בית הדין הארצי לעבודה
חיים חתואל המערער
המוסד לביטוח לאומי המשיב
בפני: הנשיא סטיב אדלר, סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין, השופט יגאל פליטמן
בשם המערער: בעצמו
בשם המשיב: בא כח מטעם המשיב
פ ס ק ד י ן
סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין
אנו דנו בערעורו של המערער על פסק דינו של בית הדין האזורי שדן בערעור על ועדה רפואית לעררים לנפגעי עבודה, וזאת לפי רשות שניתנה למערער לערער על פסק הדין (תב"ע 01-497/97, שופט ראשי מרדכי כליף) אשר דחה את ערעורו של המערער על החלטת הועדה.
השתלשלות ההליכים בעניינו של המערער
ביום
23.1.1996 הוכר כתאונת עבודה אירוע שעבר המערער ביום
3.11.1994. הפגיעות שהוכרו כנובעות מתאונה זו הן חבלה בראש ופגיעה בשתי שיניים 21, 11.
ביום
9.1.1996 נקבעה דרגת נכותו של המערער על ידי ועדה רפואית ל- 2% בגין שתי שיניים חסרות. המערער ערער על החלטה זו והמציא חוות דעת של ד"ר אברבאנל ובדיקות רפואיות נוספות. ועדה רפואית לעררים לא שינתה את ההחלטה והשאירה את החלטת הועדה הרפואית על כנה. המערער ערער על החלטת הועדה הרפואית לעררים לבית הדין האזורי לעבודה. בבית הדין האזורי הסכים המוסד לביטוח לאומי כי הועדה לא נימקה את דחיית חוות הדעת של ד"ר אברבאנל והסכים להחזרת את עניינו של המערער בשנית לועדה הרפואית לעררים על מנת שזו תתייחס בפירוט לחוות דעתו של ד"ר אברבאנל ותנמק את החלטתה. ביום
8.6.1997 ניתן פסק דין בהסכמה בתב"ע נז/122-01 (רשמת רינה איש שלום), לפיו עניינו של המערער הוחזר לוועדה רפואית לעררים על מנת שתתייחס לחוות דעתו של ד"ר אברבאנל ולאחר מכן תשוב ותקבע מחדש את דרגת נכותו הרפואית של המערער. הוועדה הרפואית דנה בשנית בעניינו של המערער. ביום
14.7.1997 קבעה הוועדה לאחר הדיון השני, כי דרגת נכותו של המערער היא בשיעור 2% בגין הפגיעה בשתי שיניו. קביעה זו זהה להחלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 20.10.1996. המערער ערער גם על מסקנות ועדה זו. בית הדין האזורי דחה את ערעורו ומכאן הערעור שבפנינו.
טענות הצדדים בבית הדין האזורי
המערער הלין על כך שהוועדה הרפואית לעררים לא כללה בהרכבה נוירולוג למרות שהגיעה למסקנה בתחום נוירולוגי וקבעה כי המערער לקה בזעזוע מוח. עוד טען המערער כי הוועדה טעתה בכך שלא התייחסה לכל ממצאיו של ד"ר אברבאנל בחוות דעתו, כגון כאבי ראש וצוואר וכן דיכאון. המערער טען עוד כי היה על הועדה להתייחס גם לתפקודו החברתי בעבודה כיוון שמדובר במדד חיוני לקביעת דרגת נכות לנפגע בעבודה. לטענתו הוא סובל מקשיים בזיכרון וריכוז. יש פער גדול בין חוות דעתו של ד"ר אברבאנל המעניקה דרגת נכות בשיעור 20% בתחום הנוירולוגי להחלטת הוועדה הרפואית לעררים.
מן הצד השני טען המוסד לביטוח לאומי כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. הוועדה מילאה אחר הנחיות פסק הדין שניתן בהסכמה בתיק נז/122-01 בכך שהתייחסה במפורט ומנומק לחוות דעתו של ד"ר אברבאנל. הועדה סברה כי ממצאי ה- C.T. מצביעים על אטרופיה מוחית הקשורה לגיל הנפגע ללא קשר לתאונה. ממצאים אלה מסבירים את הירידה בזיכרון של המערער. מדובר בסוגיה רפואית ואין בית הדין מתערב בשיקוליה הרפואיים של הועדה. הוועדה בדקה את המערער בדיקה קלינית יסודית וישבה בהרכב כדין. עוד ציין המוסד לביטוח לאומי כי לא היתה כל הסכמה לפיה יוחזר עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר.
פסק דינו של בית הדין האזורי
בית הדין האזורי התייחס להלכה הפסוקה לפיה הסמכות לקבוע את דרגת הנכות הרפואית של המבוטח נתונה על פי הדין לוועדה הרפואית לעררים ואין בית הדין רשאי להתערב במסקנותיה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה.
אשר לטענה בדבר הרכב הועדה קבע בית הדין האזורי כי על פי הפסיקה כאשר מורה בית הדין להחזיר עניינו של מבוטח לוועדה, תדון בעניינו הועדה הרפואית המקורית באותו הרכב כמו זו שדנה קודם לכן בעניינו.