פסק-דין בתיק ב"ל 35011-01-11

1.      לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 31.8.2010, אשר קבעה למערערת נכות נפשית בשיעור 30%, נכות נוירולוגית בשיעור 10% ונכות בגין לקות ראיה בשיעור 25% (להלן: הועדה).

העובדות

2.    המערערת ,ילידת 1965.

2.      ביום 30.3.2009 קבעה ועדה רפואית לעררים (נכות כללית) כי למערערת נכות נפשית בשיעור 30%, נכות נוירולוגית בשיעור 10% ונכות בגין לקות ראיה בשיעור 15% (להלן: הועדה לעררים הקודמת).

3.      ביום 6.6.2010 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי למערערת נכות נפשית בשיעור 20%, נכות נוירולוגית בשיעור 10% ונכות בגין לקות ראיה בשיעור 25% (מש/1).

כלומר, בהשוואה להחלטת הועדה לעררים הקודמת הפחיתה הועדה מדרג ראשון את שיעור הנכות הנפשית של המערערת והגדילה את שיעור הנכות בגין לקות הראיה.

4.      המערערת הגישה ערר על החלטה הועדה מדרג ראשון. ביום 31.8.2010 התכנסה הועדה לדון בעניינה של המערערת. הועדה שמעה את המערערת, בדקה אותה וקבעה כדלקמן:

"בבדיקה - נוירולוג - עברה בעבר הכנסת דלף מותני-צפקי לטיפול ב- P.T.C . מאז ללא מעקב סדיר בתחום זה.

פסיכיאטר - נראית כפי גילה. הופעה מעט מרושלת. בהכרה מלאה. מודע צלול. הבעת פנים עצובה. מסבירה עצמה בטון שקט, תשובותיה קצרות - דלות וקונקרטיות, אין עדות למחשבות שווא. לא נצפו הזיות, קיימות תלונות סובייקטיביות על קשיים בזיכרון. אפקט דכאוני. תואם את התכנים שהנבדקת מביאה. השיפוט תקין. הועדה עיינה במכתב עדכני ד"ר סימה שוורץ 24/8/10 המתאר סימפטומולוגיה של דיכאון מאג'ורי ללא הטבה למרות טיפול תרופתי. לדעת הועדה לא חל שיפור במצבה של התובעת. מועד הבדיקה הקודם 30/3/09 ועל כן הועדה מקבלת את הערעור וקובעת נכות בהתאם" .

לסיכום קבעה הועדה כי למערערת נכות נפשית בשיעור 30%, והותירה את יתר הנכויות שנקבעו ע"י הועדה מדרג ראשון על כנן.

כלומר, הועדה הגדילה את שיעור הנכות הנפשית של המערערת והשוותה אותו לשיעור הנכות שנקבעה ע"י הועדה לעררים הקודמת.

5.      החלטת הועדה נשלחה למערערת ביום 14.9.2010.

ההליכים המשפטיים

6.      ביום 19.1.2011 הגישה המערערת ערעור על החלטת הועדה מיום 31.8.2010.

7.      ביום 10.11.2011 התקיים דיון בערעור.

בתחילת הדיון העלה המשיב טענת התיישנות שכן לטענתו הוגש הערעור לאחר שחלף המועד הקבוע בתקנות. המשיב הוסיף וטען כי טענות המערערת כנגד החלטה הועדה הן טענות רפואיות ולא משפטיות.

המערערת טענה כי היא במצב כלכלי קשה ואינה יכולה לעבוד. עוד טענה כי אין לה כסף לקנות את התרופות להן היא זקוקה לצורך ייצוב מצבה הנפשי וכי לאחרונה הוגשה בקשה בבית המשפט לנוער להכריז על שניים מילדיה 'ילדים נזקקים' כיוון שמצבה הנפשי מקשה על הטיפול בילדיה (מע/1). עוד נטען כי בחוות דעתו של ד"ר אשכנזי מיום 1.2.2009 מפורטים אחוזי הנכות הגבוהים של המערערת בתחום הנוירולוגי ויש להתחשב בכך.

לעניין טענת ההתיישנות נטען כי אין למשיב כל אישור בדבר המצאת ההחלטה מיום 31.8.2010 לידי המערערת וכי ייתכן והעיכוב בהגשת הערעור נגרם בשל ההליכים הפרוצדוראליים בקבלת סיוע משפטי.

המשיב הוסיף לעניין טענת ההתיישנות כי המערערת בהגינותה אינה טוענת שלא קיבלה את ההחלטה במועד וחזקה כי ההחלטה הומצאה לידיה בפרק זמן קצר.