רקע
1. מר אברהם אברהם (להלן:
התובע), עבד כמורה בבית-הספר רוגוזין בעיריית קרית-אתא (להלן:
ביה"ס), החל משנת
1960. בשנת
1979, נבחר לכהן במועצת עיריית קרית-אתא (להלן:
העירייה ו/או
הנתבעת), כהונה שנמשכה עד שנת
1992 ובמהלכה מילא תפקיד של סגן ראש עיר וממלא מקום ראש העיר. בתקופת כהונתו זו, לא ניתק התובע את יחסי העבודה שלו עם ביה"ס, דבר עליו נמתחה ביקורת של בית-המשפט המחוזי, במסגרת הליכים שהתבררו לפניו, בקשר עם תביעותיו של התובע לקבלת גמלה, בגין תקופת כהונתו בעירייה [ראו: פסק-דין של כב' השופט רון סוקול, מיום
2.12.10, בתיקים מאוחדים ת"א 1168/08 (מחוזי חי')
אברהם - עיריית קרית אתא, יחד עם עמ"נ 427/08
אברהם - המנהל הכללי של משרד הפנים ואח'; צורף לסיכומי הנתבעת, והינו פסק-דין סופי (להלן:
פסה"ד המחוזי)].
2. ההליך שלפנינו עניינו בטענות התובע לזכויות כספיות מסויימות, המגיעות לו - לדעתו - בשל עבודתו בביה"ס, השנויות במחלוקת, כמו גם נסיבות סיום יחסי העבודה ומועד ניתוקם.
3. אמנם, התובע הצהיר שהחל לעבוד בביה"ס בשנת
1958 [
ת/1, ס' 9], ברם, טענתו זו נבחנה בהליך קודם בין הצדדים, שנדון אף הוא בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה,
וגרסתו נדחתה, כאשר בית-הדין קיבל את גרסת העירייה, לפיה - המערער הועסק על-ידה
רק משנת
1960; ערעורו של התובע על קביעה זו -
נדחה ע"י בית-הדין הארצי לעבודה, אשר אישר את הקביעה, כי המערער החל לעבוד בעירייה החל משנת
1960, בלבד [ע"ע
1235/01 (ארצי)
אברהם - עירית קרית אתא (במאגר ממוחשב),
4.8.05; ערעור על פסק-הדין בתיק
עב 200157/96 (אז' חי'), מיום
9.5.01 (להלן:
פס"ד ורבנר)]. לפיכך, לא היה מקום לציין בתצהיר התובע, שהוגש לאחר ההכרעה בערעור, כאילו החל לעבוד בעירייה בשנת
1958, טענה שחזרה גם בסיכומיו.
4. ההליך שלפנינו, על תהפוכותיו השונות, התנהל במקביל להליכים בבית-המשפט המחוזי, מבלי שהללו נזכרו בתצהירו של התובע. תחילת ההליכים הנוכחיים בתביעה שהוגשה ביום
31.12.02 -
עב 4452/02 (להלן:
ההליך המקורי), אשר נמחקה ביום
27.6.06, בהחלטת הנשיא כהן ובהסכמת הצדדים, לשם בחינה מחודשת של זכויות התובע, תוך שיוכל להגיש תביעה חדשה לא יאוחר מיום
31.12.06, כאשר על התקופה מיום המחיקה ועד הגשת התביעה החדשה לא תטען הנתבעת טענת "התיישנות". ביום
27.3.08, דחינו את התביעה החדשה, עקב התיישנות, נוכח החלטה מפורשת של הנשיא כהן, מיום
8.5.06, בהליך המקורי (להלן:
ההחלטה שבמחלוקת).
5. התובע ערער על פסק-דיננו ובית-הדין הארצי החזיר אלינו את התובענה, על מנת שנדון בה, כאמור בפסק-הדין בערעור:
"... לרבות בטענות ההתיישנות המועלות על-ידי העירייה. בית הדין ייתן דעתו לכך
שלא הותר
למערער להוסיף בתביעה החדשה טענה
'שלא בא זכרה במסגרת כתב התביעה המקורי' (ס' 4(ב) להחלטה שבמחלוקת). בקשר לטענת ההתיישנות המועלית על ידי העירייה על בית הדין לקבוע אילו מעילות התביעה שהיו בכתב התביעה המקורי והן חלק מהתביעה החדשה,
התיישנו ביום 31.12.02, הוא המועד שבו הוגשה התביעה המקורית. דינן של עילות אלה, ככל שהן קיימות, להימחק מחמת התיישנות. ..."
[ע"ע 292/08 (ארצי)
אברהם - עירית קרית אתא, 3.3.09; ס' 8 לפסק-הדין בערעור - ההדגשות במקור].
6. בעקבות החלטת בית-הדין הארצי בערעור הנ"ל, ויתר התובע על רכיבי תביעה, שלא נכללו מלכתחילה בתביעה המקורית, ונותרו להכרעתנו - מבחינתו - הרכיבים הבאים:
א. אי תשלום שכר עבודה עבור שנת הלימודים תשנ"ז;
ב. תשלומים עבור ימי מחלה שלא נוצלו;
ג. תשלום
6 חודשי הסתגלות;
ד. תשלום בגין אי תשלום תוספת ריכוז מקצוע עבור
6 שנים;
ה. פיצוי עקב פיטורים ללא פרישה לגמלה.
לטענת התובע, מועד הפסקת יחסי עבודה הוא
31.8.97, על אף שלא הועסק בפועל בשנת הלימודים תשנ"ז, שהסתיימה באותו מועד [עמ' 7, ש' 22-9].
הנתבעת פרשה אחרת את פסק-הדין של בית-הדין הארצי, בערעור - לעניין ההתיישנות - וביקשה להמשיך להסתמך על ההחלטה שבמחלוקת, מיום
8.5.06 [עמ' 7, ש' 25 ואילך].
7. ביום
3.6.10, ניתנו על-ידנו פסק-דין (חלקי) והחלטה, ובהתאם להבנתנו את פסק-הדין שבערעור, אשר קבע, כיצד יש לפרש את החלטות כב' הנשיא כהן, שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים, לרבות זו מתאריך
8.5.06 (להלן:
החלטת הביניים).
בהחלטת הביניים קבענו, כי שלושה מתוך חמשת הרכיבים, שהיו בתביעה המקורית ונותרו בתביעה החדשה, נובעים - לכאורה - מזכויות המתגבשות במועד הפסקת יחסי העבודה, ועל-כן, טרם התיישנו ביום הקובע:
31.12.02 - יהא מועד הפסקת יחסי העבודה
31.8.97, כטענת התובע, או
31.8.96, כטענת הנתבעת. לכן, קבענו שעלינו לשמוע ראיות בעניינם; ואלה הם:
(א) תשלום בגין ימי מחלה שלא נוצלו;