אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עא 1532/02

פסק-דין בתיק עא 1532/02

תאריך פרסום : 29/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1532-02
29/03/2006
בפני השופט:
1. אסתר קובו אב"ד
2. מיכל רובינשטיין
3. עוזי פוגלמן


- נגד -
התובע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב
עו"ד משה עבדי
הנתבע:
סנגור רוני
עו"ד רונן ברק
פסק-דין

1.         המשיב יליד 29.11.1971 נפגע בתאונת דרכים ביום 25.11.1995 במהלך שירותו הצבאי. בעקבות פגיעתו טופל המשיב בבית החולים "תל השומר" וב"אסף הרופא", בהם אושפז למשך 37 יום. מומחה מטעם בית המשפט קבע למשיב נכות אורתופדית בשיעור של 19% לצמיתות.

בפסק הדין החלקי שניתן על ידי בית משפט השלום ביום 11.04.2000 (בעקבות התביעה שהוגשה על פי חוק הפלת"ד) הגיעו הצדדים לפשרה בגין כל ראשי הנזק שנקבעו למעט בשאלת הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני, שאלה שנותרה במחלוקת והוסכם כי תבוא להכרעת בית המשפט לאחר הצגת ראיות הצדדים בעניין.

המחלוקת נבעה מהעובדה שהמשיב שהה משך חודשים רבים לאחר אשפוזו בבתי החולים "תל השומר" ו"אסף הרופא" בבית החלמה צבאי בחיפה (כ- 217 ימים) ובעניין זה התעוררה שאלת זכאותו לפיצויים על פי חוק הפלת"ד במסגרת ראש הנזק של "כאב וסבל" - "ימי אשפוז".

2.          בית משפט השלום בפתח-תקווה (כב' השופט א. קסירר) בת.א. 2342/96 קיבל את תביעת המשיב וקבע כי במקרה הנדון בית ההחלמה היווה מתקן שיקומי אורתופדי אליו התקבלו חיילים לאחר מצבי פציעה, מחלה וניתוח אורתופדי לצורך המשך טיפול שעיקרו פיזיותרפיה מקצועית. בית המשפט קבע כי "בית ההחלמה" בא בגדר המונח "בית חולים" כהגדרתו בפקודת בריאות העם 1940, שם מוגדר "מוסד רפואי" בסעיף 24(א) ו- (ב) כ "בית חולים, מרפאה, מוסד לטיפול למשתמשים לסמים..." וכן על פי סעיף קטן (ב) "לצורכי חלק זה יכלול המונח 'בית חולים' כל בית חולים, מרפאה, בית מרפא וכל בניין המשמש, או מכוון לשמש, לקבל אנשים הסובלים מכל חולי, פצע, ליקוי גופני או רוחני ולקבלת נשים יולדות, כדי לטפל באנשים טיפול רפואי..."

באשר מדובר בהגדרה רחבה, כפי שקבע בית המשפט, בא בית ההחלמה בגדר הגדרה זו. נקבע כי המשיב שהה בבית ההחלמה במשך שתי תקופות שהייה רצופות, אשר כללו לינה, למעט לינה בסופי שבוע, בכפוף למצבו הרפואי והוראות הרופאים ו/או מפקדי המקום שטיפלו בו. עוד קבע בית המשפט כי החיילים השוהים בבית ההחלמה מקבלים טיפול רפואי העולה בגדר השגחה רפואית הניתנת למטופל במסגרת אישפוז, כאשר הדגש הינו על טיפולים פיזיותרפיים לאור אופיין האורתופדי של הפציעות בהן מטפל בית ההחלמה. למרות שנקבע כי המשיב היה מוצא מידי פעם לטיפולים רפואיים בבתי חולים שונים מחוץ לבית ההחלמה,  נקבע כי אף באישפוז בבית החולים מן השורה נשלחים המטופלים לבדיקות מיוחדות מידי פעם לבתי חולים אחרים, לכן היציאות האמורות אינן שוברות את המהות האישפוזית של השהייה בבית ההחלמה. חיזוק לכל אלה מצא בית המשפט בעדותו של מפקד בית ההחלמה עצמו אשר התייחס לחיילים כמאושפזים וכן מעדותו של נציג "אבנר", חברה לביטוח בע"מ, אשר העיד, בין היתר, כי "אבנר" משלמת בגין השהייה בבית ההחלמה (סכום שאמנם הוא נמוך הרבה יותר מאותם הסכומים המשולמים עבור חיילים המאושפזים, לדוגמא, ב"בית לוינשטיין") ולכן הוא הסיק כי מדובר ב"בית חולים" ו"בימי אישפוז".

אשר על כן תביעתו של המשיב התקבלה בעניין זה ונפסק לו פיצוי ממוני כסכום הנגזר מ- 19% נכות ו- 254 ימי אישפוז, שכללו 37 ימים בבתי החולים "תל השומר" ו"אסף הרופא" (לגביהם אין מחלוקת) ו- 217 יום בבית ההחלמה.

בעניין זה הערעור שבפנינו.

3.   שקלנו את טענות הצדדים ועיינו בעיקרי הטיעון ובפסק דינו של בית משפט השלום וסבורים אנו כי דין הערעור להתקבל.

אנו סבורים כי בית המשפט הרחיב יתר על המידה את ההגדרה של "ימי אישפוז" על פי חוק הפלת"ד. אנו דנים בראש נזק שעניינו "כאב וסבל". כאב וסבל בא לגלם, כשמו כן הוא, את כאבו וסבלו של הנפגע. כאשר הנוסחה לקביעת ראש נזק זה מבוססת על אחוזי הנכות ועל שהייתו של הנפגע בבתי חולים, שם הוא מאושפז לצורך קבלת טיפולים רפואיים שחייבים להינתן במסגרת של אישפוז וללא שחרור החולה מבית החולים עד להחלמתו. באופן הרגיל, עם שחרורו של הנפגע מבית החולים, הוא משוחרר לביתו כאשר טיפולים פיזיוטרפיים ודומיהם הוא יכול לקבל במסגרת אמבולטורית, אם כי לעיתים יכול ויופנה גם למוסד שיקומי. באותם מקרים מדובר בקבלת טיפול אותו לא ניתן לקבל במסגרת אמבולטורית, אלא אך ורק במסגרת של מוסד רפואי שיקומי.

חיילי צה"ל נהנים ממעמד מיוחד. צה"ל דואג לחייליו במובן זה שהוא לוקח אחריות בגין כל תקופת ההחלמה, גם אם מדובר בהחלמה שהיא ממושכת. על פי עדותו של ד"ר אריאל, מפקד בית ההחלמה, שהייתו של המשיב בו נדרשה אך ורק בשל היותו במסגרת שירותו הצבאי במועד פגיעתו שכן, אלמלא היה חייל, היה מקבל את הטיפולים השיקומיים להם היה נזקק (כגון פיזיותרפיה) במסגרת אמבולטורית של קופת החולים בה הוא מבוטח. על מנת שלצה"ל תהיה שליטה על החייל המצוי בשירותו באותה עת, וכדי שהחייל יקבל את הטיפול לו הוא זקוק בבית החלמה, שכן במסגרת המחנה הצבאי בו משרת החייל אין הוא מסוגל לקבל טיפול. בנוסף, איננו מבוטח בתקופת שירותו בצה"ל במסגרת קופת חולים אזרחית, ולכן איננו יכול לקבל טיפול במסגרת זו. אשר על כן, בוחר הצבא, מטעמיו שלו, ליתן לו טיפולים אלו במסגרת בית ההחלמה.

לפי דבריו של ד"ר אמנון אריאל, מפקד בית ההחלמה, היחידה מתנהלת כיחידה צבאית לכל דבר, מתקיימת שגרה צבאית - מסדרי בוקר ומסדרי ערב, כמו כן החייל מקבל טיפולי פיזיוטרפיה פעם עד פעמיים ביום וכן:

"ההבדל בין בית ההחלמה הצבאי לרגיל, הוא כדי לוודא שהחייל מקבל את הטיפול, יש לי טעם אחד ויחודי שהוא שיקום צבאי, מי שגר בתל אביב או במגדל העמק או בבאר שבע לא יכול לקבל את הטיפול שם אלא רק באמצעות שהייה שיקומית..."

" נכון שמבחינת האזרחות אומרים לחולה לקחת מונית ולנסוע לרופא אך הצבא רוצה להיות אחראי על חייל שיינתן לו הטיפול ביחידה..."(ההדגשה אינה במקור).

והראיה, בעניננו, במקום בו היה המשיב נזקק לקבלת טיפול רפואי, שאיננו ניתן אלא במסגרת של בית חולים, הוא הופנה מבית ההחלמה לבית החולים לקבלת אותו טיפול (ראה ת/1). בתיקו הרפואי של המשיב נרשם כי בכל פעם שהוא נדרש לייעוץ או למעקב רפואי או בדיקות רפואיות, לרבות ביצוע ניתוח מתקן ברגלו, הוא נשלח לצורך כך לבית החולים "אסף הרופא" במסגרתו טופל לאחר פציעתו וזו היתה המסגרת לקבלת הטיפולים הרפואיים הנדרשים בענייננו להבדיל מטיפולים רפואיים שאינם מחוייבים במסגרת בית החולים.

בנושא זה אנו מפנים לדבריו של ד"ר אריאל: "כשיש צורך לשלוח לרופא למעקב אנו שולחים... ההפנייה החוצה היא לצורך מעקב רופא מנתח, בדיקות הדמייה..."'

גם מבחינה פרשנית הביטוי "אישפוז" ו"מאושפז" פורש בפסיקתנו כמשמעותו בלשון בני אדם, ולא בהרחבה אלא על דרך הצמצום, ולעניין זה אנו מפנים לפסק דינו של  כב' השופט בזק בע"א 752/87 צינצולקר אריה נ' הסנה בע"מ (מחוזי ירושלים). פסק דין זה הסתמך על פסק דינו של כב' הנשיא ברק בעניין אורנשטיין בע"א 235/78, פ"ד לג(3), עמ' 349. וכך נאמר שם:

"את הביטוי 'מאושפז' יש לפרש כמשמעותו בלשון בני אדם (ע"א 235/78 אורנשטיין נ' אוהבי, פ"ד לג(3) עמ' 349) כדברי כב' השופט ברק (שם): 'מי שמוחזק בבית חולים ונתון להשגחה רפואית הרי הוא 'מאושפז' באותו בית חולים.

בלשון בני אדם: בית הבראה איננו 'בית חולים' ולא מוסד לטיפול בחולים. ניתן להניח כי אלמלא היה התובע בשירות צבאי סדיר, היה נשלח לביתו ולא לבית הבראה.

אינני סבור כי כוונת מתקין התקנות הנ"ל היתה לכלול שהות בבית הבראה במניין הימים שבו היה הנפגע 'מאושפז בבית חולים או במוסד לטיפול בחולים' ולראות בו 'אינדיקציה מכנית וטכנית לקביעת הכאב והסבל (כלשון כב' השופט ברק, שם). לפיכך, אני רואה כימי אישפוז לצורך התקנות הנ"ל אך ורק את הימים בהם היה התובע מאושפז בבית החולים 'תל השומר'".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ