אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמ"נ 5927-12-10

פסק-דין בתיק עמ"נ 5927-12-10

תאריך פרסום : 30/03/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית משפט לעניינים מנהליים באר שבע
5927-12-10
10/03/2011
בפני השופט:
רחל ברקאי

- נגד -
התובע:
רמזי ג'ון עבדו
עו"ד ע. שץ
הנתבע:
1. בית הדין לביקורת משמורת- מדינת ישראל
2. משרד הפנים - מדינת ישראל

עו"ד שלומי ירדן - פמ"ד דרום
פסק-דין
  1. בפני ערעור על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, על פי סמכותו הקבועה בסעיף 13 טו לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב - 1952 (להלן: " חוק הכניסה לישראל"), לאשר את צו המשמורת שניתן ביום 12.8.08, על ידי ממונה ביקורת גבולות במשרד הפנים, כלפי המערער.  ההחלטה האחרונה של בית הדין למשמורת בעניינו של המערער התקבלה ביום 2.12.10, לפיה הוחלט על המשך החזקתו של המערער במשמורת עד להרחקתו מישראל.
  1. לטענת המערער, אשר נשמעה מפי בא כוחו, המערער מוחזק במעצר מנהלי מזה למעלה משנתיים ימים, בשל מחדלו המתמשך של משרד הפנים לבצע בדיקות לקביעת נתינותו של המערער. בהתאם, טען כי ביקורתו השיפוטית של בית הדין למשמורת, אינה עונה על כללי הצדק הטבעי, איננה מקצועית ואינה אפקטיבית וזאת לנוכח העובדה כי על אף הוראות בית הדין למשמרות לבצע חקירה יסודית אודות נתינותו של המערער ובפרט לאור עמדת נציבות האו"ם לפליטים בעניינו של המערער, אשר הוציא מכתב בעינינו של מערער בו ציין כי מדובר בנתין סודני, לא פועל משרד הפנים לקדם חקירה זו. מכל הטעמים הנ"ל טען המערער כי מקום שהמחדלים נופלים בחלקה של המדינה עת מתעכבת היא בהליכי קביעת  נתינותו של המערער, אין הצדקה להמשיך ולהחזיקו במעצר מנהלי שאין לו סוף ויש להורות על שחרורו לאלתר.
  1. הבסיס לערעור הנדון הינו טענתו של המערער כי הוא הינו נתין סודאני ומשכך רשאי ל"הגנה קבוצתית" המוענקת לנתיני סודן ואריתריאה, הגנה שבמסגרתה משחררת  המדינה נתינים אלו ממעצר מנהלי.
  1. אין חולק שהמערער הסתנן לישראל דרך גבול מצרים ביום 2.8.08 ונעצר. בתשאול הראשוני שנערך לו ביום 11.8.08 טען המערער כי הגיע מסודן לישראל לצורכי עבודה. דבריו אלו של המערער נרשמו בפרוטוקול מאותו יום ובאותו יום הוצא צו משמורת בעניינו של המערער וכן צו הרחקה.
  1. ביום 6.11.08, נערך למערער תשאול נוסף ובו חזר וטען כי הגיע לישראל מרצונו כדי לעבוד. המתשאל ציין כי המערער אינו מבין טוב ערבית ולכן ניתן להבין כי אינו סודני. בהתאם תוקנו צווי הרחקה למשמורת של המערער ונקבע כי אינו סודני.
  1. ביום 21.6.09 נערך למערער תשאול נוסף כדי לבחון שנית את נתינותו. בתום התשאול נכתב בסיכום הדברים כי המערער אינו משתף פעולה עם רשויות החוק וממשיך לטעון כי הינו נתין סודן למרות שאינו מכיר את סודן כלל.
  1. בעניינו של המערער התקיימו דיונים מספר בבית הדין למשמרות לצורך ביצוע ביקורת שיפוטית. בכל הדיונים שמע בית הדין את המערער והחליט על אישור צו המשמורת בעניינו. בדיון שנערך בבית הדין למשמורת ביום 1.7.09 נכתב בהחלטת בית הדין כי לפי דו"ח נציבות הפליטים באו"ם עולה כי בביקור המערער, שהתקיים ביום 5.5.09, רואיין המערער על ידי נציגי האו"ם לנציבות הפליטים, ובראיון זה  הצליח להוכיח כי מוצאו מסודן. בית הדין ציין כי אמנם, משרד הפנים קבע שהמערער איננו סודני אולם ציין כי בנסיבות אלה, לנוכח דו"ח  נציגי האו"ם לנציבות הפליטים, יש לפעול אל מול משרד הפנים כדי לשנות או להסדיר את סוגיית נתינותו של המערער.
  1. ביום 7.12.09 חזר בית הדין למשמורת על החלטותיו הקודמות מדיונים קודמים בהם נקבע כי על פי תשאול משרד הפנים אין המדובר בנתין סודני וביקש מנציבות הפליטים באו"ם להעביר את עמדתם בנוגע למערער למשרד הפנים וכיצד קבעה הנציבות כי המערער סודני, שאם לא כן ימשיך בית הדין למשמורת להתייחס אל המערער כאל מי שאינו סודני, הכל בהתאם להחלטת משרד הפנים.
  1. בדיון שנערך ביום 12.5.10 חזר המערער וטען בפני בית הדין למשמורת כי הינו סודני והביע רצונו לעזוב את ישראל לסודן. דברים דומים חזר ואמר המערער גם בדיון שנערך בבית הדין למשמורת ביום 11.10.10.
  1. בדיון שנערך ביום 2.12.10 בבית הדין, ציין בית הדין בהחלטתו כי למערער נקבע ראיון עם אנשי יחידת ה -RSD לקביעת נתינותו וכי מתגובת אנשי ה-RSD עולה כי ביקשו לקבל לידיהם את עותק הראיון שנערך למערער על ידי נציבות הפליטים לאו"ם וכן את התעודה איתה נכנס לישראל ומשלא קיבלו לידיהם מסמכים אלו נדחה הראיון בשלב זה. בנסיבות אלו, כאשר נתינותו של המערער אינה ברורה ומשרד הפנים קובע כי אינו סודני, ובהעדר שיתוף פעולה מהמערער, ראה לנכון בית משפט להאריך את החזקתו  של המערער במשמורת. - זו כאמור ההחלטה נשוא הערעור שבפני.
  1. חזר וטען ב"כ המערער, הן בכתב והן בדיון שהתקיים בפני, כי מחדלו של משרד הפנים הינו בעיכוב המתמשך בביצוע חקירה עניינית לעניין נתינותו של המערער. לטענתו, לא יעלה על הדעת כי המערער יוחזק במעצר תקופה של למעלה משנתיים ימים מבלי שהליך החקירה בדבר נתינותו ימוצה. עוד טען ב"כ המערער, כי סמוך למועד כניסתו של המערער לתחומי מדינת ישראל, דרך גבול מצרים, במעמד התשאול הראשוני שהתקיים למערער ביום 11.8.08, נכתב, על פי דבריו של המערער כי הינו סודני ואף נרשם באותו מסמך כי המערער נתפס כשברשותו דרכון סודני. לטענת ב"כ המערער, העובדה כי נרשם שהמערער נתפס כשברשותו דרכון סודני מהווה ראשית ראייה לעניין נתינותו וכל עוד לא הוכח להיפך, ובשלבים בהם החקירה בדבר נתינותו איננה מסתיימת, היה נכון להורות על שחרורו של המערער בתנאים מגבילים.
  1. עוד בנוסף טען, כי למסקנה זו ניתן להגיע גם לנוכח המסמך של נציבות האו"ם לפליטים, מיום 2.6.2009, בו נכתב כי המערער הצליח לבסס כי מוצאו אכן מסודן. לטענת ב"כ המערער, ממצא זה, הגם שאין בו כדי לחייב את משרד הפנים בדבר קביעת נתינות של אדם, יש בו כדי להוות ראשית ראיה לעניין נתינותו של המערער, ראיה המחזקת את העובדה אודות כניסתו של המערער לתחומי מדינת ישראל עם דרכון סודני, כפי שנרשם בתשאול הראשון. לטענת ב"כ המערער, גם אם משרד הפנים מבקש להמשיך ולהעמיק בחקירותיו אודות נתינותו של המערער יש בנסיבות לעיל כדי להטות את הכף לטובת שחרורו של המערער ובהתאם להשלים את החקירה בזמן שהמערער משוחרר.
  1. לנוכח הרשום בדו"ח התשאול, מיום 11.8.08, לפיו, ברשות המערער נתפס דרכון סודני, נתבקשה התייחסותה החוזרת של המשיבה, לעניין נתינותו של המערער לנוכח הדרכון שנמצא ברשותו, עת נעצר.
  1. המדינה, בתגובתה לערעור ובתגובתה המשלימה לאחר הדיון שהתקיים בפני, לא חלקה על העיכובים שחלו בחקירות בדבר נתינותו של המערער. אולם, בסופו של יום לאחר שהשלימה ביצוע חקירות באמצעות יחידת ה-RSD, לרבות בדיקת אותו מסמך שנטען לגביו כי הינו דרכון סודני וכן התחקיר שביצעה נציבות האו"ם לפליטים, תחקירים נוספים שראתה לנכון לבצע לאור הדיון האחרון שהתקיים בפני, טענה כי דבר נתינותו של המערער נותר ערטילאי ומשרד הפנים חוזר ומחזיק בעמדה כי המערער אינו נתין סודני וכי חוסר שיתוף פעולה מצד המערער מונע קביעת נתינותו האמיתית של המערער.
  1. הבהיר ב"כ המדינה כי הראיון שנעשה למערער על ידי יחידת ה-RSD, אינו מהלך רגיל של ביצוע חקירות למי שאינו טוען ל"פליטות אישית". אולם, בנסיבות העניין הוחלט כי יחידת ה-RSD תבצע ראיון למערער וזאת לנוכח הכלים והידע המקצועי שיש לאנשיה לבצע בדיקה מעמיקה ביותר להערכת אזרחות או נתינות של מוחזק, כמו בעניינו של המערער. הראיון כאמור נערך למערער ביום 23.1.11, ובסיכומו נקבע כי המערער לא ביסס את טענתו לאזרחות סודן.
  1. אשר ל"דרכון" שנתפס בחזקת המערער עת כניסתו לתחומי מדינת ישראל, הודיעה המדינה בתגובתה המשלימה, כי המסמך האמור נמצא וכי בדיקות שנעשו לאותו מסמך העלו כי אין המדובר בדרכון או תעודת זהות רשמית, אלא מסמך הנחזה להיות תעודת חברות של המערער בתנועה לשחרור "דרום סודן". לטענת המדינה, מסמך זה הינו מסמך המונפק על ידי ארגון סודני, המכיל שגיאות כתיב באנגלית, ולא ניתן לומר לגביו כי הוכן בבית דפוס אלא במדפסת הזרקת דיו באופן המלמד על פניו כי אין מדובר בתעודה רשמית.

המדינה, בעמדתה זו, כי מדובר במסמך שאינו מסמך רשמי של מדינה, הסתמכה על חוות דעתו של מר דב הופמן, מרכז מודיעין ברשות ההגירה, חוות דעת מיום 9.2.11, אשר בחן את התעודה האמורה וקבע כי מדובר במסמך "תוצרת בית" שהוכן כדי להוכיח את אזרחותו של נושא התעודה וכי אין מדובר בתעודת זהות רשמית. 

המשיבה הוסיפה וביצעה למערער תשאול נוסף ביום 7.2.11, לאחר הדיון בערעור שהתקיים בפני, בו חזר וטען המערער כי הינו נתין סודן. כאשר התבקש להתייחס לאותה תעודה שנתפסה ברשותו, טען כי כל אזור בסודן מנפיק תעודות זהות שונות וכי קיבל את התעודה מגיסו.

  1. אשר למסמך מיום 2.6.09, מטעם נציבות האו"ם לפליטים, בו צוין כי לאחר ביקור אצל המערער, ולאחר קיום ראיון עימו, הצליח המערער לבסס כי מוצאו מסודן. טענה המדינה כי אין המדובר במסקנה הנגזרת מחקירה או בדיקה של מסמכים מאומצת, כי אם על ראיון קצר שנערך למערער, ועל בסיס דבריו של המערער בלבד, וזאת כפי שניתן ללמוד מדו"ח ראיון שערך המראיין למערער, מבמך שהגיע לידי המדינה עובר להגשת התגובה. עוד טענה כי בכל מקרה, אין בעמדה זו של נציבות האו"ם לפליטים כדי לחייב את משרד הפנים בקביעת נתינותו של המערער, שכן קביעת נתינות של אדם שמורה למשרד הפנים בלבד,  ובכל מקרה, טענה, כי עמדה זו נבחנה לעומק ונדחתה, במובן זה שנקבע כי המערער אינו נתין סודני.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ