדדים את הצעתנו לפנות להליך גישור, אך מהודעת עדכון מטעם המשיב 3, שהוגשה ביום 11.5.2011, עולה כי הליך הגישור טרם החל, ועד למועד כתיבת שורות אלה, לא עדכן המערער על התקדמות ההליכים. על כן, נראה כי ניסיוננו להביא להסכמה בין הצדדים לא צלח.

טענות הצדדים

           המערער טוען טענות מטענות שונות ביחס לפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ואתייחס למרכזיות שביניהן. המערער טוען, כי שגה בית המשפט בכך שפגע בזכותו לקניין ומנע ממנו לבנות ברכושו הפרטי, וזאת בהסתמך על היתרי בנייה שניתנו, אם ניתנו, למשיבים 3-2 בניגוד לדין. עוד טוען המערער, כי טעה בית המשפט בכך שהעדיף את גרסותיהם של המשיבים 3-2, על סמך תצהיריהם, מבלי שאפשר לו לחקור אותם. עוד טוען המערער, כי בית המשפט התעלם מההוראה הקבועה בחוק התכנון והבנייה, שלפיה לא ניתן לבנות חלון בקיר על גבול צדדי או אחורי של נכס. לגבי ההיתר שניתן למשיב 2, טוען המערער, כי המשיב 2 הודה כבר בפני ועדת הערר כי אינו מוצא את היתר הבנייה שניתן לו. לגבי ההיתר שניתן למשיב 3, טוען המערער, כי הבעלים הקודמים של הנכס שבבעלותו לא נתן את הסכמתו לבניית החלון וכי ממילא לא ניתן לראות במסמך שמחזיק המשיב 3 כמסמך משפטי מחייב. עוד טוען המערער בהקשר זה, כי אף אם ניתן למשיב 3 היתר, הרי שמדובר על היתר לא חוקי. לבסוף, טוען המערער כי המשיבה הפלתה בינו לבין המשיבים 3-2 בכך שמנעה ממנו לממש את זכותו לבנות ברכושו הפרטי כיוון שלשכניו כבר ניתנו בעבר היתרים לפתיחת חלונות.

           המשיבה סומכת את ידיה על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, על נימוקיו, וטוענת, כי למשיבים 3-2 היתרים אשר אין כל הצדקה לבטלם ולפיכך אין להיעתר לבקשתו של המערער להיתר בנייה. לטענתה, לא ניתן להתיר למערער לבנות בנייה האוטמת כליל חלונות של מבנים סמוכים אשר נפתחו בהיתרים בדין, ומגבלה זו על זכותו של המערער לקניין הינה מגבלה מוצדקת מטעמי תכנון והשכל הישר. עוד טוענת המשיבה, כי המערער היה מודע למצב הקיים כאשר קנה את הנכס ולכן היה מודע למגבלת הבנייה. עוד טוענת המשיבה, כי כל טענותיו של המערער באשר לסירובה לבקשתו למתן היתר אינן במקום, שכן הדיון בפני בית המשפט עסק אך בשאלת חוקיות ההיתרים שניתנו למשיבים 3-2. עוד טוענת המשיבה, כי הביטול המבוקש על ידי המערער ניתן רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן אשר אינן מתקיימות במקרה זה, ובכל מקרה, אף אם נפל פגם בהיתרים שניתנו, כי אז לאור עקרון הבטלות היחסית, אין לבטלם. לבסוף, טוענת המשיבה כי ניתן לדחות את הערעור אף בשל עילות הסף שלא הוכרעו על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים, וביניהן שיהוי וחוסר תום לב.

           המשיב 2, טוען כי יש לדחות את הערעור מכל אחת מהסיבות הבאות: שיהוי; אי צירוף ההחלטה עליה הוגשה העתירה; ניסיון לבטל היתרי בניה שניתנו כדין לפני עשרות שנים; ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון המשיבים; חוסר תום לב וניסיונות ההערמה של המערער; וכן ניצול שלא כדין של הליכים מינהליים ומשפטיים במטרה להטריד את המשיבים. לטענתו, המערער הגיש את עתירתו לבית המשפט לעניינים מינהליים כחצי שנה לאחר החלטת הוועדה המקומית מיום 28.1.2009 ואך מטעם זה לא היה מוצדק לדון בה. המשיב מודה כי לא מצא את ההיתר שניתן לו בשנת 1957, אך הצהיר על קיומו ועל פרטי הרישיון. עוד טוען המשיב 2, כי החלון המדובר היה קיים בחדר המרכזי של משרדו, לכל המאוחר משנת 1958 באופן רציף, וכי המערער רכש את חנותו בידיעה על קיומו של החלון. עוד טוען המשיב 2, כי המערער מחויב להסכם שיתוף שנחתם בין כל הצדדים לבעלות על הנכס בשנת 1957, שבו מצוין החלון, וכי המערער רכש את זכותו בנכס בכפוף להגבלות המופיעות בהסכם.

           המשיב 3 טוען, כי בעת שהמערער רכש את הנכס, היה ידוע לו שלאורך קיר חלקו האחורי של המבנה השייך למשיב 3, קיימים שלושה חלונות הפונים לחצר האחורית. כן טוען המשיב 3, כי בעליו הקודמים של הנכס שברשות המערער, חתם בשנת 1984 על הצהרה שלפיה אין הוא מתנגד לבקשה להיתר שהגיש המשיב 3 בהקשר אחר וכי הוא מכיר במצב הקיים. עוד טוען המשיב 3, כי עתירת המערער התיישנה, ולמצער הוגשה בשיהוי ניכר, וכן כי הוגשה בחוסר תום לב. בהקשר זה טוען המשיב 3, הן שהמערער ידע על המצב הקיים בעת שרכש את הנכס, הן שהעלים מידע מהמשיבה  בעת שביקש את היתר הבנייה. עוד טוען המשיב, כי לא מתקיימת במקרה זה אחת הדרכים לביטול היתר בנייה שניתן.

דיון

           בפתח הדברים אציין כי טענותיו של המערער בכל הנוגע לניהול ההליך בבית המשפט לעניינים מינהליים משוללות יסוד ומוטב היה לולא נטענו. בהתאם לתקנה 7 לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, בית המשפט רשאי למחוק או לדחות עתירה על הסף על פי כתב העתירה בלבד, אם, על פניה, היא אינה מגלה עילה להתערבותו. בנוסף, לפי תקנה 8, בית המשפט היה רשאי למחוק או לדחות עתירה גם במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בתיק זה. לעניין חקירת מצהירים, קובעות התקנות, כי ההחלטה בעניין זה נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר רשאי להותיר חקירת מצהיר, במידה והדבר דרוש לשם הכרעה בעתירה (תקנה 15). על כן, טענותיו של המערער בכל הנוגע לפגיעה בזכויותיו הדיוניות, נדחות.

           אף לגופו של עניין, לא מצאתי ממש בטענותיו של המערער. לנוכח מסקנתי זו, לא נדרשתי לטענות המשיבים ככל שהן נוגעות לדחיית הערעור בשל טעמי סף של שיהוי והתנהלות שלא בתום לב.

           שתי שאלות דרושות הכרעה בענייננו. הראשונה, האם למשיבים 3-2 היתרים לפתיחת חלונות בקיר הרלבנטי. השנייה, האם יש להורות על ביטולם של היתרים אלה. לגבי שתי שאלות אלה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה המערער לא הצביע על פגם בהיתרים שבידי המשיבים 3-2 המצדיק את התערבותנו.

           בכל הנוגע למשיב 2, קיבל בית המשפט לעניינים מינהליים את הצהרתו, שלפיה קיבל היתר בנייה כבר בשנת 1957 וכי החלונות נמצאים במקומם כבר מאז. אמנם, הודה המשיב 2, כי אינו מוצא את הרישיון, אך נדמה כי אין בכך כדי להעיד על כך שההיתר מעולם לא ניתן. בעניין זה אף לטעמי יש לקבל את הצהרתו של המשיב 2, אשר נסמכת גם על מכתב שכתב לעיריית באר שבע בשנת 1960 ובו מוזכר ההיתר. בכל הנוגע למשיב 3, קבע בית המשפט כי הוא הציג היתר בנייה מלפני עשרות שנים, וכי בעליו הקודמים של השטח שברשות המערער נתן את הסכמתו לאותו היתר. אף בעניין זה לא מצאתי מקום להתערב במסקנתו המבוססת של בית המשפט לעניינים מינהליים, שלפיה לא נפל פגם בהיתר.

           אשר על כן, למשיבים 3-2 ניתנו לפני שנים רבות היתרים לפתיחת חלונות בקיר הרלבנטי. המערער, כאשר קנה את החנות, היה מודע למצב התכנוני הקיים ולקיומם של אותם חלונות, ולכך, שלפי חוקי התכנון ולפי השכל הישר, לא יוכל להרחיב את חנותו באופן שיחסום את אותם חלונות. המערער לא הצביע בעתירתו או בערעור לפנינו על טעם מיוחד ומבוסס אשר יצדיק את ביטול ההיתרים שניתנו לפני זמן כה רב. אוסיף, מעבר לנדרש, כי אף אם היה מוכיח המערער כי אחד מההיתרים ניתן בניגוד לדיני התכנון והבנייה, כי אז, מכוח עקרון הבטלות היחסית, לא בהכרח שיש להורות על ביטולו (לעניין החלת עקרון הבטלות היחסית בענייני תכנון ובנייה ראו למשל: בג"ץ 3017/05 חברת הזרע (1939) בע"מ נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, משרד הפנים, בפסקה 64 (טרם פורסם, 23.3.2011); עע"ם 1386/04 המועצה הארצית לתכנון ובנייה נ' עמותת נאות ראש העין, ע"ר, בפסקה 37 (טרם פורסם, 20.5.2008); ע"פ 586/94 מרכז הספורט אזור בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(2) 112, 127-126 (2000)). לטעמי, בנסיבותיו של מקרה זה, לנוכח העובדה שאף אם נפל פגם בהיתר, ודאי שלא מדובר בפגם חמור, ובייחוד לנוכח העובדה שהחלונות קיימים מזה שנים רבות, במהלכן הסתמכו המשיבים 3-2 על המצב הקיים, אשר המערער היה מודע לו בעת רכישת החנות, אין להורות על ביטול ההיתר.

           מאחר ולא נפל פגם בהיתרים שבידי המשיבים 3-2 אשר מצדיק את ביטולם, לא מצאתי גם מקום להתערב בקביעת בית המשפט לעניינים מינהליים, שלפיה אין להתערב בהחלטת הוועדה המקומית שלא להתיר למערער להרחיב את חנותו, זאת אף לנוכח מסקנתה של ועדת הערר, כי מדובר בהחלטה סבירה. ברי, כי בהינתן המצב הקיים, שבו למשיבים 3-2 חלונות הפונים לחצר, ההחלטה שלא לאפשר למערער לחסום כליל חלונות אלה הינה החלטה סבירה אשר אין מקום להתערב בה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ