אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עמ"נ 28973-10-11

פסק-דין בתיק עמ"נ 28973-10-11

תאריך פרסום : 09/09/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית המשפט המחוזי ירושלים
28973-10-11
26/01/2012
בפני השופט:
נאוה בן-אור

- נגד -
התובע:
אלמגד אלנמודגיה גני ילדים ובתי ספר בע"מ
עו"ד נאסר מסיס ואח'
הנתבע:
משרד החינוך
עו"ד מיכל מזרחי
פסק-דין

ועדת הערר מכוח סעיף 13 לחוק פיקוח על בתי ספר, תשכ"ט-1969, דחתה בהחלטתה מיום 27.9.11 את עררה של המערערת על החלטת מנכ"ל משרד החינוך מיום 15.2.11 לדחות את בקשתה לפתוח בשנת הלימודים תשע"א גן ילדים ובו 4 כיתות גן במזרח ירושלים. אחת מאותן כיתות גן קיבלה רישיון בשנת תש"ע ומשכך, מהווה ההחלטה בעניינה החלטה על אי חידוש רישיון.

הבקשה הראשונה לקבלת רישיון לגנים האמורים, הוגשה בשנת 2009, שנה לאחר תחילת הפעלתם. בינואר 2010 נשלחה מפקחת מטעמו של המשיב לשם עריכת ביקורת פדגוגית בגנים. בביקורת נמצא כי שלוש הגננות בגן הן בעלות תואר ראשון בחינוך יסודי והגיל הרך מאוניברסיטת אל-קודס. תארים של אוניברסיטה זו אינם מוכרים בישראל, שכן אין האוניברסיטה מחזיקה ברישיון מאת המועצה להשכלה גבוהה. יחד עם זאת, המשיב מאפשר לבוגרות תואר ראשון בחינוך של האוניברסיטה ללמד בגני ילדים, בכפוף להשלמת לימודיהן בארץ. 3 הגננות שלימדו בגני המערערת בשנת הלימודים תש"ע, לא השלימו את לימודיהן כנדרש ולפיכך אין הן גננות מוסמכות. בביקורת שערכה המפקחת, מצאה היא ליקויים בעבודתן מעבר להיעדר ההסמכה הנדרשת. למרות ממצאים אלה, המליצה המפקחת על מתן רישיון לכיתת גן אחת בשל התרשמותה מאופן עבודתה של הגננת שלימדה בו. ההמלצה ניתנה בתנאי כי הגננת תשלים את ההסמכה הנדרשת ותיצור הזדמנויות להפעלת מרכזי הלמידה בגן. לגבי שתי כיתות גן נוספות, המליצה המפקחת שלא ליתן להן רישיון הן משום היעדר הסמכה של הגננות והן משום ליקויים פדגוגיים שנמצאו בעבודתן. מנכ"ל משרד החינוך קיבל את ההמלצה וניתן למערערת רישיון להפעלת גן ילדים אחד שהוגבל ל-24 ילדים ובכפוף לביצוע דרישות הפיקוח.

המערערת פנתה בבקשה לחידוש הרישיון בשנת תשע"א. המשיב לא נתן החלטתו עובר לפתיחת שנת הלימודים, והמערערת החלה להפעיל את הגן, שהפעם כלל 4 כיתות. מובן שבנסיבות אלה הפעלת כיתות הגן היתה ללא רישיון ובניגוד לדין. רק באמצע שנת הלימודים, בינואר 2011, ביקרה בגנים המפקחת מטעם המשיב על מנת לערוך בהם ביקורת פדגוגית לשם בחינת הבקשה למתן רישיון. הביקורת העלתה כי בגן מלמדות 4 גננות וכולן ללא ההסמכה הנדרשת, היינו, כולן בוגרות אוניברסיטת אל-קודס ובעלות תואר ראשון בחינוך, אולם לא השלימו את לימודיהן בישראל כנדרש. שתיים מבין גננות אלה לימדו כבר בשנה הקודמת, ומשכך ההערה בדבר היעדר הסמכתן היתה כלולה בדוח הפדגוגי הקודם. הגננת השלישית היא אותה גננת שכיתת הגן בה לימדה קיבלה רישיון, אולם, כאמור לעיל, היה עליה לעשות להשלמת הסמכתה, מה שלא נעשה. ליקויים נוספים שפורטו בדוח הפיקוח כללו פתח בגג בשלוש מתוך ארבע כיתות הגן וכן ליקויים רבים אחרים בכל אחת מן הכיתות. כך למשל, באחת מן הכיתות לא היו ספרים ולא היה ארגז חול ולגבי עבודת הגננת צוין כי אינה מקצועית, אינה בונה תכנית עבודה ההולמת את התפתחות ילדי הגן וכן נאמר כי מבנה הכיתה אינו מתאים. לגבי כיתת גן אחרת נכתב כי מעבר לכך שהגג אינו סגור, הרי שמצויה בו מרפסת המסכנת את שלומם של ילדי הגן, חדרי השירותים נמצאים מחוץ למבנה והכיתה אינה מאורגנת. גם בכיתה זו אין ספרים ואין ארגז חול והגננת אינה מקבלת הדרכה בעשייה החינוכית בגן. על כיתה נוספת נכתב כי היא צפופה ואינה מאווררת, אין בה ספרים, אין בה מרכזי למידה פעילים, אין בה ארונות אישיים לילדים ואין בה ארגז חול. הגננת אינה מתמקצעת בעשייה חינוכית בגן, והכיתה אינה מסודרת ומאורגנת כסביבה חינוכית המפעילה את ילדי הגן. ליקויים דומים נמצאו גם בכיתה הרביעית. מסקנת המפקחת היתה כי פתיחת ארבע כיתות הגן תפגע במערך החינוך במזרח ירושלים.

מנכ"ל משרד החינוך החליט, כאמור, בפברואר 2011, לדחות את הבקשה להפעלת הגנים ובמכתבו פירט 3 טעמים לכך. הטעם האחד עניינו בהיעדר ההסמכה של הגננות ובעובדה שאין הן מתמקצעות בעשייה החינוכית בגן. הטעם האחר נעוץ בכך שהמבנים אינם מתאימים, הם צפופים ובלתי מאווררים וכן חסרים מרכזי למידה פעילים וספרים. הטעם הנוסף עניינו בהשפעה של פתיחת הגנים העל החינוך הרשמי, היינו, שפתיחתם הביאה לסגירת גנים רשמיים.

כעבור מספר ימים הודיע ב"כ המערערת למפקחת במכתב כי הליקויים שנמצאו בביקורה תוקנו. בין היתר נאמר במכתב כי 4 הגננות נשלחו להשלמת תואר במכללת סחנין, תוקן הפתח שבתקרה והותקנו סורגים באחד החלונות. ב"כ המערערת דרש במכתבו כי חוות הדעת תשונה בעקבות תיקון הליקויים. המשיב לא מצא לנכון לשנות את החלטתו נשוא העתירה.

ועדת הערר לא התייחסה בהחלטתה לטעם השלישי עליו נסמכה החלטת המשיב, היינו הטעם הנוגע לפגיעה במערכת החינוך הרשמי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהסוגיה העקרונית האם רשאי המשיב לשקול שיקול זה, תלויה ועומדת בבית המשפט העליון בערעור שהגיש המשיב (בר"מ 5320/11). הוועדה סברה כי בנסיבות אלה לא יהיה זה ראוי להתייחס לסוגיה, עד שתתבהר התמונה המשפטית. הוועדה דחתה את הערר על יסוד שני הטעמים האחרים שפורטו בהחלטת המשיב.

הוועדה עומדת בהחלטתה על החשיבות הרבה שבהקפדה על כך שרק גננות מוסמכות תוכלנה ללמד בגנים על מנת להבטיח רמת חינוך נאותה לכלל ילדי ישראל. הוועדה דחתה את טענת המערערת לפיה לא היתה מודעת לדרישת ההסמכה וקיבלה את עדות המפקחת כי המידע בקשר לכך נמסר למערערת בשיחות בעל פה שנערכו עוד בשנת תש"ע, בשיחת סיכום שנערכה לאחר הביקורת בשנת תש"ע, בשיחה עם הגננות שערכה המפקחת במהלך הביקורת הפדגוגית באותה שנה ובשיחה נוספת שקיימה עם אחת הגננות אשר באה לפגישה במשרדה לאחר אותה ביקורת. כמו כן בדוח הפדגוגי עצמו נאמר מפורשות כי הגננות חייבות לעבור הסמכה בישראל. הוועדה הוסיפה והעירה כי על המבקש לנהל מוסד חינוכי לברר, טרם הקמתו, את התנאים הנדרשים לפתיחתו. הדרישה להכשרה מתאימה, מפורטת בנוהלי המשיב ובחוזרי מנכ"ל.

אשר לליקויים בגנים, ועדת הערר סמכה את ידיה על עדותה של המפקחת ביחס לממצאיה בעת הביקור בהם. הוועדה קבעה כי העובדה שהמערערת הפעילה את הגנים במצב המתואר בדוח הביקורת, מצדיק כשלעצמו את דחיית בקשת המערערת לרישיון. הוועדה קיבלה את עמדת המפקחת כי הליקויים שנמצאו היה בהם לסכן את בריאות הילדים בגן.

במהלך הדיון בערר העלתה המערערת טענה נוספת ולפיה, הגנים שבניהולה נותנים מענה לילדים בשכונה בה הם מופעלים וכי לילדים אלה אין גנים אחרים בקרבת מקום. בדיקה שנערכה לבקשת ועדת הערר העלתה, כי באזור הרלוונטי מצויים 5 גני ילדים שהמרחק בינם לבין גני הילדים של המערערת נע בין 400 מ' לבין 900 מ' ובכולם יש אפשרות לקלוט תלמידים נוספים. עוד הוער כי שני גנים רשמיים באותה שכונה נסגרו בשנת תשע"א בשל מחסור בילדים.

בערעור טוענת המערערת כי ביטול הרישיון שניתן בשנת תש"ע לאחד מארבעת הגנים שבניהולה, מחייב מסכת ראיות רצינית יותר מזו שהוצגה ומזו שנדרשת לשם דחיית בקשה לקבלת רישיון. עוד עמד ב"כ המערערת על העיכובים בהתנהלותו של המשיב אשר גורמים לכך כי המערערת נאלצת לפתוח מדי שנה את הגנים בטרם נתקבלה החלטה של המשיב. וכן נטען כי לנוכח מכתבו של ב"כ המערערת המעיד על כך שהליקויים הפיזיים בגנים תוקנו, היה על המשיב לערוך בדיקה מחודשת ולהתרשם מן המצב.

לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת ועדת הערר. המערערת העלתה טענות סותרות הנוגעות לשאלה מתי נודע לה לראשונה כי עליה לדאוג לכך שהגננות המלמדות בגניה תשלמנה את הכשרתן. כעולה מהחלטת ועדת הערר, על עניין זה עמדה המפקחת למן היום הראשון וכבר בשנת תש"ע הותנה הרישיון שניתן לכיתה האחת בביצוע דרישות הפיקוח הפדגוגי. למעשה בערעור מודה המערערת כי אין ברשות הגננות הסמכה מתאימה וכי רק במחצית השנייה של שנת הלימודים תשע"א הן נרשמו למכללת סחנין. המדובר בהרשמה מאוחרת שאינה יכולה לרפא את הפגם של היעדר הסמכה מתאימה במהלך שנת הלימודים. יתרה מזו, בהפעלת הגנים נמצאו ליקויים מהותיים בהתנהלותן של הגננות כפי שתואר לעיל ולכך לא מצאתי התייחסות של ממש בטענות בערעור. הטענה הנוגעת לתיקון הפתח בגג, אינה עונה על ליקויים פיזיים נוספים כגון צפיפות והיעדר אוורור, היעדר ארגז חול, מרפסת מסוכנת ושירותים הנמצאים מחוץ למבנה. כך גם לא מצאתי יסוד לטענה המתייחסת לאי חידוש הרישיון שניתן בשעתו לגן האחד. המדובר ברישיון זמני לשנה אחת שהותנה בהשלמת ההסמכה הנדרשת ואין חולק כי הגננת לא עשתה להשלמת ההסמכה עובר לשנת הלימודים תשע"א. מעבר לכך, די בליקויים שפורטו ביחס לאותה כיתת גן, הן בנוגע לאופן התנהלותה של הגננת והן בנוגע לתנאים הפיזיים כדי לבסס החלטה שלא ליתן רישיון לשנה נוספת.  יודגש, כי אין המדובר בביטול רישיון שניתן, אלא באי מתן רישיון חדש לשנת הלימודים הבאה לאחר שהתנאים שנדרשו לא מולאו.

גם ביחס לעיכובים בהתנהלות המשיב, יש להעיר כי המערערת עצמה פנתה באיחור ניכר בערר, עד כי ועדת הערר העירה כי למעשה נכון היה לדחות את הערר על הסף. עוד יש להעיר כי ניתנה למערערת הזדמנות לתקן את הליקויים שהוער עליהם בשנת הלימודים תש"ע, אולם לא נעשה דבר וגם עניין זה אינו עולה בקנה אחד עם טענות כנגד העיכוב בהחלטת המשיב.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיב הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ש"ח. 

ניתן היום,  ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ