בש"א
בית משפט השלום באר שבע
|
1607-06
03/10/2006
|
בפני השופט:
עידו רוזין
|
- נגד - |
התובע:
מטאלקה עאדל עו"ד אמון עזיז
|
הנתבע:
בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ עו"ד כנרת כהן
|
פסק-דין |
1. ביום 18/01/06, נשלחה למבקש הודעה על "החלת הגבלה" שהוטלה על חשבון הבנק שלו מס' 138819 (להלן: "
החשבון") המתנהל אצל המשיב, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ בסניף מס' 696 (להלן: "
הבנק"). בעקבות הודעה זו הגיש המבקש בקשה במסגרתה הוא עותר לבטל
שישה שיקים במנין השיקים שסורבו על ידי המשיב (להלן: "
השיקים").
2. מועד פרעון כל השיקים, שהבקשה מתייחסת אליהם, חל ביום 18/01/06 והם נרשמו בסכומים שונים, מסך של 1,000 ש"ח ועד לסך של 6,475 ש"ח. הסכום הכללי של ששת השיקים, בערכי קרן עומד על 14,020 ש"ח, עפ"י הפירוט שלהלן:
א. שיק על סך 1,000 ש"ח אסמכתא - 025.
ב. שיק על סך 1,050 ש"ח אסמכתא - 611.
ג. שיק על סך 1,000 ש"ח אסמכתא - 021.
ד. שיק על סך 6,475 ש"ח אסמכתא - 004.
ה. שיק על סך 2,495 ש"ח אסמכתא - 008.
ו. שיק על סך 2,000 ש"ח אסמכתא - 608.
3. בעת שהמבקש פתח את החשבון [כשנה לפני הגשת הבקשה] הועמדה לרשותו מסגרת אשראי מאושרת בסך של 5,000 ש"ח, לאחר מכן הוגדלה מסגרת האשראי ל- 10,000 ש"ח ובמועד פירעון השיקים מסגרת האשראי המאושרת עמדה על 20,000 ש"ח.
4. במידה והבנק היה מכבד את השיקים במועד הגשתם לפירעון היה החשבון נכנס ליתרת חובה בסך של 32,501.20 ש"ח. כתוצאה מכך שהשיקים סורבו ע"י הבנק חזר החשבון ליתרת חובה בסך של 18,751.20 ש"ח (ראה נספח ב[1] לבקשה).
5. טענותיו העיקרות של המבקש, הן כדלקמן:
א. הטענה המרכזית מפורטת בסעיף 3 לתצהיר לפיה כחודשיים לפי הגשת הבקשה הבטיח לו "
מנהל הסניף עצמו מר יובל ויצמן" להגדיל את מסגרת האשראי בחשבון, עד לסך של 30,000 ש"ח "
וזאת בתיאום איתו ובהסתמך על המילה שלי שכעבור יום יומיים אפקיד כספים לכיסוי החריגה בחשבון".
ב. כי המשיב נהג, בדרך קבע, לכבד שיקים שנעשו על ידו למרות שהייתה חריגה ממסגרת האשראי המאושרת.
ג. כי היו בעיות טכניות בקבלת תקבולים לחשבון (סעיף 8 לתצהיר) וכי הבנק סירב לבקשתו לפרוע פקדון בסך 10,000 ש"ח.
6. במהלך הדיון שנקבע לצורך שמיעת הבקשה נחקרו המבקש והמצהיר מטעם הבנק וכל צד סיכם את טענותיו בע"פ.
7. בסעיף10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981 (להלן: "החוק"), נקבע, כי העילות בגינן רשאי ביהמ"ש להתערב בשיקול דעתו של הבנק, באשר לסירוב המחאה, מבין אלו, הרלוונטית לענייננו הינה העילה השלישית, לפיה -
"(3) ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו".
8. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות והמסמכים שהוצגו לעיוני, התרשמתי מהעדים ושמעתי הסיכומים, מצאתי שיש לדחות הבקשה מאחר והמבקש לא עמד בנטל להוכיח שהיה לו יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרוע את השיקים.
יש לקבל את גרסת המשיב, לפיה כל השיקים שסורבו [למעט אחד], כדין סורבו, שכן המבקש חרג ממסגרת האשראי שאושרה לו. כמו כן לא מצאתי כל בסיס לטענה כי המשיב נהג באופן שיכול היה ליצור אצל המבקש יסוד סביר להניח שיפרע את השיקים שהוחזרו.