פסק-דין בתיק ה"פ 12279-09-10

1.         המבקש עותר למתן פסק דין הצהרתי כי הוא הבעלים של רכב מסוג מרצדס S350 שנת ייצור 2009 מספר רישוי--- (להלן "כלי הרכב").

2.         ואלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים:

2.1        המשיבה מס' 1 (להלן "ליסקאר" או "הנושה") היא הזוכה בתיק הוצל"פ כנגד המשיבים מס' 2 עד 4 (וביחד להלן "החייבים") שמספרו --- (לעיל ולהלן "תיק ההוצל"פ").

2.2        אחד החייבים, המשיב מס' 3, הוא אביו של המבקש (להלן "החייב" או "האב").

2.3        בהתאם לרישיון לרכב מרשות הרישוי, משרד התחבורה לבטיחות בדרכים (ראה: נספח ב' לתצהיר המבקש - ת/1) רשום על שם המבקש (להלן "סאמי" או "הבן") כלי הרכב עלה לכביש בחודש ספטמבר 2009 ורשומה הגבלת מכס לצורך העברת בעלות.

2.4        כלי הרכב משועבד לבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ להבטחת חובות המבקש וחברות ג'ברי (ראה: אישור רישום משכון מיום 20/6/10 - נספח י' וכן הרישיון לרכב - נספח ב.1 לתצהיר המבקש - ת/1).

2.5        תעודת ביטוח שהונפקה לכלי הרכב ביום 19/7/10, לתקופה שמיום 1/9/10 ועד ליום 31/8/11, רשומה על שם סאמי (ראה: נספח ג' לתצהיר המבקש - ת/1).

2.6        למבקש רישיון נהיגה בתוקף לפחות עד ליום 25/1/11 (ראה: נספח ד' לתצהיר המבקש - ת/1).

2.7        ביום 22/6/10 נעתרה רשמת ההוצל"פ, הגב' ר. באום, באורח חלקי לבקשת ליסקאר והורתה על עיקול ברישום של כלי הרכב במסגרת תיק ההוצל"פ ובהתאמה, נרשם ביום 8/7/10 עיקול על כלי הרכב במשרד הרישוי (ראה: נספחים ב' ו- י' לתצהיר המבקש אשר הוצג וסומן ת/1- להלן "העיקול").

2.8        המבקש רשום כבעל מניות ומנהל של חברת ג'ברי יבוא והפצת מזון (1998) בע"מ וחברת מחסני ג'ברי בע"מ (ראה גם נספח ח' ל-ת/1 - וביחד לעיל ולהלן "חברות ג'ברי"). שתי החברות פועלות מאותו מתחם בכפר ריינה.

3.         עוד הוכח לפני כי כלי הרכב נרכש בהתאם לחוזה שנחתם בין המבקש לבין חברת אלפא מוטורוס בע"מ ביום 2/4/09 תמורת סך של 745,000 ש"ח (להלן "חוזה הרכישה") באופן הבא:

- סך של 151,000 ש"ח בעסקת טרייד אין עם רכב מסוג מרצדס שנת ייצור 2001 מס' רישוי 9689810;

- סך של 150,000 ש"ח בהמחאה לפירעון ביום 10/5/09 מחשבונו הפרטי של המבקש בבנק הפועלים שמספרו --- סניף 733 (להלן "חשבון בנק הפועלים");

- סך של 150,000 ש"ח כהנחה היות והמדובר ברכב מייבוא אישי;

- ונותר לתשלום סך של 294,000 ש"ח (ראה: נספח ה' לתצהירו - הוצג וסומן ת/1).

4.         המבקש הוא בבחינת ה"מוציא מחברו" עליו הראייה.

ברם, משאין חולק כי כלי הרכב רשום על שם המבקש ברשות הרישוי, מועבר נטל ההוכחה אל כתפי המשיבים לסתור את נכונות רישום זה. לעניין זה ראה פסיקת כבוד הש. י. עמית ב-ה"פ (חיפה) 308/02, אלחג' נ' החסוי משה בן הרואה (2003):

"אין חולק כי הרכב נמצא בחזקתו של המבקש, אולם הרכב רשום עדיין במשרד הרישוי, על שם המשיבה מס' 2, אשתו של בדיר. לטעמי, יש ברישומו של נכס כדי להעביר את נטל ההוכחה על מי שמבקש לסתור את נכונות הרישום. במקרה שלפנינו, המבקש הוא שטוען לבעלותו ברכב, למרות היותו רשום על שם המשיבה מס' 2. למיצער, רישום הרכב על שם המשיבה 2 "מנטרל" את היתרון הראייתי שעמד למבקש מכוח ההחזקה ברכב.

ודוק: יש להבחין בין סוגיית הרישום לצורך בעלות, לסוגיית הרישום לצורך נטל ההוכחה. הלכה פסוקה היא כי הרישום במשרד הרישוי אינו קונסטיטוטיבי אלא דקלרטיבי גרידא...