פסק-דין בתיק הפ 1386/04

1. זוהי בקשה להצהיר שניים אלה: א. שהמשיב זכאי להירשם בספרי מנהל מקרקעי ישראל ובלשכת רישום המקרקעין, כבעלים של מחצית זכויות החכירה במקרקעין נשוא התובענה. ב. לצוות על עיקול זכויותיו של המשיב 1, האמורות בפסקה א' דלעיל, מכוח סעיף 34 (ב) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז- 1967 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי

2. מרדכי זקיאן (להלן: "המבקש") אוחז בפסק-דין חלוט, לפיו מושל סימון (להלן: "המשיב 1") חב לו סכום של 245,000 ש"ח. לממוש זכויותיו על-פי פסק-הדין, נקט בהליכי הוצאה לפועל, בתיק הוצאה לפועל 17-02814-04-7, בלשכת ההוצאה לפועל, בכפר-סבא.
3. המשיב 1 ורעייתו - דליה מושל, רכשו בשנת 1978, זכויות חכירה במגרש עליו בנוי בית מגורים והנמצא ברחוב השקדים 4 גן-רשל, הרצליה, וידוע כחלקה 153 בגוש 6663 (להלן: " הבית"). רישומם כבעלי זכויות החכירה בבית, במנהל מקרקעי ישראל, ובספרי לשכת רישום המקרקעין טרם בוצע בשל העדר אישורים פורמליים, ובשל חובות של דמי חכירה ודמי היתר, לתוספות בנייה שנבנו בחריגה מההיתר.
4. בשל אי רישום זכויות המשיב 1 ורעייתו על הבית בלשכת רישום מקרקעין, לא יכול המבקש לרשום עיקול על זכויות המשיב 1, ולכן הגיש תובענה זו, מכוח סעיף 34 (ב) לחוק.
5. המשיב 1, בכתב תשובתו, לא כפר בדבר זכאותו להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בבית, אלא שטען כי זכותו לרישום הבעלות כפופה להסכם יחסי ממון מיום 1.6.04, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני.  על פי הסכם זה הועברה זכותו של משיב 1 לרעייתו בנפרד במסגרת הליכי גירושין. לטענת משיב 1, העברה זו קודמת לעיקול שהוטל על זכויות המשיב 1 ביום 8.7.04.
6. המשיב 2 - מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"), הודיע כי אין לו התנגדות למתן הסעד המבוקש, וזאת לאחר ביצוע התשלומים שחבים לו, ופעולות נוספות שיש לבצען בטרם רישום. כל עוד לא השלים המשיב 1 את דרישות המנהל, לא ניתן  לרשמו כחוכר, וממילא במצב כזה אין למשיב זכויות במנהל שניתן לרשום לגביהם עיקול.
7. בתאריך 3.5.05 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק-דין חלקי, באשר לסעד הראשון, שאינו שנוי במחלוקת. לפיכך הוצהר כי המשיב 1 זכאי להירשם כבעלים של מחצית זכויות בבית בכפוף למילוי דרישות המנהל. באשר לסעד השני, הוסכם על הגשת טיעונים בכתב.

הדיון יסוב איפוא על הסעד השני, בלבד.

טענות המבקש

8. המבקש טוען, כי משניתן פסק דין הצהרתי הקובע את זכאותו של המשיב 1 להירשם כבעלים של הזכויות בבית, ולאור כך שחובו של המשיב 1 למבקש, הינו חוב על פי פסק דין חלוט, יש ליתן פסק דין המצווה על עיקול זכויותיו אלה.
9. לטענתו סעיף 34 (ב) לחוק (בטענותיו נרשם סעיף 35 (ג) אך זו כנראה טעות סופר והמבקש התכוון לסעיף 34 (ב)), נותן בידי הזוכה בתיק הוצל"פ - מכשיר נוסף להבטחת זכויותיו כלפי המשיב 1 (החייב) גם כאשר הנכס השייך לחיוב, לא רשום על שמו. לו היו זכויותיו של המשיב 1 רשומות על שמו, היה העיקול נרשם, במסגרת הליכי הוצאה לפועל על פי סעיף 34 (א) לחוק.
10. המבקש טוען כי מתן צו העיקול המבוקש, יבטיח שלא תיעשה על ידי החייב כל דיספוזיציה בזכויותיו בבית, ולא תסוכל האפשרות לממשו בהליכי הוצל"פ ולגבות את החוב הפסוק. לטענת המבקש, הסכם יחסי הממון בין בני הזוג נועד לסכל מטרה זו, ונעשה ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין בערעור מיום 23.5.04 בו הפך החוב לחלוט.

טענות המשיב 1

11. המשיב 1 חוזר על טענתו, כי אמנם הוא זכאי להירשם כבעלים של מחצית הזכויות בבית יחד עם רעייתו בנפרד, אולם זכות זו כפופה להסכם יחסי הממון מיום 1.6.04, אשר קיבל תוקף של פסק דין. המשיב טוען שהעברת הזכות לרעייתו קודמת לעיקול שהוטל ביום 8.7.04.
12. המשיב 1 טוען כי על מבקש בקשה לסעד הצהרתי לפי סעיף 34 (ב) לחוק, להגדיר את הנכס המבוקש ולהראות כי נכס זה שייך לחייב. לטענת המשיב 1, המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי אכן הבית שייך למשיב 1 וכי לא נעשתה עסקה נוגדת לגביו.
13. על כן, טוען המשיב 1, שהמבקש לא עמד בנטל הראייתי ובהקמת התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת הבעלות של המשיב 1 בבית, או על כך שהחזקה הייחודית מצויה בידיו ושזו לא הועברה לאחרים.

דיון