פסק-דין בתיק א 33623/05

עובדות המקרה

התובעים הינם חברי ועד ההורים העירוני בהרצליה כיום(להלן: "הועד" "התובעים"). מאחר והועד טרם התאגד כעמותה נוהלו כספי הועד במועדים הרלבנטיים לתביעה בחשבון בנק מספר 776653 בבנק דיסקונט לישראל בע"מ סניף הרצליה (להלן: "הבנק") אשר רשום ע"ש שני נושאי תפקידים בועד. האחד מר אריק אשכנזי שהיה גזבר הועד והשני יו"ר הועד הקודם מר משה הירש,הנתבע (להלן: "הנתבע").

בחודש אפריל 2005 החליף מר אלי יעקבי את הנתבע בתפקיד יו"ר הועד.

בעקבות הודעה של מנהל סניף הבנק הנ"ל בסמוך לחילופי התפקידים של יו"ר הועד כי הוא עומד לעקל את כספי החשבון בעקבות חובות אישיים שיש לנתבע אצלם, ללא קשר לועד, ולאחר התנגדות הועד למהלך שכשזה הועברו כספי החשבון לבנק אחר.

בעקבות בירור שערכו בועד נתברר כי בתאריך 19.8.04 בוצעה משיכת מזומנים באמצעות שיק בדלפק הבנק בסכום של 39,883 ש"ח. ברור נוסף העלה כי מדובר בשיק מספר 04497681 ז.פ. 19.8.04 משוך לפקודת הנתבע ונושא שתי חתימות (להלן: "השיק").

לטענת התובעים מי שמשך את הכספים עפ"י השיק הוא הנתבע לצרכיו הפרטיים שלא כדין.

לטענת הנתבע הוא לא נטל כל סכום לכיסו. מוסיף וטוען הוא כי השיק נמסר לו ע"י הועד על מנת לפדות אותו ולשלם בתמורה את שכר טרחתו של עו"ד רענן הר-זהב בגין עתירה לבג"צ שביקש הועד להגיש כנגד משרד החינוך בענין אופן ניהול כספים ששילמו הורים לתלמידים בחטיבת ביניים "זאב" בהרצליה. לטענתו הוא היה אמור להמיר את השקלים החדשים ל-7,500 $ ולמסרם לעו"ד הר-זהב. לאחר שחתם על טופס/בקשת משיכה נאלץ להמתין לאישור מורשה חתימה בסניף ובזמן זה שוחח עם פקיד בנק אחר שהביא לטענתו לתשומת ליבו כי הוא יכול לעשות ההמרה בכל סניף של "changer" וכך יחסוך עמלות מיותרות. בעקבות זאת יצא הוא מהבנק כלעומת שבא מבלי ליטול כל סכום תוך שהוא סבור שהבנק יסיק שלא נעשה דבר ולא יחייב את החשבון. לטענתו הוא לא רצה לבצע פעולה של רכישת מט"ח מחוץ לבנק ללא התייעצות עם הועד או הגזבר.

דיון

השאלה העומדת אם כן להכרעה היא האם הוכיחו התובעים כי הנתבע נטל לעצמו שלא כדין את הסך של 39,883 ש"ח ?

התובעים מייחסים לנתבע מעשה פלילי של שליחת יד בכספי הועד גניבה ומעילה. הלכה היא ש" בית משפט הנתקל  בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור..." וכי " את התרמית יש להוכיח על כל חלקיה ופרטיה , על כל תגיה ודיקדוקיה, ובדרגת שכנוע מן הגבוהות ביותר במשפט האזרחי" (ע"א 292/64 משה כהן נ' ירמיהו אשד , פ"ד יט (1) 414, 416).

עוד נפסק כי " ראיות נסיבתיות שעל אדניהן מן הראוי לבסס ממצא עובדתי - צריך שתובלנה בעליל למסקנה בדבר קיום העובדה השנויה במחלוקת,בענייננו למסקנת הגניבה, ממילא צריך שתשלולנה,ברמת הסתברות גבוהה, מסקנה שונה, דהיינו, אי קיום העובדה השנויה במחלוקת ולבל תותרנה ספק מי משתי המסקנות היא הנכונה. לשון אחר: אם מאותן ראיות נסיבתיות מתאפשרת במידת סבירות משמעותית גם הסקת מסקנה אחרת (בעניינו למשל טעות,רשלנות,אי סדרים וכיו"ב) - כי אז אין להשית על הראיות הנסיבתיות את הממצא העובדתי הנטען" (ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ , פ"ד מ (1) 589).

לאור גרסת הנתבע הרי שאין חולק כי הוא היה ביום 19.8.04 בסניף הבנק כשבידו השיק מתוך כוונה למשוך באמצעותו כספים במזומן. אין חולק כי הנתבע חתם בגב השיק ומסר אותו לפקידת הבנק לשם טיפול . למעשה המחלוקת בין הצדדים מצטמצמת לשאלה האם יצא הנתבע מהבנק עם הכספים או שמא יצא ללא הכספים והשאיר הטיפול בענין השיק פתוח.

מי שטיפל מטעם הבנק בשיק ובנתבע באותו יום היתה פקידה בשם סופיה טל לשעבר סופיה קונובייב (להלן: "סופיה").

סופיה הגישה תצהיר עדות ראשית. בתצהירה מציינת היא כי הענין זכור לה היטב. היא מאשרת שהיא טיפלה בענין וכי היא לא משה ממקומה כל משך הטיפול בנתבע שהתייצב מולה והציג בפניה את השיק וכי היה ברשותה באותה עת מספיק כסף מזומן כדי לפרוע השיק . היא ציינה כי נספח ב' שצורף לתצהיר עדות ראשית של מר יעקבי כולל למעשה שני מסמכים. החלק העליון הוא צילום השיק ואילו החלק התחתון הוא העתק הדפסה פנימי של הבנק על משיכת מזומנים בשיק אשר במצב דברים רגיל מודפס בגב השיק אך באותו יום עקב תהליך של החלפת מדפסות בבנק לא היה ניתן לעשות זאת ועל כן זה הודפס בדף נפרד (להלן: "המסמך המודפס"). שמה מופיע על אותו מסמך מודפס כמי שטיפלה בענין. היא אישרה כי הנתבע חתם על אותו מסמך מודפס. יצויין כי במסמך זה מצויינים פרטי שטרי הכסף והרכבם המיועדים להמסר לנתבע כנגד השיק. מאחר ולא היתה ברשות הנתבע תעודת זהות אישר מר אורי קרר, סגן המנהל, שישב בצמוד אליה בחתימתו על השיק בצד ימין (סומן באדום ע"י סופיה) כי הוא מזהה את הנתבע ואישר לה את המשיכה. גם חתימתו של אבי בר יוסף ששמו מופיע על המסמך המודפס כמאשר את המשיכה מופיעה על השיק. היא ציינה כי הנתבע חתם על המסמך קיבל את הכסף והלך לדרכו.

נסיונו של ב"כ הנתבע לקעקע גרסה זו בחקירה נגדית עלה בתוהו. סופיה ציינה כי בסופו של אותו יום לא היתה יתרה עודפת כי בכל יום היא סוגרת קופה וזה חייב להתאפס וכי אם היתה חריגה היתה מתבצעת בדיקה ע"י הממונים וזו לא נעשתה כי הכל התאזן. היא ציינה כי הקופה על שמה בלבד ורק היא נוגעת בקופה זו ועל כן היא שללה מכל וכל את טענת הנתבע כי יכול להיות שמישהו אחר שעמד לידו נטל את הכסף. היא סימנה בחקירה חוזרת על גבי המסמך את חתימתו של הנתבע באות "A" (בטעות נרשם בפרוטוקול "ה" - א.א.) וכי אין טופס משיכת כספים לפעולה זו כי די בשיק עצמו וחתימת הנתבע עליו.

לטעמי חתימתו של הנתבע על גבי המסמך המודפס עם פרוט שטרי הכסף היא למעשה השלב האחרון בטיפול לאחר שנתקבלו כל האישורים הנדרשים. אין כל הגיון שאדם יחתום על טופס בו מפורטים שטרי הכסף ללא קבלת הכסף כשהוא עומד מול פקידת הבנק. מן הסתם פעולת האישור העקרוני לה נזקקה סופיה למשיכת הכספים קדמה לעריכת מסמך זה אשר רק מהווה יישום של האישור שקיבלה עפ"י שטרי הכסף שנמצאים ברשותה באותה עת.

מתצהיר עדותו של אריק אשכנזי ששימש אותה עת גזבר הועד (להלן: "הגזבר") ומעדותו בבית המשפט עולה כי הוא נתבקש ע"י הנתבע להיות גזבר וכי סבר שזכויות החתימה בחשבון הם של שניהם יחד אך בפועל נתברר לו שיש לכל אחד מהם זכות חתימה. הוא ציין כי פנקסי השיקים היו אצל הנתבע וכי הנתבע קיבל במשרדו את דפי החשבון -הנתבע אישר בעדותו עובדות אלה וזה מנוגד לגרסתו כי קיבל מהועד שיק זה -  וכי למעשה הוא זה שניהל את החשבון ממשרדו , משרד לכח אדם בהרצליה - הנתבע אישר בעדותו אף ענין זה. הוא ציין כי הוא חתם על שיק לפי בקשת הנתבע - הנתבע בעדותו אישר זאת -  והוא סמך על הנתבע ונתן בו אמון . הוא אישר כי לא נכח בבנק בתאריך המדובר וכי הנתבע לא הודיע לו לא לפני לא בזמן האירוע ולא לאחריו על נושא זה.

לאחר שקראו לו מהבנק מתוך רצון לקחת את כספי החשבון כדי לסלק עיקולים שהוטלו על חשבונות הנתבע ולאחר שסוכלה כוונה זו בירר הוא יחד עם יעקבי את הנושא וגילו שהיו שתי משיכות של כספים האחת בגין השיק נשוא הדיון והשניה בגין שיק בסך 19,599 ש"ח ז.פ. 1.11.04 ששולם כשכר טרחה לעו"ד הר-זהב אשר ייצג את הועד בפרשת מנהל חטיבת הביניים "זאב".

יעקבי בעדותו מציין כי שימש באותה עת סגן יו"ר הועד דהיינו סגנו של הנתבע. בתצהירו הוא מציין כי בדיעבד נתברר לו כי הנתבע מעל בכספי הועד. בענין זה  תצהירו למעשה חוזר פחות או יותר על האמור בתצהירו של הגזבר. ב"כ הנתבע ניסה בחקירה הנגדית להראות שיעקבי מונע ממניעים פוליטיים בהגישו את התביעה כנגד הנתבע. ברם נסיון זה לא צלח. יעקבי אף אישר בעדותו כי הנתבע לא היה יריב פוליטי שלו, לא התחרה בו ואף עזר לו והיה חבר שלו. הוא ציין כי הנתבע העלים את כל פרוטוקולי הישיבות של הועד ולא נענה לדרישתו להביא לו אותם.