פסק דין זה עניינו תביעה לתשלום זכויות בגין סיום עבודה ותביעה שכנגד לפיצוי בגין נזקים שנגרמו עקב הפרת משמעת.
רקע עובדתי
1. הנתבעת הינה חברה העוסקת בעבודות קונסטרוקציית מתכת. בעליה הם שני אחים, ומנהליה במשותף הם בניהם: בני הדודים אמיר אמויאל (להלן - "
אמיר") וקובי אמויאל (להלן - "
קובי").
2. התובע הועסק בנתבעת כנהג רכב כבד, ובדרך כלל היה נוסע במשאית עם מנוף (להלן - "
המשאית הקטנה"). התובע הועסק
מחודש 7/01 ועד ליום
6.8.06, עת פוטר.
3. במהלך חודש יוני 2006 או בסמוך לכך רכשה הנתבעת משאית גדולה עם מנוף (להלן - "
המשאית הגדולה") וכן החלה להעסיק נהג נוסף (להלן - "
הנהג החדש").
4. ביום
31.7.06 בשעות אחר הצהריים, ביצע התובע עבודה בעיר אופקים (להלן - "
העבודה") תוך שימוש במשאית הגדולה. במהלך ביצוע העבודה התהפכה המשאית הגדולה על צידה והיה צורך להעמידה חזרה על גלגליה (להלן - "
האירוע"). לצורך העמדתה נדרשה הפעלתם של שני מנופים גדולים שסופקו ע"י "מנופי אבי". כתוצאה מהאירוע נגרמו למשאית הגדולה נזקים.
5. בעקבות האירוע פוטר התובע.
6. המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה לשאלה - האם בקבלת העבודה ובביצועה פעל התובע על פי הוראות הנתבעת ובאישורה או שמא בחר לבצע את העבודה בכליה של הנתבעת וזאת ללא ידיעתה וללא אישורה, מתוך כוונה לשלשל את תמורת העבודה לכיסו הפרטי?
האירוע
7. לטענת התובע, ביום האירוע נסע עם אמיר ברכבו הפרטי (של אמיר) והיה עד לשיחה טלפונית שהתנהלה בדיבורית, ובאמצעותה האזין התובע לשני הדוברים בה. לגרסתו, התקשר אמיר למר ישי דוידיאן (להלן - "
ישי"), בעל חברת הובלות, על מנת לברר פרטים על הנהג החדש, שעבד בעבר בשירותו (של ישי) ועל מנת לבחון אפשרות לביצוע עבודות פרטיות שלא במסגרת המסגרייה. לדברי התובע, במהלך שיחה זו אמר ישי לאמיר, כי יתכן שיזדקק לעזרת התובע בביצוע עבודה מסויימת ואמיר השיבו -
"מה שתסכם עם שמעון חמיאס, מקובל עלי".
לגרסת התובע, היה אמור להוביל למחרת היום מטען צנרת לחברת "מכתשים אגן" באשדוד. מטען זה היה מועמס על המשאית הקטנה. לדבריו, על פי הוראותיו של אמיר, פרק את המשאית הקטנה והעמיס את הצנרת על המשאית הגדולה על מנת שיוכל בבוקר המחרת לנסוע לאשדוד ישירות מביתו. לדבריו, החלפת המשאיות נעשתה על מנת שהמשאית הגדולה תעמוד לרשותו במקרה שישי יבקש את עזרתו כפי שסוכם עם אמיר. לאחר העמסת הצנרת על המשאית הגדולה, נסע בה התובע לביתו. בתצהירו ציין התובע, כי כשהגיע לביתו, ישי אכן התקשר אליו וביקש ממנו להגיע למקום ביצוע העבודה תוך שהוא מציין בפניו כי הדבר מתואם עם אמיר.
מחקירתו הנגדית של התובע עולה, כי העבודה בוצעה לאחר שעות העבודה הרגילות (עמ' 14 שורה 26 לפרוטוקול), בסביבות השעה 18:00 (עמ' 15 לפרוטוקול).
עדותו של ישי, שזומן להעיד מטעם התובע, תמכה בגירסתו, שלפיה אמיר יצר עם ישי קשר על מנת לברר פרטים בנוגע לעובד מסויים, ועל מנת לבקש לשתף פעולה במספר עבודות פרטיות. לדברי ישי, הוא אמר לאמיר שיש לו באותו היום עבודה ספציפית שאולי יוכל לבצע באמצעות עובד של אמיר (עמ' 21-22 לפרוטוקול), ובתשובה לכך ענה אמיר "
אין בעיה. כל מה שתסגור עם שמעון מקובל".
8. מנגד, אמיר בתצהירו העיד, כי לא ידע מראש על העבודה שביצע התובע ביום האירוע, לא אישר אותה וכי לא היה לו או לכל גורם אחר בנתבעת עניין בביצוע הובלות ו/או עבודות פרטיות. לדבריו, העבודות הפרטיות היו עבור הנתבעת מקור הכנסה זניח וחסר חשיבות (כ -20,000 ש"ח בשנת 2006). עם זאת הודה אמיר בחקירתו הנגדית, כי היו מקרים שבהם העביר לו התובע סכומי כסף שקיבל עבור עבודות פרטיות שביצע במשאית הנתבעת (עמ' 27 לפרוטוקול).
בעדותו בבית הדין העיד אמיר, כי השיחה עם ישי לא התנהלה באותו היום אלא כעשרה ימים קודם לכן, וכי שוחח עמו בפעם הזו בלבד. כן העיד אמיר כי התקשר לישי אך ורק על מנת לברר פרטים על הנהג החדש ולא לשום צורך אחר.
אמיר אישר בעדותו, כי התובע העביר את הצנרת מהמשאית הקטנה למשאית הגדולה בהסכמתו, וזאת לצורך הובלת הצנרת עם שחר ישירות מביתו לפריקה באשדוד.
קובי, שותפו של אמיר בניהול הנתבעת העיד, כי התובע לא ביקש וממילא לא קיבל את הסכמתו שלו לביצוע העבודה. לדבריו לא ידע על העבודה עד שהודיעו לו על האירוע.
9. שקלתי את עדויות הצדדים ומצאתי, כי לא עלה בידי התובע להוכיח את גרסתו לפיה אמיר ידע מראש על העבודה שאותה ביקש ישי מהתובע לבצע באותו היום ו/או כי אישר את מעורבות התובע בביצועה.
כאמור, התובע טען כי אמיר הוא שביקשו להעביר את מטען הצנרת מהמשאית הקטנה למשאית הגדולה, על מנת שיוכל להיות זמין לפנייתו של ישי לסיוע בביצוע העבודה הפרטית, ולכן העביר את המטען כפי שנתבקש. דא עקא, ברור כי התובע לא יכול היה לבצע את העבודה שביקש ישי מבלי לפרוק את הצנרת תחילה, ובכך נמצא התובע מעמיס ופורק לחינם לאחר שעות העבודה ולכאורה מעדותו, מבלי שהיה זכאי לתשלום שכר נוסף. זאת תוך שהוא משאיר ציוד יקר (צנרת) מחוץ לחצרי הנתבעת. גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההגיון ואין לקבל את הטענה כי אמיר ידע שהתובע אמור לבצע עבודה
באותו היום עבור ישי והסכים להעמסת הצנרת, לפריקתה במקום כלשהוא, מן הסתם בלי השגחה ולהעמסתה מחדש על המשאית לאחר ביצוע העבודה.