אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 3712/06

פסק-דין בתיק עא 3712/06

תאריך פרסום : 03/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
3712-06
14/10/2007
בפני השופט:
1. י. גריל (ס. נשיא ) [אב"ד]
2. ר. חפרי-וינוגרדוב
3. מ. פינקלשטיין


- נגד -
התובע:
סיון דוד
הנתבע:
עו"ד וינברגר עזרא
פסק-דין

1.         ב- 30.8.06 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט רטנר) בו דחה את תביעתו של מר דוד סיון, המערער שבפנינו, כנגד עו"ד עזרא ויינברגר, להשבת כספים שגבה כשכר טרחה בגין ייצוגו של שותפו של סיון וייצוגו של סיון, כספים שגבה, לטענת סיון, ביתר.

            סיון טען כי סיכם עם הנתבע כי בגין הייצוג המשפטי שיתן לשותפו, ישולם לו 23,000 ש"ח כולל מע"מ, סכום המורכב מ- 13,000 ש"ח שסיון שילם על פי טענתו לעורך הדין מראש ומ- 10,000 ש"ח שעורך הדין יהיה זכאי לגבות מהסכומים שיתקבלו מהחייב במסגרת ביצוע פסק הדין שדחה את התנגדות החייב לביצוע שטר. סיון טען כי הנתבע גבה סכום של כ- 153,000 ש"ח לעומת מה שהיה זכאי לו והעמיד את תביעתו על 150,000 ש"ח.

            בהגנתו טען עורך הדין כי סיון חתם איתו ב- 4.8.94 על הסכם שכר טרחה, טען כי הסכומים שגבה ניגבו על פי הסכם זה, וכפר בכך שסיון שילם לו סכום כלשהו מראש על חשבון שכר הטרחה, כשלעמדתו סיון שילם מספר סכומים קטנים לצורך הוצאות משפט שונות.

            בית המשפט ציין בפסק דינו כי זמן קצר לאחר תחילת ההליך חלה עורך הדין והינו מצוי במצב רפואי המונע ממנו להעיד בבית המשפט. משכך, לא נתן משקל לתצהיר עורך הדין שהוגש לתיק, אך לא ראה בכך שעורך הדין לא העיד ענין המחזק את גרסת התובע.

            עוד יש לציין, כי את תחילת הראיות בתיק שמעה בבית משפט השלום כב' השופטת בר-זיו, שפסלה עצמה מלהמשיך לדון בו ואזי הועבר התיק לטיפולו של כב' השופט רטנר, ששמע את יתרת הראיות.

2.         בית המשפט מצא כי גרסתו של התובע ביחס להסכם שכר הטרחה אינה סבירה, והזכיר כי עורך הדין ניהל עבור סיון הליכים רבים.

בית המשפט מציין כי סיון טען למעשה שעורך הדין הנתבע זייף את חתימת סיון על ההסכם, טענה חמורה שלא מצא לה תמיכה בחומר הראיות, בית המשפט מזכיר כי סיון טען לקנוניה בין עורכי דינו הקודמים, אך לא הביא ראיה להוכחת טענה זו ועוד, כי טען שבבית המשפט עצמו נעשים דברים "לא חוקיים" בפרוטוקולים, אך לא הביא כל ראיה לטענה זו.

בעניינים אלה, כך מצא בית המשפט, יש כדי לפגוע באמינות התובע.

עוד התייחס בית המשפט, לחוות דעת מומחים להשוואת כתבי יד שהוגשו בתיק לענין חתימת התובע על הסכם שכר הטרחה וראה להעדיף את חוות דעתו של המומחה בצלאלי שהובאה על ידי עורך הדין הנתבע, תוך שהסביר את העדפתו זו, בציינו כי הסבריו של מומחה זה בבית המשפט היו משכנעים יותר מהסבריו של מומחה התובע, וכי מומחה הנתבע התייחס בפירוט לחוות דעתו של מומחה התובע והתמודד עימה בהצלחה. עוד הזכיר, כי המעבדה המשטרתית לזיהוי פלילי, אליה העביר התובע את ההסכם לבדיקתה, לא מצאה בסיס לטענתו בדבר חתימה מזוייפת.

סיכומו של דבר הוא שבית המשפט הגיע למסקנה שהתובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חתימתו על ההסכם זוייפה ודחה טענה זו. עוד דחה את טענת התובע לפיה סיכם עם הנתבע על שכר טרחה בשיעור 23,000 ש"ח בלבד.

בית המשפט העדיף את גרסת הנתבע על פני גרסת התובע, מצא כי גרסת הנתבע סבירה והגיונית ועולה בקנה אחד עם הנסיבות ועם ההסכם ואף ציין כי לו קיבל את טענת התובע שלא חתם על ההסכם, הרי שכר הטרחה שגבה הנתבע הינו שכר טרחה ראוי ביחס לעבודתו ולשירותים שנתן לתובע.

סיכומו של דבר הוא, שתביעת סיון נדחתה, תוך חיובו לשלם לעורך הדין הנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

3.         המערער חולק על פסק הדין והגיש ערעור המתייחס גם לחיובו בהוצאות ושכר טרחה.

            בערעורו מציין המערער כי אינו טוען עוד כנגד קביעת בית המשפט באשר לאמיתות החתימה על ההסכם, אך כי ערעורו הוא על "דרך פסיקתו של בית משפט קמא וחוסר העקביות בפסיקה" (ס' 7 להודעת הערעור). לגישתו, משקבע בית המשפט כי ההסכם תקף, היה עליו לבחון האם השכר שגבה המשיב תואם את המוסכם. לגישתו, לא היה מקום לבחון את שכר הטרחה על פי אמות המידה של שכר ראוי, אלא היה מקום להיצמד לשכר הטרחה שנקבע בהסכם.

            בעוד סיון העמיד את  תביעתו על 150,000 ש"ח, הרי בערעורו מבקש סיון לחייב את המשיב להשיב לו סכום של 68,925 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ- 12.5.99.

            המשיב, בעיקרי הטיעון מטעמו, ביקש לקיים את פסק הדין ולדחות את הערעור.

4.         המערער הגיש את ערעורו ללא ייצוג, גם במועד שמיעת הערעור היה בלתי מיוצג, ואף לא הגיש עיקרי טיעון, אך מאחר ולא היה מיוצג לא ראינו בכך סיבה שלא לקיים את הדיון.

5.         עיינו היטב בפסק דינו של בית משפט השלום ושקלנו את טענות הצדדים. מסקנתנו היא כי פסק דינו של בית משפט השלום בדין יסודו, וכי יש לדחות את הערעור.

            בית המשפט הסביר בפסק דינו מדוע מצא את גרסתו של המערער בלתי סבירה, ואף פירט את העניינים הפוגעים באמינות המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ