פסק-דין בתיק ע"ו 19080-07-12

1.         המערערת ילידת 1936, סובלת ממחלת נפש - סכיזופרניה פרנואידית. לאחר 11 אשפוזים קודמים שנכפו על המערערת מכוח הוראות חוק טיפול בחולי נפש, תשנ"א - 1991 (להלן: החוק), מאושפזת הפעם המערערת מכוחה של הוראת אשפוז שהוצאה ביום 26.5.12. ההוראה הוארכה ביום 6.6.12 וביום 1.7.12 הופנתה המערערת אל הוועדה.

2.         הוועדה (בהרכב: יו"ר - עו"ד מרים גינצבורג והחברים - ד"ר כיאל גסאן, פסיכיאטר בשירות המדינה וד"ר פרח ג'וזף, פסיכיאטר שאינו בשירות המדינה) דנה בעניינה של המערערת ביום 4.7.12. הוועדה העריכה כי המסוכנות שבמערערת, לעצמה ולאחרים, היא ברמה גבוהה, והחליטה להאריך את אשפוזה של המערערת בחודש נוסף, עד ליום 4.8.12.

הוועדה נימקה: "מדובר בחולה סכיזופרנית השרויה עדיין במצב פסיכוטי פעיל המתבטא במחשבות שווא וכן שמיעת קולות פוקדניים עם השפעה ישירה על התנהגותה. הוועדה סבורה כי מחלתה של המטופלת ומצבה הנפשי כיום פוגעים בכושר שיפוטה ובכושרה לביקורת המציאות במידה ניכרת וכתוצאה מכך היא מסכנת את עצמה ואת זולתה סיכון פיזי מיידי."

3.         המערערת זכאית לייצוג משפטי בדיונים בפני הוועדה, כקבוע בתקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי), התשס"ו-2006. הגורם המייצג, לגבי המערערת, היא הלשכה לסיוע משפטי. עורך הדין מטעמה, מר שרצקי, התייצב בפני הוועדה והסביר מדוע יש לשחררה מן האשפוז: "אין איתה בעיות ... לגבי גיסתה המטופלת לא בקשר איתה ... זאת בעצם המקור העיקרי שבגינו היא הגיעה לאשפוז. לגבי שמיעת הקולות, אין בהם כדי להצביע על מסוכנות. מעבר לכך היא אמרה שהיא מוכנה לקבל טיפול ... היא מאושפזת ממאי, מן הראוי לשחרר אותה ולכפות עליה טיפול מרפאתי כפוי."

4.         בבדיקה בפני הוועדה נמצא כי המערערת "דיסימולטיבית, מגלה מחשבות שווא של רדיפה וגדלות, התנהגותה לא הלוצינטורית בבדיקה, אך מדווחת על שמיעת קולות עם בורא עולם, חושבת שהיא מריה הקדושה. שללה שהיא תקפה את גיסתה וכומר בכפר. חסרת כל תובנה ושיפוטה פגום בצורה ניכרת."

            הוועדה העריכה כי המסוכנת שבמערערת, לעצמה ולאחרים, היא ברמה גבוהה, והאריכה את האשפוז, כאמור, למשך חודש ימים, עד ליום 4.8.12.

5.         על כך מלינה המערערת אשר כתבה את הערעור בעצמה. היא כותבת כי הגוף שלה מתקלקל מישיבה כל הזמן; היא מתעייפת כי בבית החולים רק יושבים ולא עושים כלום ואילו בבית היא הולכת לקניות, לבנק, לדואר, וכן לקנות בשר ועושה כביסה וניקיון בבית. היא מבקשת עזרה, כך שתשוחרר מבית החולים.

6.         בא כוח המערערת, עורך הדין שרצקי, חזר בפני על הטענה כי המערערת אינה מסוכנת. כמו כן הוסיף כי הוועדה לא שקלה אפשרות של חלופה על דרך של טיפול מרפאתי כפוי, אך עיקר טיעונו נסב על הרכב הוועדה. הרכבה כלל, כאמור לעיל, את ד"ר ג'וזף, ומדובר באותו רופא אשר בדק את המערערת בבדיקה פסיכיאטרית לצורך אשפוזה.

7.         עמדת המשיבה היא כי החלטת הוועדה סבירה ומתחייבת ממצבה הרפואי של המערערת, ומן הסיכון שבה. הטענה הנוגעת להרכב הוועדה, מוסיפה וטוענת הגב' סרוג'י, לא הועלתה בפני הוועדה, ואין להעלותה עכשיו. ועוד: החוק, לשיטת הגב' סרוג'י, אינו פוסל את חברותו של רופא בוועדה, אף אם אותו רופא טיפל או בדק את החולה בעבר. אם נפסול חברותו של רופא כזה בוועדה בהקשר לחולה מסוים, תשובש עבודת הוועדה, דבר שבוודאי, אינו רצוי. לפיכך, מבקשת הגב' סרוג'י כי אדחה את הערעור. 

8.         הוועדה היא גוף מעין שיפוטי לו מסורות סמכויות של ועדת חקירה. ר' ס' 25  לחוק. חבריה מתמנים לתפקידם מתוך הרשימות הנערכות על פי הקבוע בס' 24 לחוק. מנגנון זה של מינוי חברי הוועדה גמיש דיו על מנת להסדיר החלפה של מי מחברי הוועדה, במקרה המתאים, על ידי ממלא מקום מתאים, ואין לקבל כי נגרמת על ידי כך הפרעה של ממש לעבודתה השוטפת של הוועדה.

            על הוועדה לבדוק את החולה. מועלות בפניה לא אחת טענות המצריכות בירור, החל מפרטים הנוגעים לעברו של החולה, בהמשך עניינים הנוגעים לאשפוז הנוכחי (החל מן הפניה לפסיכיאטר, הוצאת הוראת הבדיקה, ההבאה לבית החולים, הבדיקה הפסיכיאטרית, הוצאת ההוראה, הארכתה, הטיפול בבית החולים, ועד לשאלה אם המשך האשפוז מוצדק). הוועדה מעבירה תחת שבט ביקורתה את פעולות הרופאים ואבחנותיהם, וביכולתה להמליץ על דרכי טיפול מתאימות. נדרשת התייחסות אובייקטיבית אל החולה ומצבו, והדבר אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם היכרות אישית קרובה, מתן טיפול, חוות דעת או קיום התייעצויות בין מי מחברי הוועדה לבין החולה קודם ובסמוך לאשפוז הנוכחי. (ר' והשווה: רע"א 4072/06 כהן נ' אל חטיב, מיום 20.2.07). אין צורך כי מגבלות אלה תיכתבנה בחוק. הן פרי כללים מובנים מאליהם שקיומם נדרש לשם קיום הליך תקין בפני הוועדה, תוך שמירת כללי הצדק הטבעי וההגינות.

            נוכל להפנות בנידון זה לע"ו (מחוזי חיפה) 54683-08-12 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים מזרע, מיום 9.7.12, שם הוסבר:

"הרכב הוועדה מוכתב מן ההוראה שבסעיף 24 לחוק, באופן שבראש הוועדה יעמוד משפטן הכשיר להתמנות כשופט של בית משפט השלום, וחבריה יהיו שני רופאים פסיכיאטרים, האחד משירות המדינה והשני שאינו ממלא תפקיד בשירות המדינה. מבחינה פורמאלית, אפוא, קוימה הוראת החוק בנידון זה גם שעה שהרופאה משירות המדינה שישבה בוועדה נמנית על צוות בית החולים בו מאושפז המערער. יחד עם זה, אנו מדברים בוועדה מעין שיפוטית אשר דנה במצבו של החולה, שוקלת את טיבו של הטיפול שהוא מקבל, יכולה להמליץ המלצות, ונדרשת גם להערכת טיבו של הטיפול הניתן לחולה במחלקה בה הוא מאושפז ובמידת הצורך ממליצה על טיפול שונה מזה שניתן. לעיתים הוועדה צריכה לבקר את אופן התנהלות המוסד בו מאושפז החולה או את אופן הפעולה של מי מהרופאים המטפלים בחולה.

 נדרש על כן כי הוועדה לא תכלול רופא המכיר את החולה היכרות של ממש; הוועדה לא תכלול רופא המטפל בחולה או רופא שטיפל בו בעבר הלא רחוק, ובאותה מידה ראוי שחברי הוועדה לא יימנו על צוות הרופאים שבאותו בית חולים בו מאושפז החולה.

 באחד המקרים (ע"ו (מחוזי חיפה) 4946-09-09 פלוני נ' בית החולים שער מנשה, מיום 16.9.09) נפסק כי "יש להימנע ממצב שבו רופא אשר בדק את החולה במסגרת טיפול ו/או בדיקה פסיכיאטרית לצורך אשפוזו הוא גם חבר בוועדה הפסיכיאטרית אשר תפקידה הוא לערוך בקרה על הטיפול האבחנות ומצבו של החולה, תוך הפרדה בין הדרג המטפל לבין הדרג המעין שיפוטי הדן בעניינו."

            השתתפותו, במקרה דנן, של ד"ר ג'וזף בוועדה, לא היתה במקומה, שכן הוא היה זה שבדק את המערערת, והעריך את מצבה, לצורך הוצאת הוראת האשפוז על ידי הפסיכיאטר המחוזי.

9.         על אף האמור, איני רואה לפסול מסיבה זו את החלטת הוועדה. בדיון בפני הוועדה היתה המערערת מיוצגת על ידי עורך דין מנוסה, מר שרצקי, בפועלו מטעם הגורם המייצג, הלשכה לסיוע משפטי. יש להבחין בין מצב בו החולה אינו מיוצג לבין מצב בו הוא מיוצג על ידי הגורם המשפטי. במקרה הראשון ראוי לאפשר במרבית המקרית העלאת טענות בבית משפט שלערעור, אף אם לא הועלו על ידי החולה הלוקה, כזכור, בפגימה ניכרת בכושר שיפוטו ובכושרו לביקורת המציאות (ס' 6 ו-7 לחוק), בדיון בפני הוועדה הפסיכיאטרית. במקרה השני, ככלל, מותחם גבול הטיעון בערכאת הערעור, כמתחייב מן המסגרת שהתוותה בדיון בפני הוועדה.

            בענייננו, משלא העלה הגורם המייצג בדיון בפני הוועדה את הטענה הנוגעת להרכבה ולהכללת ד"ר ג'וזף במותב הוועדה, אין לשעות לטענה זו במסגרת הערעור דנן. נוסיף כי מבחינת מהותו של עניין, לא השתכנעתי כי החלטת הוועדה הייתה משתנית במשהו, לו הרכב הוועדה לא היה כולל את ד"ר ג'וזף.

10.        באשר לחלופות לאשפוז, על דרך של טיפול מרפאתי כפוי: מצבה של המערערת ורמת הסיכון הגבוהה שבה, בין היתר לאור עברה ותקופת האשפוז הנוכחי שהייתה לא ארוכה, לא הצדיקו העמדת חלופה להמשך האשפוז למשך חודש ימים, אף כי ראוי היה שהוועדה תתייחס לכך במפורש תוך פסילת האפשרות הנוספת כחלופה לאשפוז.