אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב"ל 36470-04-11

פסק-דין בתיק עב"ל 36470-04-11

תאריך פרסום : 15/12/2011 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
36470-04-11
08/12/2011
בפני השופט:
1. לאה גליקסמן
2. הנשיאה נילי ארד
3. סגן הנשיאה יגאל פליטמן


- נגד -
התובע:
דן סקוירסקי
עו"ד אמיר ח'טיב
הנתבע:
המוסד לביטוח
עו"ד חיה שחר
פסק-דין

השופטת לאה גליקסמן :

1.     ערעור זה סב על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט נוהאד חסן ונציגי הציבור מר טוביה ורדימון וגב' חגית מגן; בל 4076/07), בו נדחתה תביעתו של המערער להכיר בפגיעה שאירעה לו ביום 13.12.2006 בברך רגל ימין כפגיעה בעבודה.

2.     בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק.

הרקע לערעור:

3.     בתקופה הרלוונטית לתביעה עבד המערער בחברת חשמל כמפעיל בתחנת כוח במחלקת תפעול. במסגרת תפקידו כאיש שטח ערך המערער  ביקורות תפעול של יחידת הייצור בשטח ונתן מענה ראשוני לתקלות. עבודתו בוצעה תוך כדי הליכה ונסיעה גם יחד, והצריכה כניסה לרכב ויציאה ממנו מספר פעמים במהלך משמרת.

4.     ביום 13.12.2006, נסע ברכבו ביחד עם סגן מנהל המחלקה מר אמנון פייר לצורך טיפול בתקלה במערכת מי השתיה. תוך כדי היציאה מהרכב המערער חש כאב בברך כמו "קנאק" שלא משתחרר. המערער המשיך בעבודתו. בסוף יום העבודה, עת ביקש לקום מהכיסא וליישר את הרגל הרגיש כאב חזק בברך, ואז הבחין שהברך נפוחה. עוד באותו יום פנה לקופת חולים לקבלת טיפול רפואי.

5.     המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו של המערער להכרה בפגיעה בעבודה, ובהמשך לכך הגיש המערער את תביעתו לבית הדין האזורי.

6.     בית הדין האזורי דחה את תביעתו של המערער מנימוקים אלה:

6.1.                     בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה, יש להוכיח קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה, וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטיים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום.

6.2.                     במקרה הנדון, בטופס התביעה למוסד לביטוח לאומי וכן בהודעה לחוקר לא ציין המערער כי התרחש אירוע מסוים שגרם לפגיעה, אלא רק שחש בכאבים עת יצא מהרכב, וכך גם עולה מהצהרת הממונה עליו מר אמנון פייר בטופס התביעה. לעומת זאת, בתצהיר עדותו, בחלוף כארבע וחצי שנים מקרות האירוע הצהיר המערער כי הפגיעה התרחשה עקב העובדה ששם את כל כובד משקלו על רגל ימין תוך כדי תנועה סיבובית. זאת ועוד. גם במסמכים הרפואיים לא מצוין כי התרחש אירוע כלשהו שגרם לפגיעה בברכו של המערער, ועל פי האמור בהם הכאבים הופיעו במהלך יציאה מהרכב.  כמו כן, בגרסתו של העד מטעם המערער, מר אמנון פייר, נתגלו סתירות. לאור האמור, יש להעדיף את גרסתו המוקדמת של המערער לפיה הכאבים בברכו הופיעו בעת יציאתו מהרכב ללא שהתרחש אירוע תאונתי לו ניתן לייחס את הפגיעה בברכו. 

6.3.                     נסיבות הפגיעה על פי גרסתו המוקדמת של המערער, לפיה בעת שיצא מהרכב חש בכאב ו"קליק" בברך,  אינן מהוות פגיעה בעבודה. זאת, כיון שהמערער לא הצביע על גורם חיצוני כלשהו הקושר את הפגיעה הנטענת לעבודה.

טענות הצדדים בערעור:

7.     המערער טען כי טעה בית הדין האזורי עת קבע כי לצורך הכרה בפגיעה בברכו כתאונת עבודה נדרש המערער להוכיח התרחשות "אירוע חריג" או "תנועה חריגה"; די בכך שהכאבים בברכו של המערער הופיעו תוך כדי יציאתו מהרכב, דהיינו בעת שקם מכיסאו ועבר מתנוחה של ישיבה לתנוחה של עמידה תוך כדי שימת כובד משקלו על רגל ימין, על מנת לקבוע שהתרחש אירוע מוגדר בזמן ובמקום המהווה פגיעה בעבודה. לפיכך, על יסוד העובדות שבית הדין האזורי קבע יש להכיר בפגיעה בעבודה, בכפוף לקביעת המומחה הרפואי בדבר קיומו של קשר סיבתי;  בנוסף, גם בהודעתו לחוקר המוסד, בטרם היה למערער ייצוג משפטי,  בתשובה לשאלת חוקר המוסד אם עשה תנועה חריגה או תנועה לא נכונה, השיב המערער כי "כנראה שתנועה לא נכונה של התרוממות משקל גוף על רגל ימין שכנראה הייתה בזוית שגרמה לי את הנזק".  

8.     המוסד לביטוח לאומי טען כי לא די בכך שיופיעו כאבים תוך כדי העבודה על מנת שהם יוכרו כפגיעה בעבודה, אלא נדרש שתהא תנועה שהיא אינה תנועה הנעשית באופן שגרתי; ככל שמדובר ביציאה רגילה מהרכב, לא התרחש אירוע תאונתי ואין להכיר בכאבים כפגיעה בעבודה.


הכרעה:

9.     הלכה פסוקה היא כי בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה, עוד טרם בחינת שאלת הקשר הסיבתי -

יש להוכיח בראש ובראשונה כי ארעה תאונה, וזו מורכבת משני  יסודות חיוניים: גורם, או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה, מאידך גיסא. רק לאחר שהוכחה תאונה על שני יסודותיה ובית הדין שוכנע כי הגורמים לתאונה היו גורמים חיצוניים הנראים לעין, רק אז תקום חזקת הסיבתיות בדבר הקשר בין הגורם לפגיעה.

(ההדגשה הוספה - ל.ג.)

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ