ערעור על החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות מיום 22.1.12, במסגרתה הורה על עריכת בחירות חוזרות למקומות 6 ו-7 בוועד המושב ניר חן.
רקע עובדתי
1. בבחירות שהתקיימו ביום 6.3.11 לוועד המושב ניר חן, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (להלן:
האגודה השיתופית), התמודדו 12 מועמדים על 7 מקומות. תוצאות ההצבעה היו שלוועד נבחרו המועמדים הבאים: פנחס אלי (68 קולות); ויצמן שוש (65 קולות); ראובן אלי (64 קולות); ספאחי אברהם (61 קולות); בורהני דני (60 קולות), מרדכי לאסט פולק (58 קולות, ולהלן:
המערער), ויהונתן זוסמן (57 קולות). יתר המתמודדים היו עזר אורי (55 קולות); קורן אלי (54 קולות); שלמה שוקי (54 קולות); שושן אברהם (53 קולות) ומרדכי ברמי (34 קולות).
2. מספר ימים לאחר מכן פנו אלי קורן ואברהם שושן לרשם האגודות השיתופיות, בבקשה כי יורה על פסילת הבחירות. המערער הגיש מטעמו תלונה לרשם ביחס לבחירות הנדונות. עילת הבקשה לפסילה והתלונה הייתה העובדה ששלושה מחברי האגודה הצביעו באמצעות יפוי כוח בכתב שמסרו לחברי אגודה אחרים, על אף ששהו בארץ במועד הבחירות, וזאת בניגוד להוראת סעיף 16(1)(ה) לפקודת האגודות השיתופיות ולהוראות המפקח האזורי על האגודה.
בעקבות הפניות האמורות, הורה עוזר הרשם על מינוי חוקר. עוד הורה, כי עד להחלטה סופית יכהן הוועד היוצא. החוקר הגיע למסקנה כי אכן ההצבעה באמצעות יפויי הכוח הייתה שלא כדין, והמליץ על קיום בחירות חוזרות למקומות 6 ו-7, היינו למקום בו זכה המערער ולמקומו של יהונתן זוסמן. עוזר הרשם קיבל את ההמלצה והורה על קיום בחירות חוזרות כאמור, ומכאן הערעור שלפניי.
המערער סבור, כי משמצא עוזר הרשם כי שלושה מן הקולות היו פסולים, ובהינתן ההפרשים המזעריים שבין המועמדים, היה עליו להורות על פסילת הבחירות בכללותן ולקיימן מחדש, ולא להסתפק בבחירות חוזרות לשני המקומות האחרונים.
3. יש להקדים ולומר, כי האגודה השיתופית תומכת בערעור, ואף היא סבורה כי נכון היה להורות על ביטול הבחירות ועל קיומן מחדש, ולא להגבילן למקומות 6 ו-7. גם יתר המועמדים סבורים כך, למעט שושנה ויצמן, דני בורהני ואורי עזר (משיבים 3, 6 ו-8).
4. בהחלטה נשוא הערעור קובע עוזר הרשם, כי מאחר שהבחירות הן חשאיות, יש לצאת מנקודת הנחה לפיה שלושת הקולות הפסולים ניתנו, לכאורה, לכל אחד ואחד מן הנבחרים, ולפיכך יש לגרוע מכל אחד 3 קולות. לו כך ייעשה, מספר הקולות שיעמוד למערער הוא 55, ואילו מספר הקולות שיעמוד ליהונתן זוסמן הוא 54. ואם כך, יוצא שגריעת שלושה הקולות הפסולים ממספר הקולות שקיבל כל אחד מן הנבחרים, משפיעה אך ורק על הנבחרים למקומות 6 ו-7 (המערער וזוסמן), ועל שלושה הבאים אחריהם (אורי עזר, אלי קורן ושלומה שוקי). עוזר הרשם מפנה בהחלטתו לתקנה 39 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה-1975, הקובעת כי:
"סטייה בלתי מהותית מהוראות תקנות אלה שאין בה כדי עיוות דין בדבר זימונה, כינוסה ודרך ניהולה של אסיפה, או של רשות מרשויות האגודה, או בדבר ייצוג חבר, מינוי חבר, בחירתו או כשרותו לכהן בה, לא תפגע בכשרות החלטה שקיבלה רשות כאמור".
עוזר הרשם הגיע לכלל דעה, כי הסטייה מהוראות הדין הנוגעת ליפויי הכוח הבלתי חוקיים אין בה משום עיוות דין ביחס לחמשת המקומות הראשונים שנבחרו, ולכן אין לפגוע בכשרות בחירתם של אותם נבחרים. בהקשר זה התייחס עוזר הרשם לפסק הדין בעניין
סריזדה (עמ"ן 207/04 (י-ם)
סריזדה ניסן נ' רשם האגודות השיתופיות ואח', מיום 24.5.2004), בו הוחלט על פסילתן הכוללת של בחירות שנערכו, כאשר התברר ששלוש מן הבוחרות, נשים נכות שהתקשו להגיע לקלפי, הצביעו מחוצה לו כשעבור כל אחת מהן מילא קרוב משפחה את טופס ההצבעה על פי רצונה. בית המשפט קבע באותו פסק דין כי הבחירות הוכרעו על חודם של קולות בודדים, ומאחר שהמדובר בסטייה מהותית מהוראות החוק, העלולה להשפיע על תוצאת הבחירות, המסקנה המתחייבת היא פסילתן. עוזר הרשם סבר, כי האמור בפסק דין סריזדה אינו חל על ענייננו, שכן הוא ניתן בשנת 2004, בטרם תוקן הצו באופן המאפשר הצבעה על פי יפוי כוח מבן/בת הזוג, בין באסיפה הכללית ובין בקלפי. לדידו, לו ניתן פסק הדין היום, תוצאתו הייתה שונה. עוד סבר עוזר הרשם בהחלטתו, כי הפגם שהתגלה, היינו הצבעה באמצעות יפויי כוח בלתי חוקיים, אינו בעל אופי כללי, המצדיק את פסילת הבחירות בכללותן. הפגם מוגבל לשלושה בוחרים בלבד, ופסילת קולותיהם אין בה כדי לערער את תוצאות הבחירות בכללותן. השפעתן מוגבלת, לשיטתו, למקומות 6 ו-7 בלבד.
לנוכח מסקנות אלה הורה עוזר הרשם על כינוס האסיפה הכללית תוך 30 יום מיום המצאת החלטתו, כשעל סדר יומה בחירת חברי הנהלה למקומות 6 ו-7 בלבד, וכי למקומות אלה יוכלו להגיש את מועמדותם רק המערער, יהונתן זוסמן, וכן עזר אורי, קורן אלי ושלמה שוקי. מכאן הערעור, אשר במסגרתו ניתן על ידי צו ארעי המונע את כינוס האסיפה הכללית עד להחלטה אחרת.
עיקר טענות הצדדים
5. המערער, והמשיבים התומכים בעמדתו טוענים, כי החלטה זו בטעות יסודה. לטענתם, מאחר שהבחירות חשאיות, אין לדעת אם מיופי הכוח הצביעו על פי ההנחיות שקיבלו ממייפי הכוח, ולפיכך יתכן כי אותם חברים שקולם נפסל, היו מצביעים באופן שונה מן האופן בו הצביעו בשמם מיופי הכוח. ואם כך, יתכן כי תוצאות הבחירות היו שונות בתכלית. בהקשר זה מוסיף המערער וטוען, כי בהכירו את המעורבים, הנחה יותר מסבירה היא כי איש ממיופי הכוח לא הצביע עבורו (ועבור יהונתן זוסמן), ומשכך, לא הייתה כל הצדקה לגרוע מהם את הקולות הפסולים. עוד לדבריו, ניתן לשער השערות שונות ומשונות ביחס לתוצאות הבחירות בהינתן הקולות הפסולים. כך, לדוגמא, נניח שעבור מי שהגיע למקום הרביעי (61 קולות במקור) הצביעו שלושה מיופי הכוח, אולם נניח שמייפי הכוח לא היו מצביעים עבורו אלא עבור אורי עזר (שקיבל 55 קולות במקור, ולא נבחר). במצב דברים זה היו השניים מקבלים מספר קולות זהה. החלטת עוזר הרשם, המורה על הצבעה חוזרת למקומות 6 ו-7 אינה מביאה בחשבון אפשרות זו, ועוד רבות כמותה. ואם כך, הצבעה חוזרת המוגבלת למקומות 6 ו-7 בלבד עלולה שלא לשקף את רצון הציבור.
עוד נטען על ידי המערער, כי גם מן ההיבט המעשי אין כל הצדקה להגבלת הבחירות למקומות 6 ו-7 בלבד, שהרי ההיערכות הנדרשת היא אותה היערכות. בנוסף נטען, כי יש בביטול הבחירות בכללותן כדי לענות על הצורך בהרתעה, על מנת שתופעה כגון זו שארעה בבחירות הנדונות לא תחזור על עצמה.
6. משיבים 3, 6 ו-8 אינם חולקים על כך שנפל פגם בבחירות בהינתן העובדה ששלושה מייפי הכוח שהו בארץ במועד הבחירות ולפיכך לא רשאים היו להסמיך איש להצביע עבורם. עם זאת טוענים הם, כי החלטת עוזר הרשם היא החלטה סבירה של מי שמופקד על התחום הנדון, ולא בנקל יתערב בה בית המשפט. בנוסף טוענים הם, כי ביסוד טעמי הערעור עומדים שיקולים אחרים, של רצון למנוע מחברי המיעוט שבאגודה השיתופית להיבחר לוועד, על מנת שלא תיחשף התנהלותו המושחתת של הוועד הקודם.
דיון
7. כאמור לעיל, אין חולק כי בבחירות נפל פגם, המתבטא בהצבעה של שלושה באמצעות יפוי כוח, וזאת בניגוד לחוק. כפי שנקבע ברע"א 414/94
מרעי
נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית פרדס ואח' (פ"ד מח(4), 423):
"עילת פסילה קמה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד - כי הבחירות נוהלו שלא על פי תחיקת הבחירות; והשני - כי הסטייה מן החוק עלולה להשפיעה על תוצאות הבחירות ... מידת הסטייה המספקת לפסילת הבחירות נקבעת על פי השפעת הפגם על תוצאות הבחירות במקרה הספציפי. בחירות ייפסלו רק בהתקיים חשש כי הסטייה מן החוק השפיעה על מספר קולות שבגינם הוכרעו הבחירות..." (שם, בעמ' 429-430).
ובהמשך אומר בית המשפט: