אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עד"י 1969/12

פסק-דין בתיק עד"י 1969/12

תאריך פרסום : 24/10/2012 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים
1969-12
18/06/2012
בפני השופט:
סא"ל צבי לקח

- נגד -
התובע:
פאדי סמיר אחמד אבו חמיד
עו"ד טארק ברגות
הנתבע:
התביעה הצבאית
עו"ד קמ"ש ערן לוי
פסק-דין

המערער הודה בבית משפט יהודה בכתב אישום הכולל חמישה פרטים של יידוי אבנים. בעקבות הודאתו נגזר עונשו לששה חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח.

ערעור ההגנה מכוון נגד גזר הדין. אקדים ואומר כי במהלך הדיון שלפניי הוברר כי הטענה היחידה של הסניגור נוגעת לשאלת האפליה בין המערער לבין שותפו סאמר אבו צאפי. שותפו של המערער נשפט אף הוא לששה חודשי מאסר בפועל, הגם שהורשע ביידוי אבנים בשלוש הזדמנויות ולא בחמש הזדמנויות כמערער. נשאלת השאלה מדוע אם כן הוגש הערעור אם על פניו נראה כי המערער זכה להקלה ביחס לשותפו (כאמור, המערער הורשע במספר יידוי אבנים גבוה יותר ובכל זאת נגזר עליו אותו עונש מאסר בפועל).

מסתבר כי הסניגור מבקש להשוות את עניינו של המערער לכתב האישום המקורי שהוגש נגד השותף. כתב האישום המקורי של השותף כלל עשרה פרטי אישום של יידוי אבנים, ובמסגרת הסדר טיעון נמחקו שבעה פרטים ונותרו שלושה. הסניגור טען כי יש להשוות את עניינו של המערער מטעמים של צדק, למה שיוחס לשותף מלכתחילה, ומכיוון שבמקור יוחס לשותף מספר אישומים כפול, הרי שיש להעמיד את עונשו של המערער על מחצית מזה של השותף.

לא ניתן לקבל את טענת ההגנה. איננו יודעים מהי הסיבה לתיקון כתב האישום של השותף. במסגרת הסדרי טיעון, פעמים רבות נערכים תיקונים בכתב האישום. הסדר טיעון נועד ברגיל "לקנות סיכונים". התביעה מוותרת על האפשרות להרשיע את הנאשם בכל כתב האישום, בתמורה לוודאות בהרשעה בחלק מהאישומים, לחיסכון במשאבי הציבור ובדרך כלל גם בתמורה לוודאות בענישה. ההגנה מצידה מוותרת על האפשרות לזיכוי מכל האישומים, וזוכה לענישה מקלה יחסית לעונש שהיה נגזר לו היה הנאשם מורשע בכל כתב האישום, וכשמדובר בהסדר טיעון הכולל הסכמה לגבי העונש, גם ההגנה זוכה לוודאות בענישה (על שיקולים אלה ונוספים ראו ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, בעמ' 609).

הסיבה לתיקונים בכתב האישום של השותף אינה בפנינו. הסניגור טען כי אין סיבה לתיקונים בעניינו של השותף, מלבד הסכמת השותף לקבל את העונש "הסגור" שהוצע לו על ידי התביעה. התובע לא אישר דברים אלה.

דומה כי על מנת לתקוף באופן ישיר את שיקול דעתה של התביעה ואת נכונותה או אי נכונותה לערוך הסדר טיעון עם הסניגור בעבור הלקוחות אותם הוא מייצג, על הסניגור לפנות לממונים על התביעה ובמידת הצורך ניתן אף לפנות לבג"צ. יחד עם זאת, במקרה שלפניי אינני רואה כיצד ניתן להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא, לאחר שהמערער כבר הורשע על פי הודאתו שלו במספר רב יותר של אישומים מזה של השותף.

טענתו של המערער לאפליה ביחס לשותף כלל אינה מבוססת בתשתית עובדתית כלשהי. אינני יכול לצאת מנקודת מוצא כי התביעה הפלתה את מרשו של הסניגור, מסיבה זו או אחרת, וכבר נקבע כי:

"הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית- המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום-לב ומשיקולים ענייניים"

(עניין פלוני לעיל, בעמ' 610).

מעבר לטענה כללית בעלמא של הסניגור, אין כל בסיס לטענה בדבר אפליה.

ייתכנו מקרים בהם התנהלות פגומה של התביעה תוביל להתערבות של בית המשפט בכתב אישום המיוחס לנאשם, במסגרת הגנה מן הצדק, אולם הדבר מותנה בקיומה של תשתית עובדתית המלמדת על התנהלות פגומה של התביעה הפוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק (ראו ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776). תשתית כזו לא הונחה בפניי.

הדבר היחידי הידוע לנו הוא כי השותף הורשע באישומים במספר נמוך מזה של המערער. למרות שהמערער הורשע ביותר אישומים, נגזר עליו עונש מאסר בפועל זהה לשותף, בין היתר כיוון שהשותף מבוגר ממנו בשנה. באיזון זה לא מצאתי כל פסול או פגם.

אשר על כן, ובהעדר עילה להתערבותי בגזר דינו של בית משפט קמא, אין מנוס מדחיית הערעור.

בשולי הדברים אעיר כי כל טענה באשר להתנהלות התביעה ראוי שתתברר בפורום המתאים לכך, אולם בראש וראשונה ראוי כי הסניגור ישוחח בעניין עם פרקליט איו"ש ויסביר לו את תחושותיו, שכן נראה כי מקננת בו, ולו מבחינה סובייקטיבית, תחושה כי התביעה לא פעלה בהגינות כלפיו וכלפי מרשו. נדמה כי הידברות טובה יותר בין הצדדים הייתה יכולה להביא עניין זה לפתרון עוד קודם לכן. בטוחני כי אם הסניגור יפנה לפרקליט איו"ש תיבחן טענתו באשר להתנהלות לא תקינה של התביעה במקרה זה בכובד ראש, וייתכן כי ליבון הדברים יטהר את התחושה הלא נוחה שמקננת בסניגור.

ניתן והודע היום, 18 ביוני 2012, כ"ח בסיוון התשע"ב, בפומבי ובמעמד הצדדים.


שופט

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ