פסק-דין בתיק הפ 200561/06

            הצדדים

1.         המשיבה 1 היא חברה עירונית, בשליטתה של עיריית רמת גן.

            כל יתר הצדדים הן חברות העוסקות בתחום ההסעדה (קייטרינג).

            למען הנוחיות והקיצור יכונו הצדדים להלן: המבקשת - גור, המשיבה 1 - מב"ע, המשיבה 2  - כפיר, המשיבה 3 - שליס, המשיבה 4 - מגש.

            המכרז ותוצאותיו

2.         בחודש ינואר 2006 פירסמה מב"ע מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים ומועדוניות ברמת גן לשנת הלימודים תשס"ז, שתחילתה ביום 1/9/06 (להלן - המכרז, צורף כנספח ת/2 לתובענה). החברות הצדדים בתובענה זו הגישו הצעותיהן למכרז, יחד עם חברות נוספות.

            ביום 30/4/06 החליטה ועדת המכרזים של מב"ע לקבל את הצעותיהן של כפיר, שליס ומגש.

            עוד  החליטה הועדה, כי " במידה ואחת החברות לא תעמוד בדרישות נדון בניהול משא ומתן עם חברת אייל גור".

            התובענה

3.         גור עותרת לבית המשפט להכריז על פסלותן של ההצעות שהגישו כפיר ושליס, מחמת פגמים שנפלו בהן, ולהכריז עליה כאחת החברות הנבחרות במכרז.

            מב"ע, כפיר ושליס מכחישות את הפגמים הנטענים ומעלות טענות שכנגד בקשר לכשרות ההצעה של גור וכנגד הגשת התובענה והסעדים הנתבעים בה.

            להלן, אתייחס לטענות שהעלו הצדדים.

            האם חלה על מב"ע החובה לפעול על פי דיני המכרזים?

4.         שאלה זו הועלתה על ידי מב"ע.

            לטענתה, תאגיד עירוני אינו מחויב כיום להתקשר בחוזה על פי מכרז, שכן חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המכרזים) לא כלל, עד לתיקון ב חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 14) התשס"ב-2002 (להלן - התיקון), תאגיד עירוני, בין הגופים, שחלה עליהם החובה לפעול על פי חוק המכרזים. התיקון צירף לגופים אלה גם תאגיד מקומי, אולם חלות התיקון הוכפפה לפרסום תקנות (סעיף 5 ל תיקון), וכיוון שאלה טרם הותקנו, הרי ש התיקון לא חל. מב"ע מפנה בענין זה לפסק דינו של כב' השופט זפט ב-עת"מ 1530/04 צור נ' עיריית ראשון לציון ואח'.

5.         אמנם, מפסק דינו של כב' השופט זפט עולה, כי על פי המצב היום, שבו טרם הותקנו התקנות, לא חלה על תאגיד עירוני חובה על פי חוק המכרזים לפעול בדרך של מכרז, אולם תוצאתו המיידית של פסק דין זה נועדה לציין את חוסר סמכותו הענינית של בית המשפט לענינים מינהליים לדון באותו ענין שהובא בפניו.

            ודאי, שפסק הדין לא נועד לבטל את חובתו של תאגיד עירוני לפעול על פי דיני המכרזים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט, כולל בית המשפט העליון.

            לסקירת הפסיקה בדבר היקף חובת המכרז מכח פסיקת בית המשפט, ראו ספרו של עומר דקל, מכרזים (להלן - דקל), חלק ראשון, עמ' 252-261.