פסק-דין בתיק ע"א 29013-01-12

1.         הערעור והערעור שכנגד הם על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת אילת דגן) שניתן ביום 30/10/11 בת"א 17848/07. בתביעה העיקרית תבע עו"ד מנחם מאת מר שפיגלר פיצוי בשל היותו מסייע לאחר שביצע עוולת לשון הרע לפי סעיף 12 לפקודת הנזיקין, בגין אירוע אחד; וכן בגין ביצוע ישיר של עוולת לשון הרע באירוע נוסף. בתביעה שכנגד תבע מר שפיגלר מאת עו"ד מנחם פיצוי בגין עוולת לשון הרע.

            בפסק הדין דחה בית המשפט את תביעת עו"ד מנחם וקיבל את תביעת מר שפיגלר, וחייב את עו"ד מנחם לשלם למר שפיגלר פיצוי של 130,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עו"ד של 17,400 ש"ח והשבת האגרה ששילם מר שפיגלר.

הרקע וההליכים :

כדי להביא את הפירוט העובדתי הנדרש בתיק זה מצאתי לנכון להפנות לכתבי הטענות שהוגשו בערכאה הדיונית.

תביעת המערער :

2.         המערער בערעור העיקרי, עו"ד אייל מנחם (להלן: עו"ד מנחם או המערער ) הוא בעלים של משרד עורך דין בבניין משרדים ברחוב שדרות המגינים 53 חיפה. המשיב בערעור העיקרי והמערער בערעור שכנגד, מר שפיגלר (להלן: מר שפיגלר או המשיב ) הוא שומר וקצין בטחון בחברת ד.ג.ש חניונים הפועלת כחברת הניהול של אותו בניין. מר סלמה שהיה נתבע נוסף בתביעתו של מר שפיגלר, הוא חותנו של עו"ד מנחם. בדיון בבית משפט קמא, כמפורט בפסק הדין, נזנחה תביעתו של מר שפיגלר נגדו. בערעור, הסכימו שני הצדדים שיש לראותו כמשיב פורמאלי.

3.         כאמור, הגיש עו"ד מנחם ביום 22/10/07 תביעה נגד המשיב בגין עוולת לשון הרע המתייחסת לשני אירועים: האחד, מיום 31/5/07 והאחר, בגין מכתב הנושא תאריך 8/6/07 ששלח מר שפיגלר.

האירוע מיום 31/5/07 :

4.         על פי המפורט בכתב התביעה, ביום 21/5/07 בסביבות השעה 07:00 התייצב אביו של עו"ד מנחם בפתח הבניין תחת תקרת רחבת העמודים המקורה, כשהוא מתיישב על כסא ועל כתפיו תלוי שלט גדול האומר:

" אני אבא של ע"ד איל מנחם מרחוב המגינים מס' 53 חיפה ק 9 ע"ד איל גנב את כל כספי ורכושו והשאיר אותי בחוסר כל אמת דיברתי"

(הכיתוב על פי המופיע בשלט - ש' ו'). ועוד הודבקה תמונה של המערער על השלט.

טענת המערער הייתה כי אביו התיישב בפתח בניין המשרדים עם שלט בגנותו. המשיב ישב מתוקף תפקידו בכניסה לבניין, היא הכניסה היחידה לבניין.

            למרות האמור, לא פעל המשיב להרחקת האב מן המקום, ולא נקט אמצעים שהיה בהם כדי למנוע מן האב להמשיך ולדבר בגנותו של עו"ד מנחם. הבניין משמש כבניין משרדים בלבד ומאכלסים אותו עורכי דין רבים כמו גם רואי חשבון ושאר בעלי מקצועות חופשיים. ולכן, מהווה הוא מקום מעבר לאנשים רבים, הן דיירי הבית ועובדיו והן לקוחותיהם. לטענת המערער היה בהתנהלותו של המשיב כדי לסייע בהפצת לשון הרע נגדו.

            בכתב התביעה הבהיר המערער, כי קיים סכסוך בין אביו לכל בני משפחתו הקרובה (שלושת ילדיו וגרושתו המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה), וכי אביו לצערו פועל בדרך שיש בה כדי לפגוע בו, בשמו, בכבודו, במשלח ידו ובפרנסתו, ולכן בין היתר, פרסם האב כי המערער גנב את כספו ורכושו והותיר אותו בחוסר כל. המערער ציין עוד " דברים אלו או בסגנון דומה הופצו על ידי אבי התובע בצורות שונות ובהזדמנויות שונות, בגינן הוצאו נגדו צווי הגנה ומניעת הטרדה מאיימת", ולכן היה על המשיב בנסיבות אלה למנוע המשך הפצת הדברים.

לטענת המערער, התוכן האמור מהווה לשון הרע. המשיב שהיה אחראי על הבניין לרבות השטח בו ישב אביו של המערער, לא עשה דבר ואיפשר בדרך זו להמשיך ולהפיץ דברי לשון הרע במשך שעות ארוכות בפני כל מי שעבר במקום.

המערער סמך את תביעתו על דברי עו"ד אסף כהן שהיה עד לאירוע. האחרון פנה אל המשיב והעמידו על חומרת המעשה, כאשר באותה עת היה המערער באילת בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין.

לפי המפורט בכתב התביעה שאל עו"ד אסף כהן את המשיב אם הודיע למערער על מה שקורה בבניין וכן ביקש ממנו לטפל בסילוק המפגע. המשיב ענה לו כי הודיע למערער שנמצא בדרכו למקום וכי העניין בטיפול - מה שלא היה נכון, הן מפני שלא נמסרה הודעה למערער, והן מפני שלא עשה כל פעולה לסילוקו של האב מן המקום ואיפשר לאב לשבת שם עם השלט במשך זמן רב ובכך לעשותו מטרה לשנאה, לבוז וללעג מצדם של האחרים ולפגוע במשרתו, בעיסוקו, במשלח ידו ובמקצועו.

לכן, תבע עו"ד מנחם כאמור פיצוי לפי סע' 12 לפקודת הנזיקין, וביקש לפצותו בפיצויים ללא הוכחת נזק בסכום של 50,000 ש"ח, על פי סע' 7א(א) לחוק לשון הרע; ובנסיבות העניין מאחר שלא ננקט על ידי המשיב מעשה אשר היה בו למנוע המשכו של מעשה לשון הרע, זכאי הוא לטענתו לכפל פיצוי על פי סע' 7א(ג), ובסה"כ 100,000 ש"ח בגין המקרה הראשון.

האירוע מיום 8/6/07 :