אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק בג"ץ 9211/04

פסק-דין בתיק בג"ץ 9211/04

תאריך פרסום : 05/09/2005 | גרסת הדפסה
בג"צ, בר"ם
בית המשפט העליון בירושלים
9211-04,11340-04
18/07/2005
בפני השופט:
1. אהרן ברק
2. מישאל חשין
3. יהונתן עדיאל


- נגד -
התובע:
צביון איבורה
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד רונית רובינסון
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד גלעד שירמן
החלטה

השופט י' עדיאל:

1.            בעתירה שלפנינו מבקש העותר להעניק לו אזרחות ישראלית ולחלופין להעניק לו מעמד של תושב קבע בישראל. כן מבקש העותר לבטל את החלטת המשיב להרחיקו מישראל.

רקע עובדתי

2.            העותר הנו אזרח ארצות הברית, כבן 22. לדבריו, בשנת 1983, בהיותו כבן שנה, הוא הגיע לישראל יחד עם הוריו ואחיו ומאז הוא שוהה בישראל. עובדות אלה אינן מוכחשות על-ידי המשיב, זאת, חרף העובדה שבידי משרד הפנים אין כל רישום על כניסות של העותר לישראל או יציאות ממנה. אמו של העותר השתייכה באותה עת לקהילת הכושים העבריים בדימונה והמשפחה התיישבה בדימונה במסגרת אותה קהילה, בקרבה חי העותר משך שנות ילדותו.

3.            כשנה לאחר הגיעם לישראל גורשה אמו של העותר מישראל, העותר נותר בארץ יחד עם אביו, שנישא שנית, ואחיו. האב עזב את המשפחה, ואשתו השנייה של האב, בה ראה העותר כאם, היא שגידלה את העותר ואחיו לבדה, בתנאים כלכליים קשים ביותר. לפני כשלוש שנים עזבה גם אישה זו, יחד עם ילדיה, את הארץ. לדברי העותר, אין לו כל קשר עם אמו הביולוגית מאז זו גורשה מישראל לפני יותר מ-20 שנה. הוא אפילו אינו יודע אם היא בחיים. לעותר אין גם קשר עם אשתו השנייה של אביו שעזבה, כאמור, אף היא את הארץ.

4.            אביו של העותר נכנס לראשונה לישראל עם דרכון אמריקאי. עם הגעתו לארץ, הוענק לו רשיון ישיבה מסוג א/5. בשנת 1988 האב התגייר ואז הוענקה לו אזרחות ישראלית, בהתאם לסעיף 3(א) לחוק השבות, התש"י-1950 (להלן - חוק השבות). כפי שכבר נאמר, אביו של העותר עזב את המשפחה וניתק את הקשר עם העותר ושני אחיו. גם האב מודה כי לא הצליח למלא כלפי העותר תפקידים הוריים, אך הוא תולה זאת, בין היתר, בכך שניסיונו לקבל לרשותו את ילדיו, שגודלו על-ידי אשתו השנייה, ממנה התגרש, נתקל בהתנגדות קשה מצד ראש כת העבריים בדימונה, עמה הוא לא הצליח להתמודד. כיום מתגורר האב, שהוא כירופרקט במקצועו, בבת ים יחד עם חברתו לחיים ושני ילדיהם המשותפים, ומתפרנס מעיסוק בכירופרקטיקה במרפאה שהוא מנהל.

5.            למרות שהוא שוהה בארץ זה למעלה משני עשורים, מעמדו של העותר בישראל לא הוסדר עד היום. לגישתו של  המשיב, שהייתו של העותר בישראל הנה שלא כחוק. העותר טוען, מנגד, כי הוא אזרח ישראלי. 

6.            לעותר עבר פלילי עשיר. הוא הסתבך עם החוק לראשונה בהיותו בגיל 13. תחילה נשלח לאבחון במעון "נווה חורש" בחדרה, ומשם הועבר למעון נערים במצפה ים למשך שנתיים, ועד שמלאו לו 16 שנה. כשהיה העותר בן 16.5, הוא נידון לשנה וחצי מאסר בפועל. לאחר שהשתחרר מבית הסוהר הוא חזר ונידון, ביום 7.12.00, בגין הרשעתו בעבירות אלימות ואיומים לתקופות מאסר מצטברות של 3 שנים ו-11 חודשים. עברו הפלילי של העותר כולל הרשעות בעבירות של תקיפה בתנאים מחמירים, פריצה, גניבה, איומים, החזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית, בריחה ממשמורת, החזקת נשק והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. תלוי ועומד נגדו תיק נוסף בגין תקיפה הגורמת חבלה. מתגובת המדינה לעתירה עולה, שגם בהיותו במאסר התאפיינה התנהגותו של העותר בתוקפנות ואלימות, הוא הסתכסך עם אסירים רבים, תקף אסירים, הותקף על-ידיהם והוגדר על-ידי שירות בתי הסוהר כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה. מסיבה זו אף הוחזק העותר בתקופת מאסרו, מעת לעת, בהפרדה.

7.            משהסתיים מאסרו של העותר, ביום 4.9.04, הוצא נגדו, ביום 5.9.04, צו הרחקה מן הארץ. באותו מועד הוצא נגדו על-ידי הממונה על ביקורת הגבולות גם צו משמורת. בהמשך הובא העותר בפני בית הדין למשמורת אשר החליט להותיר אותו במשמורת. על החלטה זו הגיש העותר ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים (עמ"נ 245/04) אשר נדחה (השופט א' טל), מהטעם שהתנהגותו האלימה של העותר מצדיקה את החשש שאם ישוחרר מהמשמורת הוא יסכן את שלומם וביטחונם של אחרים. על פסק דין זה הגיש העותר בקשת רשות ערעור (בר"ם 11340/04) שגם היא תלויה ועומדת לפנינו. בד בבד הגיש העותר את עתירתו הנוכחית, שבה הוא מבקש לבטל את הצו המורה על הרחקתו מישראל ולהעניק לו אזרחות ישראלית, או, לחלופין, מעמד של תושב קבע בישראל.

טענות הצדדים

8.            העותר טוען בעתירתו, כי צו ההרחקה הוצא נגדו שלא כדין. זאת, משום שהוא אזרח ישראלי. אזרחותו של העותר הוקנתה לו, על-פי הטענה, עקב התאזרחותו של אביו. זאת, מכוח סעיף 8(א) לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן - חוק האזרחות), אשר מקנה אזרחות "גם לילדו הקטין שביום ההתאזרחות היה תושב ישראל". משניתנה אזרחות ישראלית לאביו, נטען, הוקנתה אזרחות גם לעותר.

9.            לחלופין, טוען העותר, על המשיב לתת לו מעמד בישראל משיקולים הומניטריים. לפי טענה זו, החלטתו של המשיב להרחיק את העותר מישראל היא בלתי סבירה, משום שהיא מתעלמת משיקולים הומניטריים המצדיקים מתן אשרה לישיבת קבע לעותר בישראל. העותר הגיע לישראל בהיותו תינוק. את כל חייו הוא עשה בישראל וכיום, ולמעשה כמעט מאז לידתו, ביתו ומרכז חייו הם בישראל. לטענת העותר, יש לו קשר רגשי חזק למדינת ישראל. שפתו היא עברית. הוא אינו מכיר כל מקום אחר. אין לו כל קשר עם אדם מבני משפחתו אשר עזבו את ישראל. בנסיבות אלה, טוען העותר, הרחקתו מישראל לארצות הברית, שחרף אזרחותו בה, אין לו כל קשר אליה, תחרוץ, למעשה, את גורלו, ואין כל סיכוי כי יעלה בידו לשרוד בארצות הברית.

10.         עוד טוען העותר, כי המשיב מנוע מלהרחיקו מישראל לאחר שבמשך שנים רבות, וגם לאחר שהפך העותר לבגיר, נמנע המשיב מהרחקתו מישראל. שיהוי קיצוני זה בהפעלת סמכותו של המשיב, נטען, עולה כדי הזנחה שיש בה כדי למנוע את הפעלת הסמכות. השיהוי בהרחקתו של העותר מישראל, נטען, גרם לו לנזק כבד, שכן במהלך השנים נקשר העותר בקשר רגשי עמוק לישראל והרחקתו כעת, תגרום לו לנזק נפשי כבד, כאשר יהיה עליו לעבור אותה חוויית ניתוק שכבר עבר בעודו פעוט, כאשר נאלץ להיפרד מאמו בשל מחדלה של הרשות להרחיקו מישראל יחד עם אמו.

11.         בשלב מאוחר של הדיון, בעקבות טענת המשיב, כי התאזרחותו של האב בישראל לא נקנתה מכוח התאזרחות על-פי חוק האזרחות, אלא מכוח שבות, לפי חוק השבות, העלה העותר טענה נוספת, לפיה הוא גם זכאי שבות. זאת, מכוח סעיף 4א לחוק השבות, אשר קובע כי "הזכויות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנות גם לילד ... של יהודי".

12.         המשיב טוען בתגובתו, כי העותר אינו זכאי לאזרחות בישראל. לטענתו, עניינו של סעיף 8(א) לחוק האזרחות, בקטין שהורהו רכש אזרחות מכוח התאזרחות לפי סעיפים 5-8 לחוק האזרחות. אולם, אביו של העותר לא רכש אזרחות ישראלית מכוח התאזרחות, וממילא סעיף 8(א) אינו חל על העותר ואינו מקנה לו זכות לקבלת אזרחות. בענייננו, מוסיף המשיב וטוען, אביו של העותר רכש אזרחות ישראלית לפי סעיף 2 לחוק האזרחות מכוח שבות, בהיותו זכאי שבות, בעקבות גיורו, לפי סעיף 3 לחוק השבות.

13.         בהיות העותר בנו של זכאי שבות, שהוא עצמו אינו זכאי שבות, מוסיף וטוען המשיב, המסגרת הנורמטיבית המסדירה את עניינו מצויה בחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן - חוק הכניסה לישראל), אשר מסמיך את שר הפנים ליתן לו מעמד בישראל מטעמים הומניטריים מכוח סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל. במסגרת זו, מוסמך שר הפנים, לפי שיקול דעתו, שלא לאפשר ישיבה בישראל למי שהוא סבור כי נשקפת ממנו סכנה פלילית או ביטחונית לשלום הציבור בישראל.

14.         על רקע זה, עמדת המשיב היא, כי מתן מעמד לעותר בישראל עלול לסכן את שלום הציבור וביטחונו. המשיב נסמך בעניין זה על הרשעותיו של העותר בשורה ארוכה של עבירות, ביניהן, עבירות אלימות קשות וחמורות, בגינן ריצה מספר תקופות מאסר. אף התנהגותו של העותר במהלך תקופת מאסרו היא התנהגות קשה ואלימה, שהינה בבחינת המשך רציף של התנהגות העותר מחוץ לכותלי בית הכלא. עמדה זו של המשיב נתמכה גם בחוות-דעת מקצועית של משטרת ישראל, אשר התנגדה למתן מעמד לעותר בישראל, מן הטעם שהמשך שהייתו של העותר בתחומי ישראל יהווה סכנה מוחשית ומיידית לשלום הציבור. המשיב לא התייחס בתגובתו לטענתו של העותר, בדבר זכאותו לשבות מכוח סעיף 4א לחוק השבות.

השתלשלות הדברים בהליך שלפנינו

15.         בישיבה מיום 27.12.04 החלטנו לדחות את הדיון כדי לאפשר לעותר לפנות בכתב לשר הפנים בבקשתו בעניין אזרחותו (על-פי חוק השבות או חוק האזרחות) או בעניין שהותו בישראל (על-פי חוק הכניסה לישראל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ