אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב"ל 258-09

פסק-דין בתיק עב"ל 258-09

תאריך פרסום : 22/08/2012 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
258-09
04/12/2011
בפני השופט:
1. רונית רוזנפלד
2. סיגל דוידוב-מוטולה
3. עמירם רבינוביץ'


- נגד -
התובע:
ספליארסקי מוניקה
עו"ד אדוארדו ווסר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי שביט
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.      השאלה העומדת לבירור במסגרת הערעור שלפנינו הינה, האם כספים שקיבלה המערערת מבני משפחה יחשבו כ"הכנסה" לעניין בחינת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980. בית הדין האזורי בבאר שבע דחה את תביעת המערערת שהוגשה כנגד החלטת המוסד, לפיה יש להביא בחשבון כספים שקיבלה מבני משפחתה, ושלל רטרואקטיבית את זכאותה לגמלה, כולה או חלקה (סגנית הנשיא יהודית גלטנר-הופמן; בל 1878/07). על קביעתו זו של בית הדין האזורי סב  הערעור שלפנינו.

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.      המערערת, גרושה ואם לשלושה, עלתה מארגנטינה לישראל בשנת 1999. בעלה לשעבר של המערערת ושניים מילדיה מתגוררים בארגנטינה, ואילו בנה השלישי מתגורר בישראל. לאחר עלייתה ארצה התגוררה המערערת בבית הוריה, ובשנת 2000 שכרה דירה ברחוב בן אליעזר באשדוד. החל מחודש יולי 2000 קיבלה המערערת מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), לסירוגין, גמלת הבטחת הכנסה.

3.      לטענת המוסד, בתקופת זכאותה של המערערת לגמלה, היו לה מקורות הכנסה נוספים עליהם לא דיווחה לו, ובתדפיסי חשבון הבנק שלה נמצא כי לחשבונה הופקדו סכומים שונים. הכללת סכומים אלה בחישוב הכנסתה, הביאה לעדכון גובה ההכנסה באופן המפחית את שיעור גמלתה בחודשים מסוימים, ושולל זכאותה לגמלה בכלל, בחודשים אחרים. ביום 20.3.07 התקבלה החלטת המוסד לפיה נשללה רטרואקטיבית הגמלה ששולמה למערערת לחודשים ספטמבר, נובמבר ודצמבר 2005, וכן עבור החודשים מרץ, מאי, יוני, אוגוסט, אוקטובר ונובמבר 2006. הגמלה ששולמה לה עבור החודשים אוקטובר 2005, פברואר, אפריל, יולי וספטמבר 2006 הוקטנה רטרואקטיבית, בהתאם להכנסתה באותם חודשים, כולל הפקדות הבנק שבוצעו. כמו כן, נשללה זכאותה של המערערת לגמלת הבטחת הכנסה כ"נפרדת" החל מחודש דצמבר 2006, מן הטעם שהיא מתגוררת עם בן זוג (להלן גם- קלאודיו), ומנהלת עימו משק בית משותף. לאור זאת, נוצר למערערת חוב העומד על סך של כ-16,780 ש"ח כולל הצמדה, וזאת נכון ליום 13.8.2007.

4.      כנגד החלטת המוסד הגישה המערערת את תביעתה לבית הדין האזורי. בתביעתה טענה המערערת כי היא קיבלה תמיכה כספית מבניה המתגוררים בארגנטינה, וזאת בשיעורים נמוכים ובאופן לא סדיר. לגישתה, אין לראות בכספים אלה "הכנסה" כי אם כספים המתקבלים כעזרה משפחתית. כמו כן הכחישה המערערת כי ניהלה משק בית משותף עם בן זוג החל  מחודש דצמבר 2006 כנטען, באשר לטענתה היא מתגוררת עם בן זוגה  החל מחודש ינואר 2008, ולא לפני כן.

פסק הדין של בית הדין האזורי

5.      בפסק הדין עמד בית הדין האזורי על תכליתה של גמלת הבטחת הכנסה, המיועדת למי שאין בכוחו לספק לעצמו ולמשפחתו הכנסה לקיום צרכיהם החיוניים. לפיכך, כל הכנסה שיש למבוטח צריכה להילקח בחשבון בחישוב הזכאות לגמלה. בכלל זאת, תילקח בחשבון הכנסה חד פעמית או בלתי סדירה, ממקור זה או אחר, המיטיבה את מצבו הכלכלי של המבוטח באותו החודש. בית הדין עמד על רצף ההפקדות שנערכו בחשבון הבנק של המערערת במהלך התקופה שמספטמבר 2005 ועד לדצמבר 2006, כפי שפורטו בתעודת עובד הציבור שהוגשה מטעם המוסד. לאור התשתית העובדתית כפי שהונחה לפניו, קיבל בית הדין את עמדת המוסד לפיה בחלקם של החודשים לא הייתה המערערת זכאית לגמלה, ובחלקם הייתה זכאית לגמלה בשיעור מופחת. 

6.      לעניין זכאות המערערת לגמלה כ"נפרדת", מצא בית הדין כי גרסאותיהם של המערערת וקלאודיו, כפי שהובאו בעדויותיהם בפניו, לפיהן החלו להתגורר יחד בחודש ינואר 2008, הן גרסאות משופצות ומגמתיות. בית הדין העדיף את גרסת המערערת כפי שנמסרה לחוקר המוסד עוד ביום 31.12.06, ממנה עולה כי השניים ניהלו באותה עת משק בית משותף. על כן קבע בית הדין כי המוסד הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח כי המערערת וקלאודיו ניהלו משק בית משותף החל ממועד החקירה. בהתאם נקבע, כי החלטת המוסד לפיה המערערת אינה זכאית לגמלה כ"נפרדת" החל ממועד זה, ניתנה כדין. משכך, ולאור כל האמור, נדחתה התביעה.

          תמצית טענות הצדדים בערעור

7.      לטענת המערערת, אין לשלול ממנה את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה או להפחית שיעור הגמלה ששולמה לה, בשל העזרה המשפחתית שקיבלה. המערערת נסמכת בטיעוניה על הלכת בנישו (עב"ל 681/09 אהרון בנישו - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.7.09, להלן: עניין בנישו) לפיה סכומים לא גבוהים שהתקבלו כעזרה משפחתית, ושלא באופן קבוע, אינם מהווים הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה. לאור זאת, מבקשת המערערת להורות למוסד להשיב לה את מלוא זכויותיה לגבי החודשים בהן נשללה גמלתה או הופחתה בעילה זו. המערערת לא ערערה על שלילת גמלתה כ"נפרדת" החל מיום 31.12.06.

8.      המוסד לביטוח לאומי טוען, כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. לגישתו, יש לראות כהכנסה כל סיוע בכסף או בעין הניתן באופן קבוע. המוסד מציין כי יש לאבחן את שנקבע בעניין בנישו ממקרה זה. בעניין בנישו דובר בתרומות חד פעמיות או מזדמנות אותם מקבל זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מבני משפחתו, אשר אינן משנות את מצבו הבסיסי. בענייננו, הפקידה המערערת בחשבונה סכומי כסף שונים, בסך כולל העומד על 25,694 ש"ח. ממוצע הסכומים הינו כ-1,835 ש"ח לחודש. בפני בית הדין האזורי הוברר כי אין כל הוכחה לכך שסכומים אלה הינם אכן סכומים שהועברו אל המערערת מבניה. בנסיבות אלה, בהן מדובר בסכומים שוטפים בסכום ניכר שהועברו אל המערערת באופן קבוע, יש לראות בתשלומים כתוספת הכנסה קבועה לכל דבר ועניין, ולהביאם במניין הכנסותיה לצורך חוק הבטחת הכנסה. על כן מבקש המוסד כי הערעור ידחה.

                                                          דיון והכרעה

9.      נקדים ונאמר כי לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות וכי ראוי פסק דינו של בית הדין האזורי להתאשר מטעמיו, על פי הוראת תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991. על כך נוסיף הדגשים אחדים, כמפורט להלן.

10.    באשר לגמלת הבטחת הכנסה כבר נקבע, כי תכליתה להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לקיים עצמו את המשאבים הדרושים לסיפוק צרכים חיוניים (ראו עב"ל 1010/04 המוסד לביטוח לאומי - זהבה עמר, פד"ע מ 704, 714 (2005); עניין בנישו בפסקאות 9-10; עב"ל 176/09 דוד בליתי ואח' - המוסד לביטוח לאומי, מיום 8.6.10, להלן: עניין בליתי; עב"ל 618/08 דנה אורן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 16.11.11, בפסקה 11א, להלן: עניין דנה אורן). בדברי ההסבר להצעת החוק הובהר כי " גמלה לפי חוק זה תהיה הכנסתם היחידה של מי שאינם יכולים כלל לעבוד ולקיים עצמם ותשלים הכנסה הנופלת מן הרמה הדרושה לקיום..." (הצעת חוק הבטחת הכנסה, תש"ם-1979, 1417, בעמ' 2, וכן ראו בעניין בנישו).

11.    בשני פסקי דין מן הזמן האחרון עמדה להכרעת בית דין זה השאלה בדבר אופן חישוב הכנסתו של הזכאי לגמלת הבטחת הכנסה, בקשר לכספים שהתקבלו אצלו מקרובי משפחה. כך בעניין בנישו, שלטענת המערער נסיבותיו דומות למקרה דנן, ובעניין דנה אורן. בענין בנישו עמד חברי השופט רבינוביץ' על כך ש" הגמלה המשתלמת לזכאי היא בהחלט בסכום נמוך, והיא אכן מינימאלית. בנסיבות אלה, אין לתמוה על בני משפחה המתנדבים לסייע למערער מדי פעם בהתאם לאפשרויותיהם להגדיל במשהו את ההכנסה לה הוא זכאי מכוח החוק ולשפר על ידי כך במעט את מצבו, בו הוא נזקק לכלכל את ביתו. הדרישה לנגוס בגמלה בשל סיוע צנוע וולונטרי לא קבוע של קרובים אין לה הגיון כלכלי או חברתי. היא מתעלמת מגובהה של הגמלה לעומת הצרכים האלמנטאריים החיוניים של משפחה, שספק אם הם יכולים לבוא על סיפוקם בסכום הגמלה " (שם בפסקה 25, וההפניות שם). באותו מקרה, הפקידו בני משפחתו של הזכאי שני סכומים בחשבון הבנק שלו- האחד בחודש אפריל 2006 בשיעור של 1,800 ש"ח, והשני בחודש מאי 2006 בשיעור של 4,100 ש"ח. בשים לב לכך נקבע בעניין בנישו, כי תשלומים אלה היוו " עזרה כספית וולונטרית לא קבועה ובלתי מחייבת של בני משפחה שהיא למעשה בגדר מתנה ולא ראוי שתשחרר את המדינה מלשלם את סכום הרצפה שהיא משלמת באמצעות הגמלה " (שם, בפסקה 26) . בעניין דנה אורן הפקידו בני משפחתה של המערערת בחשבונה, באופן סדיר ושוטף, סכומים ששיעורם אלפי שקלים לחודש. בהסתמכו על עניין בליתי קבע שם בית הדין מפי השופט פליטמן כי הסכומים שקיבלה המערערת ראויים להיחשב כהכנסה. לפי קביעתו "אם יקבע אחרת תסוכל תכלית החוק ויוטל נטל כבד לא מוצדק של המבוטח על החברה. הציבור אינו חייב לתמוך באדם אשר יכול לספק לעצמו צרכים חיוניים, ואף הרבה מעבר."

כאמור, לטענת המערערת, עניינה דומה ל עניין בנישו, ובהתאם לנפסק שם יש לקבוע גם כאן כי אין להביא בחשבון כספי תמיכה שקיבלה מבני משפחתה בחישוב הכנסתה לעניין הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ושיעור הגמלה.

12.     מתעודת עובד הציבור שהוגשה לבית הדין האזורי נמצאנו למדים, כי בתקופה שמחודש ספטמבר 2005 ועד חודש נובמבר 2006 ברציפות, הופקדו בחשבונה של המערערת סכומים ששיעורם נע בין 300 ש"ח ל- 3,500 ש"ח לחודש. עיון ברשימה שהוגשה מעלה כי בעוד שבעניין בנישו הופקדו סכומים בחשבונו של הזכאי בשתי הזדמנויות אקראיות בלבד, בנסיבות המקרה שלפנינו מדובר בהפקדות שהתפרשו על פני תקופה רצופה בת 15 חודשים ובסכומים שונים, חלקם בלתי מבוטלים. התמיכה שקיבלה המערערת הייתה תמיכה קבועה, מתמשכת ושוטפת, בסך 1,835 ש"ח בממוצע. היקף התמיכה במערערת הפחית את מידת היזקקותה לגמלה והשפיע באופן מהותי על מצבה הכלכלי. לטעמנו, ושלא כנטען על ידי המערערת, נסיבות המקרה דומות יותר לאלה שהתבררו בעניין דנה אורן ובפרשת בליתי שהוזכרה שם, וכמו במקרים שהתבררו שם, כך גם בנסיבות המקרה שלפנינו, יש לראות את הסכומים שקיבלה המערערת והופקדו בחשבונה כ"הכנסה", לעניין בחינת זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה ולצורך קביעת שיעור הגמלה.

13.    הנה כי כן, משקיבלה המערערת סכומי תמיכה משמעותיים ממשפחתה ובאופן קבוע, בדין הובאו סכומים אלה בחשבון לעניין בחינת זכאותה לגמלה ולצורך קביעת שיעור הגמלה, ובדין נדחתה תביעתה של המערערת על ידי בית הדין האזורי.

14.    סוף דבר -

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ