אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 3528/06

פסק-דין בתיק עא 3528/06

תאריך פרסום : 04/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
3528-06
16/10/2007
בפני השופט:
1. ש' וסרקרוג
2. י' כהן
3. ר' שפירא


- נגד -
התובע:
1. בן שבת דוד
2. הפניקס -חברה לביטוח בע''מ
3. אבנר אגוד חברות הביטוח בע''מ

עו"ד סוקול דלית
הנתבע:
סגלוביץ אבה ת"ז 014780779 ז"ל (17/9/06)
עו"ד ווגסטף איריס
פסק-דין

השופט ר' שפירא:

הרקע לערעור:

בפנינו ערעורם של הנתבעים על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט רניאל) מיום 22.5.06 בת.א. 17725/04 והחלטת הביניים מיום 19.7.05 במסגרת בש"א 9741/05 באותו תיק.

התובעת (להלן: "המשיבה") הגישה תביעה נגד הנתבעים (להלן: "המערערים") על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). לטענתה, ביום 22.3.02 היא נפגעה בגופה בתאונת דרכים במהלך עליה לאוטובוס שבו נהג המערער מס' 1 (להלן: "הנהג"). האירוע התרחש בשוק בחדרה. המשיבה פירטה את נסיבות אירוע התאונה הנטענת בסעיף 5 לכתב תביעתה.  המערערים הודו כי הם מספקים שירותי הסעה ציבורית ומסרו את שמו של הנהג כמי שנהג את האוטובוס בשעה המפורטת בכתב התביעה. עם זאת הכחישו את נסיבות האירוע ו/או אופן התרחשות הנזק בסעיף 4 לכתב ההגנה, שם נכתב:  " מוכחש האמור בסעיף 5 לכתב התביעה, לרבות נסיבות האירוע הנטענות, ו/או אופן התרחשות הנזק".

בהחלטה מיום 22.3.05 קבע בימ"ש קמא כי ב"כ הנתבעת (המערערת כאן) יודיע בתוך 21 יום עמדתו בעניין מינוי מומחה וייתן פרטים נוספים ומפורשים יותר לגרסתו על אירוע התאונה לפי תקנות 65, 85 ו- 86. בהחלטה מיום 17.4.05 האריך בימ"ש קמא את המועד למתן עמדה לעניין מינוי מומחה ולהגשת הפרטים הנוספים עד ליום 8.5.05. בהודעה מיום 8.5.05 הודיעו המערערים עמדתם לעניין מינוי מומחה רפואי וטענו כי הם כופרים בעצם אירוע התאונה וסבורים כי זו אירעה בנסיבות אחרות, אשר אינן ידועות להם בשלב זה ואשר אינן מטילות עליהם חבות כלשהי כלפי התובעת (המשיבה כאן). בהחלטתו מיום 10.5.05 ציין בימ"ש קמא כי למרות החלטותיו לא הגישה הנתבעת פרטים נוספים ומפורשים יותר לאירוע התאונה ולפיכך החליט בימ"ש קמא למחוק את סעיף 4 לכתב הגנתם של המערערים.

ביום 23.5.05 הגישו המערערים בקשה, במסגרת בש"א 9741/05, בה עתרו לביטול החלטת בימ"ש קמא מיום 10.5.05 ככל שהיא נוגעת למחיקת סעיף 4 לכתב ההגנה וציינו במסגרת הבקשה כי בסעיף 1 להודעה שהוגשה מטעמם ביום 8.5.05 הם פירטו את גרסתם. כן ציינו המערערים במסגרת הבקשה כי סברו שבהגשת הודעתם מיום 8.5.05 מילאו את אשר הוטל עליהם בהחלטת בימ"ש קמא שכן הם אינם יודעים דבר על עצם התרחשות התאונה והנהג לא ראה את האירוע ואינו יודע דבר לגבי אופן התרחשותו, הם אינם יודעים או יכולים לדעת מהן הנסיבות האמיתיות של התאונה או כיצד נגרמו נזקי גוף בגינם הוגשה התביעה ולנוכח כל אלה באה ההכחשה של אירוע התאונה בסעיף 4 להגנתם למרות שאין להם, מטבע הדברים, גרסה פוזיטיבית לגבי התרחשות התאונה.

ביום 19.7.05 נתן בימ"ש קמא החלטה בבש"א 9741/05 בה קיבל את הבקשה, ביטל החלטתו בדבר מחיקת סעיף 4 מכתב ההגנה וקבע, בין היתר, כי הפרטים שמסרו המערערים סותרים את דברי ב"כ המערערת בישיבת קדם המשפט, לפיהם הגרסה היא שהמשיבה לא נפגעה כתוצאה מהאוטובוס הזה. כן נקבע כי בימ"ש קמא אינו מאמין למערערת שאם אין בפיה שום גרסה כיצד אירעה התאונה היא יודעת להגיד שהיא לא אירעה באוטובוס הזה ובנסיבות האלה. נקבע כי הדין מחייב גילוי גרסה עובדתית על ידי הנתבעת (המערערת כאן) ואין די באמירה של כפירה ואי ידיעה, במקום שסביר להניח שיש ידיעה.

התיק נקבע לשמיעת ראיות והמשיבה לא העידה. בימ"ש קמא קבע כי לא יתחשב בעדותה הכתובה. ב"כ המשיבה חקר את הנהג, אשר הכחיש בעדותו את נסיבות האירוע הנטענות על ידי המשיבה וטען כי לא היה מקרה כזה בכלל ואם היה מקרה כזה למחרת הוא היה ממלא דו"ח, דבר שלא נעשה. אמנם, בשלב מאוחר יותר, מילא הנהג דו"ח על התאונה, אך זאת בתאריך מאוחר כאמור (29/5/02), ולאור הוראה שקיבל ממנהל הסניף, לעשות כן. גם באותו דו"ח הכחיש הנהג את האירוע.

בסופו של יום, בפסק דינו, קיבל בימ"ש קמא את תביעתה של המשיבה, פסק לה פיצויים וחייב את המערערים בשכ"ט עונשי על ניהול התיק. נקבע כי בניסוח כתב ההגנה של המערערים נפל פגם פרוצדוראלי בכך שלא פורטה בו גרסה פוזיטיבית כנגד גרסת המשיבה בדבר נסיבות אירוע התאונה. נפסק כי הייתה בידי הנתבעת/המערערת גרסה מפורטת לפיה באוטובוס בו נהג הנהג בעת האירוע הנטען לא ניתן להתחיל בנסיעה בלי שהדלתות סגורות לגמרי ולכן גרסתה של התובעת/משיבה בדבר נסיבות האירוע אינה יכולה להתקיים. מאחר שהנתבעים/מערערים לא העלו גרסה זו, קבע בימ"ש קמא כי יש לראות את המערערים כמי שלא הכחישו את נסיבות אירוע התאונה כראוי ובצורה מפורטת דיה ולכן לפי תקנה 83 לתקנות סדר הדין האזרחי אין צורך להוכיחו ויש לקבל את גרסת כתב התביעה, שלא הוכחשה כראוי, כלשונה.

טיעוני הצדדים:

המערערים טוענים כי שגה בימ"ש קמא בקביעתו כי נפל פגם פרוצדוראלי בניסוח כתב ההגנה של המערערים. לטענתם, אין למערערים גרסה פוזיטיבית כנגד גרסת כתב התביעה משום שהם לא היו נוכחים במקום אירוע התאונה, לא ראו כיצד התרחשה התאונה וממילא אין בידם גרסה עובדתית נגדית שהיה עליהם להציג בכתב ההגנה. המערערים אינם מאמינים לנסיבות האירוע הנטענות בכתב התביעה ולטענתם יש להם זכות להכחיש את טענות המשיבה בעניין זה ולעמוד על כך שהיא תוכיח את תביעתה. המערערים טוענים כי הם הכחישו את הנסיבות הנטענות באופן מפורש בכתב הגנתם ולא נפל כל פגם בניסוח כתב ההגנה.

לטענת המערערים, שגה בימ"ש קמא בקביעתו כי המשיבה הוכיחה את נסיבות אירוע התאונה. ההכחשה המפורטת בכתב הגנתם של המערערים הייתה מספקת כדי להטיל על המשיבה את החובה להוכיח את גרסת כתב התביעה וכיוון שהמשיבה לא טרחה להוכיח גרסה זו מן הראוי היה לדחות את התביעה. המערערים טוענים כי טעה בימ"ש קמא בקבעו כי הפגם הפרוצדוראלי שנמצא לדידו בניסוח כתב ההגנה מצדיק פגיעה כה קשה בזכויותיהם המהותיות של המערערים והתעלמות בוטה מהכחשתם את נסיבות האירוע. לחילופין, טוענים הם כי בימ"ש קמא טעה בהפעלת שיקול הדעת הנתון לו על פי תקנה 83 לתקנות ובכך שלא דרש כי המשיבה תוכיח את נסיבות האירוע הנטענות שלא על דרך ה"הודיה" האמורה. לחילופין, טוענים המערערים כי טעה בימ"ש קמא כאשר התעלם מכך שהמשיבה העידה את הנהג מטעמה ו/או הוכיחה את גרסת הנהג ובכך ריפאה את הפגם שנפל, כביכול, בכתב ההגנה. על כן, טוענים המערערים כי טעה בימ"ש קמא משלא דחה את התביעה ומשפסק למשיבה פיצוי מופרז וכן שכ"ט עונשי העולה על שכ"ט הקבוע בדין.

המשיבה טוענת כי היא לא העידה את הנהג מטעמה וכי המדובר בנהג שיוצג על ידי ב"כ המערערים, אשר תצהירו הוגש מטעם המערערים/הנתבעים. כן טוענת המשיבה כי היא כן הביאה ראיות מטעמה, כגון תצהירי נכדיה של המשיבה, אישור המשטרה, תיעוד רפואי, חקירתו הנגדית של הנהג והסתירות בעדותו וכיוצ"ב.

כן טוענת המשיבה כי יש לראות את המערערים כמי שלא הכחישו את נסיבות התאונה מאחר שנמנעו במופגן מלפרט בפני בימ"ש קמא את גרסת הגנתם הפוזיטיבית והסתפקו בהכחשה גורפת של האירוע. לטענת המשיבה, הראיות שהובאו מטעם התובעת/המשיבה העבירו את הנטל לנתבעת/המערערת אך זו כשלה מלסתור את עצם קרות האירוע מאחר שהנהג שהובא לעדות מטעמה מסר 3 גרסאות שונות, בחלקן טען כי אינו זוכר את האירוע ובחלקן טען כי באוטובוס שבו נהג לא ניתן להתחיל את הנסיעה לפני סגירת הדלתות.

דיון:

יש לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בימ"ש קמא וזאת משום שהמשיבה לא הוכיחה את תביעתה בפני בימ"ש קמא. המערערים הכחישו את אירוע התאונה ונסיבות האירוע שנטענו על ידי המשיבה וביהמ"ש לא קיבל את הגנתם משום שקבע שהכחשתם לא הייתה מפורטת דיה ומשום שהמערערים לא הציגו גרסה פוזיטיבית חלופית לעובדות שנטענו על ידי המשיבה. סבורני כי בנסיבות המקרה, כאשר המערערים טענו בכתב ההגנה ובהודעה למתן פרטים שהוגשה על ידם בהתאם להחלטתו של בימ"ש קמא, כי לטענתם אירוע התאונה לא אירע באוטובוס שבו נהג המערער 1 ומאחר שהמערערים לא היו עדים לאירוע הנטען על ידי המשיבה וטוענים כי האירוע כלל לא התקיים לא היה בידם להעלות גרסה פוזיטיבית עובדתית חלופית ולכן לא ניתן לדרוש מהם להעלות גרסה שכזו.

בכל הנוגע להגנתם של המערערים - כאמור, למערערים אין גרסה פוזיטיבית בדבר אירוע התאונה הנטען על ידי המשיבה וזאת משום שאין להם גרסה עובדתית המבוססת על ידע מכלי ראשון בדבר העובדות. גרסתם של המערערים היא כי הם לא היו עדים לאירוע הנפילה, לא נטלו כל חלק באירוע ואין להם מושג אם האירוע אירע וכיצד אירע ולכן אין ביכולתם להציג גרסה פוזיטיבית לאירועים הנטענים על ידי המשיבה.

גרסת הנהג לפיה לא זכור לו שאירעה תאונה כאמור ואינו יודע אם אירעה תאונה ומהן נסיבותיה אינה גרסה פוזיטיבית כי אם הכחשה של נסיבות האירוע הנטענות על ידי המשיבה והכחשה זו באה לידי ביטוי כבר בכתב ההגנה שהוגש מטעם המערערים וכן בהודעותיהם ובתצהירי העדים מטעמם.

הנהג טען כי לא ידועות לו נסיבות אירוע התאונה ולכן לא ניתן לקבוע, כפי שקבע בימ"ש קמא, כי לנהג גרסה עובדתית באשר לנסיבות בהן אירעה התאונה. אין המדובר בגרסה פוזיטיבית. הנהג אמנם העיד כי גרסתה של המשיבה אינה סבירה משום שהאוטובוס אינו יכול להתחיל לנסוע בלי שהדלתות סגורות לגמרי, אך טענה זו אינה מהווה גרסה פוזיטיבית בדבר נסיבות אירוע התאונה. אין המדובר בהצגת גרסה עובדתית אחרת לתאונה, שכן הנהג העיד כי לא ידוע לו על נסיבות אירוע התאונה הנטענת על ידי המשיבה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ