ה"פ
בית המשפט המחוזי תל אביב
|
1207-06
21/05/2007
|
בפני השופט:
ענת ברון
|
| - נגד - |
התובע:
ש.י.ל עבודה וייצור בחקלאות בע"מ
|
הנתבע:
גן שמואל מזון בע"מ
|
| פסק-דין |
רקע עובדתי
1. עיסוקה של המבקשת הוא בחקלאות, ולענייננו - בגידול עגבניות.
המשיבה מנהלת מפעל אשר עיסוקו בין השאר בעיבוד תעשייתי של עגבניות.
בין הצדדים נקשר הסכם בנוגע לגידול עגבניות לתעשייה על ידי המבקשת בשנת 1998 ומכירתן למשיבה לשימושה במפעל שלה (ההסכם צורף כנספח א לבקשת הביטול).
משנתגלע בין הצדדים סכסוך בנוגע להתחשבנות הכספית שביניהם "בעניין הספקת עגבניות בשנת 1998", בהתאם להסכמתם מינה מנכ"ל מועצת הירקות את עו"ד דן גינר כבורר ביניהם (להלן: "
הבורר").
ביום 14/8/2006 ניתן פסק בוררות על ידי הבורר שבו דחה את תביעת המבקשת ליתרת התשלום שלטענתה המשיבה חייבת לה בגין רווחי העגבניות בשנת 1998 (להלן: "
פסק הבוררות", צורף כנספח י לבקשת הביטול).
בפניי בקשתה של המבקשת לביטול פסק הבוררות, ובהמשך לכך נתבקש בית המשפט לחייב את המשיבה לשלם למבקשת את יתרת חובה הנטען של המשיבה בסך 515,700 ש"ח נכון למועד הגשת התביעה בפני הבורר (לעיל ולהלן: "
בקשת הביטול").
המשיבה מצידה מתנגדת לבקשת הביטול. בהתאם למוסכם בין הצדדים, פסק הדין ניתן על סמך כתבי הטענות על נספחיהם וסיכומים בכתב שהגישו.
טענות הצדדים בהליך הבוררות
2. בלב ליבה של המחלוקת שבין הצדדים נמצא מסמך מיום 4/10/1998 שכותרתו "סיכום פגישה" שנערכה באותו יום (להלן: "
הפגישה" ו-"
סיכום הפגישה" - סיכום הפגישה צורף כחלק מנספח ז לבקשת הביטול).
לטענת המשיבה, מסמך זה מהווה גמר חשבון בין הצדדים לשנת 1998. בהתאם גם הוצאה חשבונית מס על ידי המבקשת בסמוך לאחר הפגישה על סך של 1,312,419 ש"ח המהווה את הסכום של 377,000$ הנקוב בסיכום הפגישה (להלן: "
החשבונית" - שצורפה אף היא כחלק מנספח ז לבקשת הביטול), וכן העבירה המשיבה לידי המבקשת את יתרת התשלום המגיעה לה בארבעה שיקים מעותדים; בכך, לטענת המשיבה, בוצע סיכום הפגישה הלכה למעשה.
משכך, הוסיפה וטענה המשיבה בפני הבורר כי אין כלל מקום לדון בתביעת המבקשת לתשלום כספים נוספים מאיתה למשיבה, שכן נושא התשלום "סוכם, הוסכם, שולם ונסתיים". (ראו: סעיף 18(ד) לפסק הבוררות).
3. אין מחלוקת בין הצדדים כי הסכום הנקוב בחשבונית אמנם שולם על ידי המשיבה לידי המבקשת, וגם אין מחלוקת כי סכום זה מתיישב עם הסכום של 377,000$ הנקוב בסיכום הפגישה. אלא שלטענת המבקשת הפגישה הנטענת מעולם לא התקיימה ומסמך סיכום הפגישה הוא מסמך מזויף; והראיה - שבהליך אחר שהתקיים בין הצדדים, בבית משפט השלום בחיפה, שבו עלה נושא רווחי שנת 1998, הגם שבמרכזה של אותה תביעה עמדה עונת הגידול של שנת 1999, לא נטען על ידי המשיבה דבר בנוגע לפגישה הנטענת עתה ולא הוצג סיכום הפגישה. גם במהלך הבוררות, מסמך זה "נולד" רק בשלב מתקדם של ההליך ובלא כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי.
לגרסת המבקשת, וגם אין על כך מחלוקת, לאחר ההסכם שנקשר בינה לבין המשיבה, נקשר הסכם בין המשיבה לבין עובדיה יוסף (להלן: "
עובדיה") בקשר לאותן עגבניות שגודלו בשטחי המבקשת בשנת 1998 (להלן: "
העסקה עם עובדיה" - ההסכם עם עובדיה צורף כנספח ב לבקשת הביטול); אלא שהמבקשת הוסיפה וטענה בפני הבורר כי בעקבות העסקה עם עובדיה וכנגזרת ממנה, נקשר בין המבקשת והמשיבה הסכם בעל פה בנוגע לחלוקת הרווחים מאותה עסקה, באופן שהתמורה מעסקת עובדיה תחולק בחלקים שווים בין המבקשת והמשיבה לאחר קיזוז ההוצאות שהמשיבה שילמה למבקשת במהלך תקופת הגידול (להלן: "
הסיכום בעל פה").
הסיכום בעל פה אינו תואם את גמר החשבון שהמשיבה טוענת לו בהסתמכה על סיכום הפגישה, ובגין אותו סיכום בעל פה נותרה המשיבה חיבת למבקשת את יתרת התשלום הנתבע, לטענת האחרונה.
פסק הבוררות ועילות הביטול
4. בפסק הבוררות קבע הבורר כדלקמן:
"לאחר ששמעתי את עדי הצדדים ולאחר שנתתי את דעתי לטיעוניהם, הנני קובע בזה כי הפגישה נשוא 'סיכום הפגישה' מיום 4.10.98 התקיימה גם התקיימה, כי 'סיכום הפגישה' משקף נאמנה את שסוכם בפגישה האמורה וכי סיכום זה הוצא מן הכח אל הפועל בדרך של הוצאת חשבונית מיום 7.10.98 ובדרך של תשלומה ע"י הנתבעת (המשיבה דכאן - ע.ב.) של יתרת הסכום שהגיעה לתובעת (המבקשת דכאן - ע.ב.) כנגד חשבונית זו. להלן יפורטו טעמיי המצטברים לקביעתי דלעיל" (עמ' 4, סעיף 20 לפסק הבוררות).
בהמשך אמנם פירט הבורר את הטעמים שהביאו אותו למסקנה כאמור, ולבסוף קבע:
"לאור קביעתי בסעיף 20 לפסק בוררות זה (שצוטט לעיל - ע.ב.), ובהיעדר כל 'עילה משפטית ו/או אחרת' לסטות מסיכום הפגישה מיום 4.10.98 או מביצועו, כנטען בצדק ע"י הנתבעת (המשיבה דכאן - ע.ב.) (ראה: סעיף 18(ד) לפסק בוררות זה), הנני דוחה בזה את התובענה כנגד הנתבעת" (סעיף 28 לפסק הבוררות).