אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עב"ל 166-10

פסק-דין בתיק עב"ל 166-10

תאריך פרסום : 26/03/2012 | גרסת הדפסה
עב"ל
בית דין ארצי לעבודה
166-10
13/09/2011
בפני השופט:
1. עמירם רבינוביץ'
2. ורדה וירט-ליבנה
3. רונית רוזנפלד


- נגד -
התובע:
שרה פולקמן
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

השופטת רונית רוזנפלד

1.      מר שלמה פולקמן (להלן: המנוח) נפטר בלב ים ביום 25.10.2006, במהלך הפלגה בכלי שיט מקפריסין לישראל. כלי השיט בו אירע האירוע המצער הינו סירת מפרש, בבעלות החברה קי.בי.סנטר ייבוא ושיווק בע"מ (להלן- החברה), בה שימש המנוח כמנהל, והיה אחד מבעלי מניותיה . המערערת, אלמנתו של המנוח, הגישה תביעתה לבית הדין האזורי בתל אביב לתשלום קצבת תלויים לפי סעיף 131 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. לטענת המערערת יש להכיר במותו של המנוח כפגיעה בעבודה. בקובעו כי הסירה בה הפליג המנוח לא שימשה את החברה, והמנוח לא שהה בה לצורך משלח ידו, דחה בית הדין האזורי את התביעה (סגנית הנשיא לאה גליקסמן ונציגי הציבור מר עודד הון ומר שלמה קוגן; בל' 4874/08). על קביעות אלה של בית הדין האזורי סב הערעור שלפנינו, בו אנו נדרשים בעיקר לשאלה, האם הסירה שימשה לעיסוקי החברה, וכפועל יוצא מכך, האם ההפלגה בה מצא המנוח את מותו הייתה "תוך כדי עבודתו".

התשתית העובדתית הרלוונטית

2.      מוסכם על הצדדים, וכך אף עולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, כי בעת ההפלגה  שימש המנוח מפקד הסירה. בסמוך לאחר ההפלגה מקפריסין, התברר כי ישנו מחסור בדלק, ואנשי הצוות פרשו מפרשים לכיוון ישראל. בשעות הלילה נקלעה הסירה לסערה עזה, ואנשי הצוות לא יכלו לשמוע זה את זה. הסערה העזה, המחסור בדלק, והעובדה שהסירה התקדמה לכיוון ביירות וסוריה, חברו יחדיו לכדי סיטואציה מפחידה ולחוצה. המנוח נתן הוראה לקפל את המפרשים באופן ידני ודחוף, והשקיע מאמץ פיסי אדיר בניסיון למנוע את פרישתם. הסיטואציה דרשה מן המנוח הפעלת מאמץ חריג, אשר כתוצאה ממנו התיישב המנוח וגילה סימני מצוקה. בנו דורון ביצע בו פעולות החייאה, אולם ללא הועיל. המנוח נפטר בלב ים ביום 25.10.2006. אין מחלוקת, כי ככל שיקבע כי האירוע הוא בגדר תאונה שאירעה למנוח תוך כדי העבודה, כי אז קיים קשר סיבתי בין האירועים שאירעו על הסירה, בהם נדרש המנוח למאמץ חריג, לבין אוטם שריר הלב שהביא למותו.

3.      תביעת המערערת לקצבת תלויים שהוגשה למוסד לביטוח לאומי נדחתה על ידי המוסד מן הטעם, ש" על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תיחשב תאונת עבודה אם ארעה תוך כדי ועקב העבודה. לא הוכח שארעה למנוח תאונה תוך כדי ועקב העבודה. מתוך הנתונים שבידנו בעלך נפטר תוך כדי הפלגה אשר אינה קשורה לעבודתו." כנגד החלטה זו הגישה המערערת את תביעתה לבית הדין האזורי.

4.      לפי הנטען בפני בית הדין האזורי, בשנת 1994 ייסד בנו של המנוח, מר דורון פולקמן  (להלן- דורון) ובחלקים שווים עם אחותו, את החברה. עם הגעת המנוח והמערערת לישראל, מונה המנוח לדירקטור בחברה, וכן הועברו לידיו מניות המהוות כשליש מהונה המונפק של החברה. בשנת 1997 רכש המנוח סירה, אשר הועברה לבעלות החברה בשנת 2000. לפי הנטען, הסירה שימשה לצורך פעילות החברה באירופה; החברה נשאה בעלות אחזקת הסירה; תבעה בגינה פחת, ועלותה נכללה בסעיף הרכוש הקבוע של החברה.

         ביום 19.10.2006 טסו המנוח ובנו דורון לטורקיה, על מנת להפליג בסירה לישראל. נטען כי מטרת הנסיעה הייתה עסקית, ונועדה להביא את הסירה לצורך פעילות החברה בארץ, וכן לצורך טיפול ותחזוקה, שעלותם זולה יותר בארץ. לנסיעה זו צורפו כמסייעים להפלגה שני אנשי צוות נוספים, שלפי הנטען הומלצו על ידי צדדים שלישיים. כמו כן נטען, כי במהלך ההפלגה המשיכו המנוח ודורון לנהל את פעילות החברה באמצעות קשר יום יומי, בכפוף לקשיי התקשורת, עם משרדי החברה בישראל ובחו"ל. עוד נטען, כי הפלגה זו הייתה שונה מחופשות פרטיות שהתקיימו בסירה, אליהן הצטרפו המערערת ויתר בני המשפחה. בחופשות אלה, לא הוגבלה הנסיעה בלוח זמנים קבוע ובמסלול סדור. הפלגה זו, עד מועד האירוע, נעשתה במהירות ובעקביות תוך שמירה על לוח זמנים דווקני, שכן המנוח נדרש להגיע לישיבות החברה באירופה, למחרת יום ההגעה המתוכנן לישראל. מתצהירי עדות ראשית שהוגשו עולה כי הסירה ביצעה עצירת ביניים בנמל פאפוס שבקפריסין, ומשם המשיכה לישראל.

פסק הדין של בית הדין האזורי

 5.      בפסק דינו סקר בית הדין בהרחבה את התשתית העובדתית כפי שנפרשה לפניו.  בית הדין מצא כי בתצהירי עדות ראשית מפי המערערת ומפי בנה דורון, צוין אך בכלליות כי הסירה שימשה את החברה, והובאה לישראל לצורך פעילות החברה בארץ. לא הובאה גרסה מפורטת לעניין האופן בו שימשה הסירה לפעילות החברה. גרסאות לעניין פעילויות שונות לשימוש בסירה הועלו במסגרת עדות המערערת ודורון בחקירה נגדית, ולא נתמכו בראיות. אף לא היה ניתן ללמוד מן הדו"חות הכספיים של החברה שהוצגו בדיון, על הפעילות שנעשתה בסירה, אלא לכל היותר על כך, שהוצאות אחזקת הסירה הוצגו כהוצאות החברה, וזאת, משיקולים כלכליים ומשיקולי מס. בית הדין ציין, כי על פי עדותו של דורון, שיקולים אלה היו השיקולים המנחים, אשר הובילו להעברת הבעלות בסירה לידי החברה בשנת 2000. אף צוין, כי לא הוצג מסמך המתעד את החלטת החברה על רכישת הסירה לצרכי פעילות החברה, וכי אין חולק כי הסירה שימשה גם לחופשות פרטיות של משפחתו של המנוח.

6.       בית הדין עמד עוד על העולה מן העדויות, כי הסירה עגנה, בין היתר, בנמלים בספרד, קרואטיה וטורקיה. בית הדין דחה את גרסתה של המערערת לפיה, בעת שעגנה בספרד שימשה הסירה כמשרד קבוע. בית הדין מצא את הגרסה בלתי סבירה, נוכח העובדה שהמנוח שהה בספרד בכל פעם במקום אחר, ואף לא היה הדבר סביר בעיניו, נוכח גודלה של ספרד, כי סוכנים ומנהלי משרדים פוטנציאליים העתידים להצטרף לחברה נסעו לפגישות אירוח בסירה. מעבר לכך ציין בית הדין כי לא הובאה כל ראייה על האירוח הנטען בסירה.

7.       לעניין השימוש בסירה בעת עגינתה בנמלים נוספים, עמד בית הדין על כך, שהמערערת אישרה בעדותה שהסירה עגנה שלוש שנים בקרואטיה ושלוש שנים נוספות בטורקיה. מדובר במדינות בהן החברה לא פעלה, ולא נוהלו בה פגישות עם סוכנים. גרסת המערערת, כפי שהועלתה בחקירה נגדית, כי בסירה התקיימו ישיבות של ראשי משרדים מאירופה במקביל לשימושה כפיצוי לסוכנים מצטיינים, לא נתמכה אף היא בראיות כלשהן ונמצאה בלתי סבירה, שכן הדבר חייב טיסה של כל המשתתפים לסירה. בית הדין גם ציין כי גרסה זו אינה מתיישבת עם עדותו של דורון, לפיה, בשנים בהן הסירה לא עגנה בספרד היא שימשה רק כבונוס לסוכנים מצטיינים, שהוזמנו בכתב, ולאירועים משפחתיים. בית הדין ציין כי גם לגרסה זו לא נמצאו תימוכין בראיות. כמו כן, לא הובאה כל ראייה לטענה הנוספת שהועלתה, כי הסירה הובאה לארץ על מנת לעודד גיוס סוכנים חדשים על פי עצת נשיא החברה.

8.       לעניין זהות המשתתפים בהפלגה, עמד בית הדין האזורי על כך שדורון העיד בתצהירו, כי שני אנשי הצוות הנוספים הומלצו על-ידי צדדים שלישיים, בניסיון לשוות לנסיעה גוון עסקי. זאת, בעוד שבעדותו אישר דורון כי אחד מאנשי הצוות הינו חבר שלו מזה כ-8 שנים. אף צוין, כי בהודעת דורון שנמסרה למשטרה, הוא העיד כי כל מי שהיו בסירה באותה הפלגה הם "חברים שלנו". מעדות מר תמיר בוגין, איש הצוות השני, עלה כי לא נאמר לו דבר לעניין היות הסירה קשורה לפעילות החברה, אלא רק כי הנסיעה מיועדת להביא סירה מתורכיה לישראל.

9.       לאור התשתית העובדתית כפי שהתבררה לפניו, קבע בית הדין האזורי כי לא הוכחה גרסת המערערת לפיה הסירה שימשה לפעילות החברה בארץ או מחוצה לה. בית הדין קבע כי העברת הבעלות בסירה לידי החברה, ונשיאת החברה בהוצאות אחזקתה, אינה מעידה על שימוש שעשתה החברה בסירה לצורך פעילותה העסקית. נקבע, כי ההפלגה בה מצא המנוח את מותו לא הייתה הפלגה לצורכי פעילות העסקית של החברה, אלא נועדה להביא את הסירה לארץ לצורך טיפול אחזקה. כמו כן נקבע, כי הסירה שימשה לפעילות נופש של המנוח ומשפחתו. משכך, נדחתה התביעה.

            תמצית טענות הצדדים בערעור

10.    לטענת המערערת, הפלוגתא היחידה שנדרש בית הדין להכריע בה היא האם ההפלגה בה קיפח המנוח את חייו הייתה הפלגה לצרכי החברה, כחלק מעיסוקו של המנוח במשלח ידו. בית הדין האזורי העלה שאלה שלא נקבעה בפלוגתאות בין הצדדים, והיא, האם הסירה שימשה לצורך פעילות החברה. לאור המוסכמות בין הצדדים, לפיה הסירה הייתה בבעלות החברה, והיעדר הפלוגתא כאמור, אין להתפלא על כך שהצדדים לא נדרשו לפירוט רב לגבי נושא זה בתצהיריהם, ולא הביאו ראיות לתמיכה בהם. בפתיחה מחודשת של מוסכמה זו ובדיון בפלוגתא החורגת מרשימת הפלוגתאות שנקבעו, פגע בית הדין בזכויותיה של המערערת וציפיותיה הלגיטימיות, ונוצר כלפיה עיוות דין חמור.

11.    כמו כן, עומדת המערערת על קביעת בית הדין האזורי, כי הסירה הובאה לארץ לצורך טיפול אחזקה. ואולם, לשיטתה של המערערת, לא ניתן לקבוע כי ההפלגה לא הייתה לצורך הפעילות העסקית של החברה, ובאותה נשימה, לקבוע שמטרת הבאתה ארצה הייתה לצורך טיפול בה. לטענתה, החברה הורתה למנוח להביא הסירה ארצה. הובלת קניינה של החברה למקום בו הטיפול מוזיל את הוצאותיה הינו בהכרח פעילות לצרכי החברה ולתועלת החברה כמעביד, ונעשתה תוך כדי עבודתו של המנוח. אף מאפייניה של ההפלגה: לוח הזמנים הדחוק, ההכנות האינטנסיביות להפלגה שנערכו במשרדי החברה בארץ, זהות המשתתפים בהפלגה, מעידים על אופייה ומטרתה המקצועית. בנוסף לכך, במהלך ההפלגה עבד המנוח על הסירה עבור החברה, ובכלל זאת, קיים שיחות טלפון ותיאם פגישות. ימים אלה לא נרשמו כימי חופשה אלא כימי עבודה לכל דבר ועניין. כמו כן, לולא העבודה לא הייתה מתרחשת התאונה במקום ובזמן שהיא התרחשה בפועל. מכך עולה, לטענת המערערת, כי פעולת ההפלגה התרחשה עקב ותוך כדי עבודתו של המנוח.

עוד ולטענת המערערת, די היה בתשתית העובדתית שנפרשה בפני בית הדין כדי להוביל למסקנה כי מותו של המנוח היה עקב עבודתו או עיסוקו במשלח ידו. בית הדין האזורי העמיד דרישה שגויה ומוגזמת לראיות נוספות, ומשלא עמדה המערערת באותם נטלים ראייתיים מופרזים, דחה בית הדין את תביעתה שלא כדין. בית הדין אף שגה משקבע את ממצאיו העובדתיים על סמך עדותם של דורון והמערערת בחקירה נגדית, כשעיקר הראיות בנוגע לנסיבות שבהן עבד המנוח בחברה היו בידיו של המנוח עצמו.

12.    בנוסף טוענת המערערת, כי די בהעלאת סבירות מסוימת לכך כי מדובר בפעילות של עבודה ולצרכי עבודה, כדי לקבוע כי מדובר בתאונה תוך כדי עבודה. המערערת הייתה תלויה בהכנסתו של המנוח, ומאז מותו אין לה הכנסה. עבור המנוח הופרשו פרמיות למוסד לביטוח לאומי, אך בקרות מקרה הביטוח, אין המערערת מקבלת את הכספים להם היא זכאית. לפיכך, ועל פי תכלית חוק הביטוח הלאומי, יש להורות על תשלום קצבת השאירים לידיה. מטעמים אלה מבקשת המערערת לקבוע כי המנוח נפטר במהלך עבודתו ועקב עבודתו, ואי לכך, היא זכאית לקצבת תלויים. לחלופין, אם נמצא כי היה מקום לדון בשימוש בסירה לפני הבאתה ארצה, אזי ראוי לאפשר לה להביא ראיות לעניין זה בהתאם לתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להשיב את התיק לדיון בפני בית הדין האזורי או לאפשר לדון בעניין זה בפנינו.

13.       מנגד טען המוסד לביטוח לאומי כי יש לאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי מטעמיו. בפני בית הדין האזורי נסקרו בהרחבה ראיות רבות לעניין הפלוגתא האם ההפלגה הייתה קשורה לעבודתו של המנוח או עקב עיסוקו במשלח ידו, וכן נשמעו בפניו עדויות המערערת ועדים מטעמה. בית הדין האזורי קבע כי עובדת השימוש בסירה לצרכי עבודה לא הוכחה. לפיכך, ממילא לא הוכח כי ההפלגה, במהלכה נפטר המנוח, שימשה לצרכי עבודה. על כן, אין בערעור זה אלא כדי לשנות את העובדות שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי, לאחר שזה האחרון בחן והתרשם משלל הראיות והעדויות באופן ישיר.

דיון והכרעה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ