פסק-דין בתיק א 59165/01

1.         התובע, בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") הגיש בשנת 2001 תביעה נגד חמישה נתבעים, על סך 90,161.26 ש"ח.

2.         ביום 10/3/1987 נחתם הסכם בין הנתבעים 3 - 4 (להלן: "המוכרים") ובין הנתבעים 1 - 2 (להלן: "הלווים")" ולפיו מכרו המוכרים ללווים דירה ברחוב יציאת אירופה 2/8 בבאר-שבע (להלן: "הדירה").

3.         ביום 6/4/1987 נחתם הסכם הלוואה בין הלווים לבין הבנק ולפיו הבנק העמיד ללווים הלוואה מובטחת במשכנתא לצורך רכישת דירה, על סך של 15,600 דולר.

4.         הלווים נדרשו ע"י הבנק להמציא מסמכים, והמציאו בין היתר את המסמכים הבאים:

א)         כתב התחייבות לטובת הבנק בדבר העברת זכויות המוכר בדירה לשם הלווים, חתום ע"י המוכרים ומאומת ע"י עו"ד (להלן: "כתב ההתחייבות").

ב)         אישור עו"ד, כי בין היתר הוא מטפל בהעברת הזכויות מהמוכרים ללווים וכי בדק את זכויות המוכרים במוסדות הרישום וכי אין מניעה מצד המוכרים להעברת הזכויות, למעט תשלום מיסים החלים על העסקה, וכי יטפל בהעברת הזכויות לשם הלוואה וכי הוא מאמין שהעברת הזכויות על שם הלווים תתבצע עד תום שישה חודשים מתאריך ההתחייבות (להלן: "אישור עורך דין").

5.         משלא עמדו הלווים בתנאי ההלוואה, החל הבנק לנקוט בהליכים למימוש הדירה, ואז התברר לו, כי הדירה מושכנה ו/או עוקלה לטובת משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ והבנק הבינלאומי הראשון, נמכרה על ידם והתמורה חולקה ביניהם.

6.         התביעה הוגשה בגין יתרת ההלוואה הבלתי מסולקת, שעמדה נכון ליום 14/5/2001 על סך 90,161.26 ש"ח.

7.         פסק דין נגד הלווים - הנתבעים 1, 2 ניתן בשנת 2001.

8.         המוכרים טענו, כי לא חתמו על כתב התחייבות, ולאחר שמומחה מטעם בימ"ש אימת את טענתם, נדחתה נגדם התביעה, ללא צו להוצאות.

9.         בכתב התביעה המקורי, נתבע הנתבע 5 - עו"ד לילוף מכח אישור העורך דין עליו חתם, ונטען, כי בניגוד להתחייבותו, הוא לא פעל להעברת הזכויות בדירה על שם הלווים ולא דיווח לבנק באשר לטיפול בהעברת הזכויות, וכתוצאה ממחדל המוכרים וממחדליו - נותר הבנק ללא בטוחה לפרעון החוב (סעיף 16 לכתב התביעה).

10.        כתב התביעה תוקן, לאחר שניתן אישור כב' ראש ההוצל"פ, בדבר מיצוי ההליכים נגד הלווים ונוספו ארבעה נתבעים נוספים לתביעה (הנתבעים 6 - 9) אשר נדרשו לשלם את החוב, מכח ערבותם להסכם ההלוואה.

כמו כן, נוספה עילת תביעה נוספת נגד הנתבע 5 - עו"ד לילוף, אשר חתם אף הוא כערב להלוואה ונדרש לשלם את החוב מכוח ערבותו.

11.        תמצית טענות הנתבעים:

א)         טענת התיישנות.

            הנתבעים הדגישו, כי ההלוואה נלקחה בשנת 1987, לפרק זמן של 10 שנים, ומעולם לא קיבלו כל הודעה כל שהיא  משך כל תקופת ההלוואה כי קיים פיגור בהלוואה.

ב)         הבנק במחדליו ורשלנותו גרם לאובדן הבטוחה ושעבוד לבנקים אחרים.

ג)          עו"ד לילוף טען, כי עילת התביעה באשר לאישור עו"ד נוצרה בשנת 1987, ובאישור העורך דין נכתב, כי עליו לרשום את הזכויות בתוך שישה חודשים ואין ספק, שהתביעה נגדו התיישנה זמן רב לפני שהוגשה התביעה.

עוד טען עורך דין לילוף, כי הוא אינו חתום על אישור עורך הדין ולפיכך אין עילת תביעה נגדו מכוח אותו אישור.