פסק-דין בתיק ברע 710/04

1.         ברקע לבקשה עסקת טלאים בין הצדדים. המשיב טען ששלושה ימים לפני חג הקורבן נכח בחוות הכבשים של המבקשים. דובר על עסקה, אך זו לא יצאה לפועל. המבקש מסר שהטלאים נמכרו למשיב וכי הוא נעתר לבקשתו שהתשלום בסך 15,647 ש"ח ידחה עד ליורה - הגשם הראשון. בית משפט לתביעות קטנות נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לפיה ייבדקו בבדיקת פוליגרף והתוצאה שתתקבל תכריע בתביעה. עקב תוצאות בדיקת הפוליגרף התביעה נדחתה, בהתאם להסכם האמור. על כך עותרים המבקשים להרשות להם לערער.

במבט ראשון המצב המשפטי עומד לצידו של המשיב. נקבע בפסק דין ביאזי שהסכמת צדדים בהליך אזרחי לפיה תוצאות בדיקת פוליגרף תחייבנה, הינה הסדר מחייב. ואולם, וכפי שיובהר, המבט הראשון עשוי להטעות שכן יישום בדיקת פוליגרף דורש סדרי דין נאותים והוגנים.

2.         טענת המבקשים בבקשה זו היא שהמבקש, שהוא הנבדק בבדיקת הפוליגרף מטעמם, סובל מליקוי בליבו המכונה MVP, אשר גורם לאי סדר בפעולות הלב, פרפורי פעימות לב, התקפי חרדה וליקויים בקצב הסדיר. הוגשו תעודה רפואית אודות המבקש ומאמר רפואי כללי המתאר את התופעה. המבקשים מדגישים שהם לא היו מיוצגים בהליך קמא עת כרתו את ההסכם, ושבוחן המכון לא הזהירם שליקויים בפעולות הלב עשויים לשבש את התוצאות.

לאחר עיון בחומר, בבקשה, ובהעדר תגובה מטעם המשיב, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

3.         פסק דין ביאזי (ע"א 61/84 פ"ד מב(1) 446) קבע כאמור ש"הסדר פוליגרף" מחייב בהליך אזרחי. מסקנה זו אינה סוף פסוק, אלא מכוון דרך. זאת במובן שהסדר פוליגרף מחייב מכוח דיני חוזים. המסגרת נקבעה, אך היא הנותנת שיש לבחון את ההסכם על פי כללי דיני החוזים. נדמה שבתי משפט לא תמיד נתנו דעתם להבחנה זו. מקרה זה הינו דוגמא לכך.

בחינת הסכם תיערך על פי כללים מהותיים, כגון כשרות, תום לב, הטיה וכדומה. יתר על כן, בחינת הסכם שנערך בבית משפט, אשר אמור לייתר את הדיון, דורשת שמירה על כללים דיוניים שעומדים בלב ליבו של ההליך המשפטי.

4.         בתיק זה התקיים דיון בפני בית משפט קמא בו הצדדים הגיעו ל"הסדר הפוליגרף". בוחן הפוליגרף קבע שגרסת המבקש אינה נכונה, וכי לעומת זאת גרסת המשיב נכונה. בית משפט לתביעות קטנות ציין בפסק דינו שהתקבלו אצלו תוצאות הפוליגרף ועל סמך התוצאות נדחתה התביעה. דרך זו אינה סלולה מבחינה דיונית. משהתקבלו התוצאות על ידי בית משפט היה עליו לפנות לצדדים ולקבל את תגובותיהם, טרם מתן פסק הדין. אין לשכוח שההסכם נעשה בבית משפט והוא היה המפקח עליו. גם אם הניסיון מלמד שלרוב הפניה לא תוסיף מאומה מבחינת התוצאה, מתפקידו של בית משפט לקבל את תגובות הצדדים טרם הגיעו למסקנה שעליו להתקדם לשלב הבא של ההליך - מתן פסק הדין.

            ואל תשיבני שתקנות סדרי הדין לתביעות קטנות קובעות שבית משפט רשאי לסטות מסדרי הדין, ולמעשה לקבוע את סדרי הדין "בדרך שנראית לו" (תקנה 13 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז - 1976). הרציו שביסוד תקנה זו הינו שהצדדים אינם מיוצגים בהליך שכזה - אלא ברשותו של בית משפט (סעיף 63 לחוק בתי המשפט)  - והקפדת יתר עלולה להחטיא את המטרה. ברם, אותו רציונל דורש, לדעתי, שמירה על כללים שמטרתם לשקף את האופי הלא מקצועי של המתדיין הרגיל בבית משפט מיוחד זה. משמע, דווקא משום שעסקינן ב"הסדר פוליגרף" שנערך בבית משפט לתביעות קטנות היה על בית המשפט לבקש את תגובות הצדדים. לו נהג כך בית משפט קמא, המבקשים היו מקבלים הזדמנות להעלות את הסתייגותם בהליך קמא. הזמן הנכון והמקום הראוי לדון בטענת המבקשים הינו בבית משפט לתביעות קטנות, טרם מתן פסק הדין, ולא בערכאת הערעור לאחר מתן פסק הדין, במסגרת בקשה למתן רשות ערעור.

5.         סוף דבר.

            הערעור מתקבל. פסק דינו של בית משפט קמא בטל. המבקשים יהיו רשאים להגיש לבית משפט לתביעות קטנות, תוך חמישה-עשר יום ממועד קבלת פסק דין זה, את השגתם בדבר מתן פסק דין נגדם על בסיס תוצאות הפוליגרף. לאחר קבלת החומר על בית משפט לתביעות קטנות לבקש את תגובת המשיב, ובהתאם יש לקבוע את העניין לדיון.

            אין צו להוצאות.

ניתן היום כ' באדר ב, תשס"ה (31 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

קלדנית: נגה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: