אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק א 72212/04

פסק-דין בתיק א 72212/04

תאריך פרסום : 20/05/2008 | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
72212-04,73325-04
21/02/2007
בפני השופט:
תמיר מיכאל

- נגד -
התובע:
די.אי. אס קונטו בע"מ
עו"ד בלקין
הנתבע:
1. גרוס גבי
2. גרוס רונית

עו"ד קירשנבאום
פסק-דין

פסק דין זה ניתן בעקבות סיכומים בכתב שהוגשו לאחר מספר דיונים שהתקיימו במעמד הצדדים במסגרת שתי תביעות שטריות שהגישה התובעת: (1) תביעה במסגרת ת.א. 72212/04 שהוגשה נגד הנתבע 1 בגין 6 שיקים בסך כולל של 41,508 ש"ח, אשר מועדי פירעונם החל מיום 12/8/00 ועד יום 22/9/00; ו- (2) תביעה במסגרת ת.א. 73325/04 שהוגשה נגד הנתבעת 2 בגין 5 שיקים בסך כולל של 31,055 ש"ח, אשר מועדי פירעונם החל מיום 19/7/00 ועד ליום 25/10/00.

בת.א. 72212/04 ניתנה לנתבע 1 רשות להתגונן בהעדר התייצבות מטעם התובעת, ואילו בת.א. 73325/04 ניתנה לנתבעת 2 רשות להתגונן בהסכמה, וכן נקבע כי שני התיקים דלעיל יאוחדו.

הנתבעים הגישו תצהירים שתוכנם דומה בתמיכה לכתבי ההתנגדות, בהם הוצהר כי השיקים נשוא התובענה נגנבו מעסקו של הנתבע 1, ככל הנראה על-ידי ידידו לשעבר בשם רוני וייסמן, אשר נקלע לחובות לשוק האפור ובעקבות כך הסתבך בביצוע מעשי מרמה. עוד נטען כי חתימות ההיסב, אשר נחזות להיות של הנתבע 1, זויפו. לטענתו של הנתבע 1, מייד לאחר שנודע לו על גניבת השיקים ניתנה בגינם הוראת ביטול, וכן הוגשו תלונות במשטרה על מעלליו של מר וייסמן מספר פעמים בשנים 2000 עד 2001. לבסוף טען הנתבע 1 כי נוכח איומים על חייו נאלץ למסור לגובה מהשוק האפור שיקים חלופיים, אך מאוחר יותר סוכם בעל-פה עם בעל העסק בשוק האפור שכל השיקים לא יגבו.

מר ויקטור לביא הגיש תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, בו טען כי התובעת ניכתה שיקים עבור מר רוני וייסמן החל ממרץ 1998, כאשר תחילה נוכו עבורו שיקים שנרשמו לפקודת חברת וייסמן ושות' (1991) בע"מ, והחל מינואר 1999 נוכו לבקשתו שיקים לפקודתה של חברה אחרת, אשר הוצגה כשלו, בשם חברת ביכורי השרון 98 בע"מ (להלן: " החברה"). לטענתו של מר לביא, במשך התקופה הארוכה שבה נפרעו כסדרם שיקים של החברה מ-3 פנקסים שונים, לא הועלתה בגינם כל טענה מצד הנתבעים ו/או מצידו של מר וייסמן. כך למשל, נטען כי מיום 18/1/99 ועד ליום 16/8/00 נמסרו לתובעת 80 שיקים של רונית גרוס בסך כולל של למעלה מ- 600,000 ש"ח, אשר כובדו על-ידי הבנק ללא סייג. כמו-כן נטען כי הנתבעים מנועים מלטעון טענת זיוף היות שהשיקים שנמסרו על-ידי התובעת בתמורה לשיקים שנוכו, נפרעו בחשבונם של הנתבעים עצמם ו/או בחשבונה של החברה.  

הנתבעים הגישו הודעה לפיה התצהירים שהוגשו בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר ישמשו כתצהירי עדות ראשית בתובענה, וכן הגישו חוות דעת מומחה אשר קבע כי קיימת סבירות גבוהה ביותר שהחתימות השנויות במחלוקת לא נכתבו על-ידי הנתבע 1.

במהלך הדיונים נחקרו המצהירים בחקירות נגדיות. לצורך סתירת עדותו של הנתבע 1, לפיה לא ידוע לו על עסקאות ניכיון נוספות שבוצעו בשיקים אשר נמשכו מחשבונו, הוגשו לבית המשפט העתקים של  שיקים רבים אשר נוכו לכאורה על-ידי התובעת במשך כ- 3 שנים. בעקבות הגשת הראיות הנ"ל נקבע דיון נוסף במעמד הצדדים, והנתבע 1 נחקר פעם נוספת לגבי עניין זה בלבד. לאחר הדיונים סיכמו הצדדים את טענותיהם בכתב.

דיון

אין חולק כי הנתבע 1 הוא שחתם על השיקים נשוא התובענה כמושך, שכן הנתבעים עצמם טענו בתצהיריהם שפנקסי השיקים נגנבו כשהם חתומים על ידי הנתבע 1. במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע 1 הסתבר שלא זו בלבד שחתם על השיקים, אלא שחלקם אף היו "מלאים מוכנים לספקים" (ראה עמוד 12 לפרוטוקול). גרסתו זו של הנתבע 1 לפיה השיקים נגנבו על-ידי חברו שהיה "בן בית בעסקו", כשהם חתומים וכשכל פרטיהם מלאים למעט שם הנפרע, היא תמוהה ולא אמינה, במיוחד לאור העובדה שהנתבע 1 לא טרח לציין בתצהירו לאילו ספקים היו מיועדים אותם שיקים שנגנבו לכאורה, ומדוע הוכנו מראש ונשמרו במגירה.

יתר על כן, התובעת הציגה ראיות המעידות כי השיקים שנמסרו למר ויסמן בגין הניכיון הופקדו בחשבונה של החברה המצויה בבעלותו של הנתבע 1 או בחשבונם הפרטי של הנתבעים. הנתבע 1 אף הודה בחקירתו כאשר נשאל על אותם שיקים, כי אכן קיבל כספים ממר ויסמן והעיד, כאמור בעמוד 13 לפרוטוקול: "יכול להיות שהוא חייב לי כסף ... אינני זוכר כרגע מדוע הכסף עבר דרכי". מובן שאין בעדות סתומה זו של הנתבע 1, אשר לא הוזכרה ולו ברמז בתצהיריהם של הנתבעים, כדי להסביר את פשר קבלת השיקים הנ"ל ממר ויסמן. 

אם לא די בכך, הרי שגרסתם של הנתבעים קרסה לחלוטין כאשר הנתבע 1 נשאל בחקירתו כיצד הגיעו עשרות רבות של שיקים לניכיון אצל התובעת, והשיב, כאמור בעמוד 15 לפרוטוקול: "מר ויסמן היה חבר טוב מאוד שלי. עזרתי לו בשיקים כדי שיוכל להתגלגל. ידעתי שהוא מפקיד את כולם בחשבונו בבנק ... הוא כנראה הלך לתובעת ועשה ניכיון". בכך סתר הנתבע 1 מכל וכל את גרסתו שלו לפיה השיקים נגנבו, והודה כי מסר את השיקים לידי מר ויסמן מרצונו החופשי ומתוך ידיעה שיעשה בהם שימוש.

לאור האמור לעיל, אף אם חתימות ההיסב לא נכתבו בכתב ידו של הנתבע 1, כפי שסבור המומחה מטעם הנתבעים, הרי שמכלול הנסיבות מעלה בבירור כי הנתבע 1 נתן למר ויסמן הרשאה להסב את השיקים, לכל הפחות בדרך של עצימת עיניים. יודגש כי העובדה שהנתבע 1 מסר שיקים לידי מר ויסמן ובמקביל הפקיד מר ויסמן שיקים לחשבונותיהם של החברה והנתבעים, כאשר לא ניתן כל הסבר מתקבל על הדעת לביצוע הפקדות אלה, מצביעה על אפשרות סבירה לקיומה של קנוניה בין הנתבע 1 למר וייסמן. המצהיר מטעם התובעת עמד על כך בחקירתו כשהעיד, כפי שעולה מעמוד 4 לפרוטוקול, כי בדיעבד גילה לו מר וייסמן שהנתבע 1 הוא שביקש לנכות את השיקים בשל מצבו הכלכלי הקשה, ושכל הכספים בגין השיקים המנוכים הועברו לנתבע 1. 

על כל פנים, הנתבעים מושתקים מלטעון כי השיקים הוסבו שלא בהרשאתם, הן בשל נסיבות העניין המתוארות לעיל, והן משום שהוצגו ראיות לכך שהתובעת ניכתה במשך כ- 3 שנים עשרות שיקים המשוכים מחשבונם של הנתבעים או מחשבונם של לקוחות החברה בסך מאות אלפי שקלים והנתבעים לא מחו על כך ולא עשו דבר בנידון. משום כך נראה גם שלא הייתה לתובעת סיבה לחשוד בתקינותם של השיקים, שכן שיקים רבים אחרים מחשבונם של הנתבעים, אשר נמסרו לה על-ידי מר וייסמן, כובדו בעבר על-ידי הבנק. עדותו של מר לביא בעניין כיבוד השיקים הקודמים כאמור הייתה עקבית ולא נסתרה.

באשר לנתבעת 2, אמנם אין מחלוקת על כך שהיא איננה חתומה על השיקים, אך מדובר בשיקים המשוכים מחשבון משותף שלה ושל בעלה הנתבע 1, כאשר הנתבעת 2 לא פירטה בתצהירה כיצד לא ידעה ומדוע לא היה עליה לדעת על משיכת השיקים מהחשבון. בנוסף לכך, הנתבעת 2 העידה, כאמור בעמוד 9 לפרוטוקול, כי ידעה שבעלה משתמש בשיקים מחשבונם הפרטי לצרכי עסקו. כמו-כן העידה כי ידעה שמספיקה חתימה של אחד מבני הזוג על השיק כדי לחייב גם אותה. טענתה של הנתבעת 2 לפיה נתנה אמון מלא בבעלה ולא בדקה את דפי החשבון אינה פוטרת אותה מאחריות לפעולות שביצע הנתבע 1 בחשבונם המשותף, ובהעדר ראיות לסתור, חזקה שפעולות אלה בוצעו בהרשאתה ובידיעתה.

אשר על כן, הנני דוחה את ההתנגדויות לביצוע השיקים, מקבל את התביעות במלואן ומורה על המשך ההליכים בתיקי הוצל"פ מספר 01-84992-04-3 ו- 01-84987-04-1.

כמו-כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע ביחד ו/או כל אחד לחוד סך של 7,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל בגין שכ"ט עו"ד.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום ג' באדר, תשס"ז (21 בפברואר 2007) בהעדר הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                                          מיכאל תמיר, שופט

  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ