פסק-דין בתיק ב"ל 3645-05-13

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.4.13 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 36% נכות צמיתה מיום 1.1.12 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1       שגתה הוועדה עת לא העניקה למערער נכות בגין בעייה בתכיפות בהטלת שתן, כשהיה עליה להפנות עניינו של המערער לאורולוג בעוד הוועדה קבעה כי היא אינה מוצאת מקום להפנותו למומחה בתחום זה. 

2.2       שגתה הוועדה עת התעלמה מחוות הדעת שהונחו בפניה לרבות חוו"ד של ד"ר אמון אורולוג מומחה שקבע את נכותו של המערער בגין התכיפות בהטלת שתן בשיעור 10% לצמיתות וכן נכות נוספת בגין הפרעה בזיקה בשיעור 30% לצמיתות. וכן חוו"ד של ד"ר פרח ג'וזיף פסיכיאטר שקבע למערער נכות בשיעור 20% בעוד הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור 10%. 

2.3       שגתה הוועדה עת דחתה תלונת המערער לעניין יתר לחץ דם ללא כל הסבר או הנמקה ומבלי להפנות המערער לבדיקה מתאימה. 

3.         טענות המשיב:

3.1       עניינו של המערער נדון בעבר במסגרת החלטת וועדה מיום 31/3/08 במסגרתה ניתנו למערער נכויות בגין עמוד שדרה מותנית, רגל שמאל ותפקוד מיני ובסה"כ 28%. לאחר שהוא הגיש תביעה חדשה יש קביעה מיום 11/7/11 של וועדה רפואית לעררים שהעניקה למערער 36% נכות זמנית. הנכות הזמנית היא בגין הפרעת הסתגלות. הוועדה לא מתכנסת בתום הזמניות וקובעת נכות יציבה.

3.2       חוות הדעת של ד"ר גוזיף היא משנת 2005 כשוועדה משנת 2008 כבר קבעה כי אין למערער נכות צמיתה בגין מצב נפשי.

3.3       חוות הדעת של ד"ר אמון אין עליה תאריך, יחד עם זאת היא כבר עמדה בפני וועדה לעררים קודמת מיום 3/2/03 אבל בישיבה לפני כן טרם סיכום הדיונים התייחסה לאותה חוות דעת של ד"ר אמון שכבר אז לא נשאה תאריך וקבעה שאינה מקבלת מסקנותיו מאחר והבדיקות האובייקטיביות לא הראו סטיה מהנורמה, לגבי הבעיה בתפקוד המיני נכותו הועמדה על 30% לצמיתות, על הוועדה הזו לא הוגש ערעור.

3.4   לעניין יתר לחץ דם - הוועדה הרפואית לעררים מיום 11/7/11 שקבעה את הנכות הזמנית, קבעה כבר נכות קבועה בדבר יתר לחץ דם בגובה 0%, כאמור הנכות הזמנית הייתה אך ורק בתחום הנפשי, מכל מקום הוועדה נשוא הערעור מציינת כי על אף שבסיכום רופא משפחה מ- 10/12 אין אבחנה של יתר לחץ דם ואין תרופה לטיפול ביתר לחץ דם ברשימת התרופות ומציג בשקית תרופותיו ותרופה שמטפלת בלחץ דם ולכן הוועדה דוחה את הערעור מבחינת יתר לחץ ומשאיה על קנה את ההחלטה וליישם במערער את פריט 9 (3) (א) שעוסק ביתר לחץ דם.

3.5       לעניין טענת המערער על הפרעות בהטלת שתן, כאמור וועדות חלוטות לא העניקו למערער נכות בגין כך וטענת המערער בעניין היא טענה בעלמא שלא צורף אליה מסמך כלשהו ובעניין זה חובת הוועדה כי לא נקבע למערער טיפול תרופתי לבעיה זאת ואין מסמכים חדשים בתיקו ולכן היא אינה מפנה אותו למומחה בעניין זה, זוהי קביעה בדין, משיש קביעה חלוטה על כך שלא מגיעה נכות בגין כך ומשלא הוצגו מסמכים מעודכנים ואין תיעוד על טיפול תרופתי, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.         במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213 ).

5.         על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6.         לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור.

7.         לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שבתיק ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערער ורשמה ממצאיה לאחר בדיקה מקיפה שערכה לו.

8.         במסגרת ישיבתה מיום ה-  3/4/13 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף ד' לפרוטוקול), אשר ציין כי מפאת כאבים בגב תחתון וברגל שמאל אינו ישן בלילה כי נפל והחליק בשנת 96 בזמן עבודה. המערער הוסיף כי הוא סובל מבעיות בתפקוד המיני, בריחת שתן לעיתים בלילה וכי לא היה מאושפז בבית חולים פסיכיאטרי ואינו מקבל טיפול תרופתי.

            המערער טען בפני הוועדה כי הוא סובל מלחץ דם ומטופל תרופתית בציון שמות התרופות אותן נוטל.

9.         הוועדה ביצעה בדיקה מקיפה למערער ובמסגרת ממצאיה (סעיף ז' לפרוטוקול), ציינה: