כב' השופט האשם ח'טיב - אב"ד
רקע עובדתי רלבנטי
1. המערער שהינו קבלן לעבודות פיתוח ועפר, הגיש לבית משפט השלום בעפולה תביעה כספית (ת.א. 3939/00) כנגד ארבעה, אלישע משה (להלן: "
משה"), מרסל משולם (להלן: "
מרסל") חב' אלי רן נכסים בע"מ וחב' בית מרסל משולם בע"מ, בטענה כי הוא ביצע עבודות פיתוח ועפר במבנה שבאזור התעשיה עפולה והשייך לנתבעת, חברת אלי רן נכסים בע"מ (להלן: "
החברה").
2. המערער טען באותה תביעה, כי ביום 30/04/95, פנה אליו משה והזמין ביצוע העבודות הנ"ל עבור החברה, וכי משה, שהיה מנהל הפרוייקט של החברה, הכין פרוטוקול וקיבל על עצמו התחייבות לתשלום עבור עבודות הפיתוח והעפר שהמערער ביצע עבור החברה.
עוד טען המערער באותה תביעה, כי התמורה המגיעה לו עבור העבודות הנ"ל עמדה ע"ס 97,775 ש"ח, וכי הוא הגיש למשה חשבון עסקה וקיבל ע"ח סך של 5,000 דולר, סכום השווה לאותה עת, לסך של 20,000 ש"ח, והובטח לו כי יקבל את היתרה בסך של 77,775 ש"ח, ומשלא שולמה לו היתרה הנ"ל, חרף פניותיו, הגיש המערער כאמור את תביעתו הנ"ל, וביקש לחייב את הנתבעים שם לשלם לו סך של - 77,775 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 30/04/95, וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
3. כאמור המערער ביסס את תביעתו נגד החברה בהיותה בעלת המבנה והפרוייקט, כלשונו, בו הוא ביצע את עבודות הפיתוח, ונגד משה, מכוח היותו מנהל הפרוייקט אשר הכין פרוטוקול, לפיו התחייב לשלם לו עבור עבודות העפר והפיתוח שהוא ביצע.
מכתב התביעה בת.א. 3939/00 הנ"ל, לא ברור כלל על סמך מה נתבעו שני הנתבעים הנוספים והם מרסל משולם, וחב' בית מרסל משולם בע"מ, ובתביעה לא נטען דבר בקשר לכך.
4. מבין הנתבעים בתביעה 3939/00 הנ"ל רק הנתבעים משה ומרסל התגוננו, בעוד ששתי הנתבעות האחרות, שהן חברות בע"מ, לא התגוננו ולא התייצבו לדיונים.
5. לגופו של עניין, טענו משה ומרסל בכתב הגנתם, כי מרסל הינה מנהלת בחברת מרסל אלי רן חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ, שכלל לא נתבעה בתביעה, היא החברה שעבורה ביצע המערער את עבודות העפר והפיתוח, וכי חברה זו שילמה לו ע"ח העבודות סך של - 20,000 ש"ח, ונותרה חייבת אך ורק סך של 10,000 ש"ח, וכי היא התחייבה לשלם לו יתרה זו ע"י העברת קרקע על שמו. ברם המערער סירב לקבל את הקרקע שהוצעה לו, על כן ומחמת העדר שיתוף פעולה מצידו, לא יצאה העסקה לפועל.
עוד טענו, כי העבודה שהמערער ביצע הייתה לקויה ביותר, וכי שוויה לאחר קיזוז בגין הליקויים הינו פחות בהרבה ממה ששולם לו. משה הכחיש כי התחייב לשלם למערער דבר.
6. בנוסף לטענותיהם הנ"ל שנטענו לגופו של עניין, טענו משה ומרסל כי התביעה התיישנה. עוד טענו כי נגדם אישית אין למערער עילת תביעה, וכי בינם לבין המערער אין כל יריבות.
7. משה ומרסל הגישו בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענת התיישנות, מאחר ולטענתם העסקה בגינה הוגשה התביעה, נכרתה בשנת 1993. בנוסף טענו באותה בקשה, כי יש לדחות את התביעה נגדם על הסף מחוסר יריבות.
8. לאחר שב"כ המערער דאז, עו"ד חג'ירי (המשיב מס' 2), טען בתשובתו לבקשה, כי העבודות נשוא התביעה, הסתיימו ביום 30/04/95, דהיינו פחות משבועיים מסגירת העסקה, החליט בית המשפט ביום 04/07/01 לדחות את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, וזאת נוכח ניסוחו של כתב התביעה, ממנו ניתן ללמוד כי עילת התביעה נולדה לאחר חודש אפריל 1995, כך שעל פי הנטען בתביעה, עילת התביעה טרם התיישנה, ובית המשפט הוסיף וקבע, כי הוא לא יתיר למערער לטעון לגבי עבודות שבוצעו קודם לכן.
באשר לטענת חוסר היריבות, קבע בית המשפט כי מקומה של טענה זו לידון לאחר שמיעת הראיות.
9. לאחר שב"כ המערער בתביעה הנ"ל עו"ד חג'ירי לא התייצב לשני דיונים שנקבעו בתיק וגם לא מילא אחרי צו בית המשפט לעניין גילוי מסמכים ושאלונים, החליט בית המשפט ביום 25/04/02 למחוק את תביעת המערער, תוך שהוא מחייב את המערער בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום של - 4,000 ש"ח.
10. ביום 23/06/02 כחודשיים לאחר מחיקת התביעה, פנה המערער למשיב מס' 1 (להלן: "המשיב"), ושכר את שירותיו לצורך המשך טיפול בתביעתו הנ"ל, שכאמור נמחקה ע"י בית המשפט. המערער שילם למשיב סך של - 4,680 ש"ח כמקדמה על חשבון שכ"ט, וכן הפקיד בידיו סך של 2,480 ש"ח לצורך תשלום אגרת משפט.
יצויין, כי באותו מעמד 23/06/02 נחתם הסכם שכ"ט עבור טיפולו של המשיב בתביעה, בנוסח שהיה מקובל אותה עת במשרד המשיב, בו נאמר, בין היתר, כי המשיב התחייב לבצע עבור המערער: "תביעה כספית נגד אלישע משה, תביעה מס' 3939 שטופלה על ידי עו"ד אחר ונמחקה".
11. אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב לא הגיש בקשה לביטול פסק הדין שמחק את התביעה, וגם לא הגיש את התביעה מחדש, עד שזו התיישנה ולא ניתן יותר להגישה.
12. בעקבות התיישנות התביעה, הגיש המערער תביעה נזיקית (ת.א. 2817/05) במסגרתה ניתן פסק הדין מושא הערעור שבפנינו; הן נגד ב"כ הראשון עו"ד חג'ירי, בטענה שעקב אי הופעתו לדיונים ואי מילוי אחרי צו בית המשפט, נמחקה התביעה והן נגד המשיב, עו"ד מאג'ד מסאלחה, בטענה שהוא הפר את התחייבותו כלפיו ו/או התרשל במילוי חובתו כלפיו, בכך שלא הגיש את התביעה מחדש עד שזו התיישנה ולא ניתן להגישה יותר.
13. ב"כ הראשון של המערער עו"ד חג'ירי אשר בינתיים הושעה מעיסוקו כעו"ד, לא התגונן, ועל כן תביעה המערער נגדו התקבלה וזאת בהתאם לפסק דין מיום 28/02/06 שניתן לפי בקשת המערער שבאה בעקבות כך שהוא לא התגונן ולא התייצב לדיונים.