פסק-דין בתיק ה"פ 50228-09-11

לפני בקשה לסילוק על הסף של התביעה מחמת מעשה-בית-דין (להלן: " הבקשה").

1.         רקע

(א)                      המשיבים (להלן: "משפחת נגר" או "המשיבים") הגישו נגד המבקשים תובענה לסעד הצהרתי שלפיו הסכם, שנחתם בין המבקש 4 בחייו (להלן: "המנוח") לבין המבקשים 1-3, למכירת נכס הידוע כחלקה 70 בגוש 6694 ברח' בר סימן טוב 67, יהוד (להלן: "הנכס") - בטל.

(ב)                      על פי הנטען בתובענה, קיבל המנוח בשנת 1993 נכס במתנה מהוריו. המתנה שניתנה על-ידי המשיבה 1 (להלן: "האם") ובעלה המנוח, נגאר יחיא ז"ל, הותנתה בשני תנאים: האחד, כי הנכס לא יימכר או יושכר כל עוד אחד ההורים בחיים ללא הסכמתם. והשני, כי לאחר אריכות ימי הוריו, אם לא יוכל לגור בנכס, יוכל המנוח למכור או להשכיר את הנכס רק בתנאי שניתנה זכות קדימה לרכישת הנכס לילדיו ואם לא יממשו אותה, לאחיו ואחיותיו, הם המשיבים 2-11. רק אם זכות הקדימה לא תמומש על-ידי אף אחד מהזכאים - רשאי המנוח למכור הנכס לצד ג' לפי שיקול דעתו.

(ג)                        לטענת המשיבים, נודע להם בחודש מרץ 2008 כי המנוח התקשר עם המבקשים 1-3 (להלן: "הרוכשים") בעסקה למכירת הנכס, וזאת, לדבריהם, בניגוד לתנאי קבלת המתנה.

בעקבות זאת הגישו המשיבים לבית המשפט לענייני משפחה תובענה ועתרו בה לקבלת צו מניעה קבוע שיאסור על המנוח להשלים את העברת הזכויות בנכס על-שם הרוכשים (תמ"ש 7260/08 נגר מזל ואח' נ' נגר משה ואח'). כן עתרו הם גם לצו מניעה זמני נגד המנוח ונגד הבנק הבינלאומי, אשר ביקש להתחיל בהליכי מימוש הנכס בשל חוב של המנוח כלפיו (בש"א 2146/08 נגר ואח' נ' יאיר ואח').

עוד נטען בכתב התביעה כי מאחר שהמשיבים לא ידעו באותה עת את זהות הרוכשים, הוגשה התובענה בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא [בהקשר זה יש לציין כי בין לבין, הגיע העניין גם לפתחו של בית משפט זה בה"פ  6264-03-08 יאיר ואח' נ' נגר, במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע, בין היתר, כי עסקת המכר הושלמה וכי החזקה בנכס נמסרה לרוכשים. בשל העובדה שהיה קיים הליך בבית המשפט לענייני משפחה ובמסגרת ההליך העידו גם הרוכשים, החלטתי אז, בהסכמת הצדדים, למחוק את התובענה בכפוף לצירופם של הרוכשים לתיק בבית המשפט לענייני משפחה].

במהלך הדיון בצו המניעה הזמני הוצע לצדדים, בהמלצת בית המשפט, כי המשיבים ישלמו לרוכשים את מחיר תמורת הנכס בתוספת פיצוי מוסכם ובתמורה יוותרו האחרונים על טענותיהם, אולם לא עלה בידי המשיבים למלא אחר הסכם זה.

ביום 6.7.2008 בוטל צו המניעה הזמני על-ידי כב' השופטת רבקה מקייס, שקבעה כי מאחר שהמשיבים לא הצליחו לממש את זכות הקדימה שלהם, העילה למתן הצו כבר אינה קיימת. השופטת ציינה בהחלטתה כי אין בה כדי לקבוע ממצאים, אלא בנושא צו המניעה הזמני וביטולו, וכי כל שאר הסוגיות שבמחלוקת בין הצדדים ידונו בהליכים המתאימים לפני הערכאות המוסמכות.

על החלטה זו של השופטת מקייס הוגשה בקשת רשות ערעור, אשר נדחתה לגופה ביום 17.8.2008 על-ידי כב' השופט מאיר יפרח.

(ד)                      כמו כן, ביום 24.3.2010 דחתה השופטת מקייס את התובענה לצו מניעה קבוע, בנימוק שתובענה זו זהה בניסוחה ובמהותה לבקשה שבצו המניעה הזמני (שכאמור בוטל). לדבריה, משלא היה בידי המשיבים לבסס את התובענה העיקרית על עובדות נוספות לא היה מקום להמשך הבירור בתביעה העיקרית לאחר שניתנו ההחלטות על ידי שתי הערכאות.

(ה)                      בד בבד נתקיימו מספר הליכים נוספים בענייננו, ובין היתר ביום 1.9.2010 הגישה המשיבה תובענה נוספת נגד הרוכשים בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא (תמ"ש 175-09-10 נגר ואח' נ' נגר (המנוח) ואח').

במסגרת תובענה זו, התבקש בית המשפט לקבוע כי ההסכם בין המנוח לבין הרוכשים נחתם שלא כדין ובחוסר סמכות והוא בטל. התובענה נקבעה לדיון יחד עם תביעה כספית שהגישו המשיבים נגד המנוח בתמ"ש 7267/08, אולם זו האחרונה נמחקה, עקב פטירתו של המנוח.

(ו)                        בדיון שהתקיים ביום 5.6.2011 קבעה השופטת מקייס כי משהסתיים ההליך בתמ"ש 7260/08 בעניין צו המניעה (לאחר שערעורם של המשיבים נדחה על-ידי השופט יפרח), אין בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל תובענה אחרת בין הצדדים שאינם בני משפחה, ועל כן הורתה על מחיקת התובענה.

(ז)                       כמו כן, ביום 10.2.2011 ניתן פסק דינו של כב' השופט נחום שטרנליכט מבית משפט השלום בפתח תקווה, המורה על סילוק ידו של המשיב 11, מר אריה נגר, מן הנכס נשוא התובענה (ת"א 7270-06-09 נגר ואח' נ' נגר). השופט שטרנליכט ציין בפסק דינו זה את דברי השופטת מקייס בהחלטה שנתנה בתמ"ש 175-09-10 ביום 13.10.2010, שלפיהם העסקה שבין המנוח לבין הרוכשים הושלמה עוד במהלך שנת 2008 והיא שרירה וקיימת.

(ח)                      כאמור, ביום 25.9.2011 הוגשה לבית המשפט התובענה דנן. המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף בשל מעשה בית דין, ולחלופין, לחיוב בהפקדת ערובה להוצאות. משהוגשה התגובה והתשובה לתגובה, הגיעה העת ליתן החלטה.

2 . טענות הצדדים בעניין הבקשה לסילוק על הסף

טענות המבקשים

הבקשה דנן מחזיקה 16 עמודים (!) וכוללת טענות רבות עובדתיות ומשפטיות, שחלקן אינן נדרשות להכרעה בה. לפיכך, אתייחס אך ורק לטענות הרלוונטיות להכרעה: