פסק-דין בתיק ברע 1166/06

1.       בפני בקשה למתן רשות ערעור על החלטתו של כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 29/5/06, אשר ניתנה  במסגרת תיק הוצל"פ 3-02-02264-05, שהזוכה בו הוא המשיב (להלן: " תיק ההוצאה לפועל").

2.       תיק ההוצאה לפועל נפתח ביום 14/11/02 לביצוע פסק דין שניתן נגד החייב, ריילנו קושמרו איוון (להלן: " החייב"), אשר ככל הנראה עזב את הארץ עוד ב- 10/11/01.

3.       כפי העולה מעיון בתיק ההוצל"פ, במסגרת ההליך האזרחי שנוהל כנגד החייב, ניתן לבקשת המשיב צו עיקול זמני על כספי החייב המופקדים ב"מבטחים". (העיקול לכאורה לא אושר במסגרת פסק הדין).

4.       על פי בקשת הזוכה, זומנו צדדי ג', "מבטחים" והמעסיק "חברת מי עדן" לחקירה אודות הזכויות בכספים שהופרשו לטובת החייב.

נציג מי עדן הצהיר בדיון שהתקיים ביום 3/6/03 כי הופרש לטובת החייב סכום של כ- 50,000 ש"ח ל"מבטחים" וכי לחברת מי עדן אין התנגדות שהסכום יועבר, על פי החלטת בית המשפט, לגורם שיוחלט.

נציגת "מבטחים" הצהירה כי לא נתקבל מכתב בנוגע לפיטורי החייב, ואין למעסיק אפשרות להוציא כספי מבטחים ללא חתימת העובד.

5.       כב' הרשמת (נסרין בשארה כרייני) קיבלה את בקשת מבטחים לפיה יוגשו טיעונים בכתב באשר לטיב הזכויות והתנאים הנדרשים לשחרור הכספים.

6.       בהמשך להחלטה זו הגישה מבטחים טיעון מקיף ונרחב באשר לתנאי מימוש הכספים והמגבלות החוקיות לעיקולם. בסיכום הטענות נאמר כי למבטחים לא הומצא כלל צו לעיקול הכספים.

7.       טיעוני התשובה של המשיב הוגשו ביום 7/7/03, אלא משהתברר כי החייב עזב את הארץ עוד טרם נפתח תיק ההוצאה לפועל, עוכבו כל ההליכים כנגדו עד להמצאת האזהרה כדין.

8.       ביום 17/8/05, לאחר שהומצאה האזהרה בדרך שנקבעה בהחלטת כב' ראש ההוצאה לפועל, דנה כב' הרשמת בבקשת הזוכה להורות על מימוש הכספים המופקדים במבטחים, ובהסתמך על טיעוני המשיב ומסמכים שצירף לבקשתו מיום 5.9.04, חייבה את "מבטחים" להעביר את כספי החייב המוחזקים אצלה לזכות תיק ההוצל"פ, עד לגובה החוב.

9.       בתגובה הגישה מבטחים הודעה, בה פורטו שוב נימוקיה מדוע לעמדתה לא נתמלאו התנאים החוקיים למימוש הכספים.

10.     ב"כ המשיב ביקש בהמשך לכך לפעול כנגד "מבטחים" על פי פקודת בזיון בית המשפט ומשנדחתה בקשתו, עתר לחייבה בחוב הפסוק, ולצרפה כחייבת בתיק ההוצל"פ.

11.     בהחלטה מיום 29/5/06 קבעה כב' ראש ההוצל"פ כי החלטתה מיום 17/8/05 הינה סופית, מבטחים לא ערערה עליה, ועל כן היא מחוייבת לפעול על פיה, שאם לא כן תחוייב בחוב הפסוק ותצורף כחייבת לתיק.

12.     החלטתי להעתר לבקשה למתן רשות הערעור ולדון בערעור לגופו, לאחר שהצדדים הביעו הסכמתם לכך שבית המשפט יפעל על פי סמכותו לפי תקנה 120(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"מ - 1970.

13.     החלטתה של כב' הרשמת להורות ל"מבטחים" לממש את כספי החייב המוחזקים בידיה נשענה על שתי קביעות עיקריות.

האחת: לאור פנייתו של החייב באמצעות בא כוחו, עו"ד דרור יהודאי למבטחים ולמעסיקו, "מי עדן", בבקשה לקבל את הכספים המוחזקים במבטחים, נופלת הטענה שמדובר בזכות עתידית אשר טרם נתגבשה.

והשניה - כספי החייב, העובד, אינם מוגנים מפני עיקול, בהתאם לדעה שהובעה בפסיקה בפסק דין עויסאת ( בר"ע (חיפה) 1378/97 - עויסאת עסאם נ' בנק הפועלים בע"מ .תק-מח 98(2), 548), ופסקי דין נוספים שנקטו באותה עמדה.

14.     נראה כי בקשת הערעור איננה מכוונת כנגד הקביעה השניה, באשר לאפשרות לעקל את הכספים, ומכל מקום לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעה זו.

15.     טענות הערעור מכוונת כלפי הקביעה כי מולאו התנאים למימוש זכויות החייב, כך שאין מניעה להורות על מימושן.