חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 33137/06

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
33137-06
4.11.2007
בפני :
ארנה לוי

- נגד -
:
קדמי חיים
עו"ד נתן 		:
עיריית חולון
עו"ד אבן צור
פסק-דין
  1. בפני תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1975, עקב נפילתו, כנטען, ברחוב המצוי בשטח הנתבעת וזאת בשל מפגע ברחוב. הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות. התובע העיד לעצמו. מטעם הנתבעת העידו הגב' יפה פיאטקובסקי, מנהלת המוקד אצל הנתבעת וכן מר יובל אוזן, מנהל עבודה בצוות דרכים - אגף תשתיות אצל הנתבעת. שני הצדדים הגישו מוצגים. ותחילה - לשאלת נסיבות הארוע והחבות.
  1. בהתאם לתצהיר התובע, ביום 17.8.02 בשעה 22:00 לערך צעד ברחוב שיפר, מול בית מס' 5, כאשר לפתע צנחה רגלו הימנית לתוך בור שהיה במקום, כפי שנראה בתמונות שצורפו לתצהיר. בחקירתו הוסיף וציין כי הוא מתגורר ברחוב שיפר מס' 5, כי מדובר במקום המצוי בפתח חניית רכבו, בדרכו לביתו, כי כמעט נפל מספר פעמים בבור זה בעבר ואף מעד, כי התלונן אצל הנתבעת על  אותו בור לפני האירוע  וכי ידוע לו כי גם שכנים אחרים התלוננו  בפני ראש העיר. למרות שידע על קיום הבור העיד כי "באותו יום לא שמתי לב והיה חשוך ומעדתי ונכנסה לי הרגל לבור שהוא אינו קטן אלא די גדול וסובבתי את הקרסול" (עמ' 7 שורות 15-18). התובע העיד כי לא היו עדים לאירוע ולא ידע להסביר מדוע בתצהיר תשובות לשאלון נרשם כי היו עדים, ללא ציון שמותיהם. למחרת בערב, כאשר הכאבים לא חלפו,  פנה התובע לקופ"ח ומשם הופנה לחדר המיון בבי"ח וולפסון. מעיון בתמונות עולה כי מדובר ברחוב ללא מדרכה אלא בכביש אספלט בלבד, המיועד הן למעבר מכוניות והן למעבר הולכי רגל, כאשר סמוך לכניסה לחניה הכביש משובש בשל העדר אספלט וקיים שקע או בור בכביש. 
  1. הגב' פיאטקובסקי ציינה בתצהירה כי המוקד העירוני של הנתבעת מאויש 24 שעות ביממה, כי פניות למוקד מתקבלות על ידי אזרחים, על ידי עובדי עירייה ועל ידי "סיירת המוקד". כל הפניות מוקלדות ומטופלות באופן ממוחשב. "סיירת המוקד" מורכבת, למעשה, מסייר אחד אשר עובד 10 שעות ביום ואשר תפקידו לערוך ביקורות שגרתיות בכל רחבי העיר ולאתר מפגעי תשתית, כל יום ברובע אחר. הסייר מדווח על ממצאיו ישירות למנהלת המוקד. גם מנהלת המוקד עורכת בעצמה סיור שבועי בעיר על מנת לוודא בצוע טיפול בפניות תושבים וביקורת על עבודת האגפים הביצועיים. בנוסף, על כל בעל תפקיד בעירייה לדווח על מפגעים בהם הוא נתקל. הטיפול בפניות על תקלת תשתית נעשה על פי אמנת שירות של הנתבעת הכוללת קציבת זמן לטיפול בכל תקלה. באשר למפגע ברחוב שיפר 5, על פי רישומי המוקד העירוני, התקבלה לראשונה הודעה על  בור בכביש עקב פיצוץ צינור רק ביום 29.10.02  והמפגע תוקן ביום 31.10.02. בחקירתה הוסיפה כי היא עצמה לא ביקרה ברחוב הנדון, למרות שהיא עושה סיורים בעיר. כמו כן ציינה כי " יש סייר של המוקד שמסתובב אחת לשבוע בכל רובע ורובע  ולא תמיד נכנס לכל הרחובות. יש ששה רובעים והוא כל יום רובע אחר...זאת לא החלטה שלי אם סייר אחד מספיק לעיר חולון. אני לא יודעת אם הייתה ביקורת ברחוב שיפר" (עמ' 10 שורות 21 ואילך). היא הוסיפה וציינה כי כיון שלא מדובר ברחוב ראשי, מי שאמור לדווח על מפגעים שם אלו התושבים. 
  1. מר אוזן ציין בתצהירו כי הוא משמש כונן של אגף התשתיות במשך 24 שעות ביממה לצורך תיקון בעיות תשתית, ליקויים ומפגעים בכבישים ובמדרכות. אם מדובר במפגע הטעון טיפול דחוף, הטיפול נעשה באופן מיידי. הוא ציין כי " מדובר במאות קילומטרים רבועים של מדרכות וכבישים המתפרשים על פני שטח שיפוט גדול במיוחד. מדובר במצרך המוני שנעשה בו שימוש יומיומי ע"י עשרות אלפי אנשים וזאת בנוסף לעגלות, משאות, כלי רכב וכיו"ב". הוא ציין כי עובדי העירייה מחויבים לאמנת שירות לתקן ליקויים בתוך מסגרת זמן קצובה. בחקירתו הסכים כי דרך בה נוסעות גם מכוניות נתונה לבלאי גבוה יותר מאשר מדרכה רגילה. את הבור נשוא הדיון הגדיר כ" בור קטן בכביש" בהתאם להגדרות האמנה, שיש לתקנו בתוך 3 ימים. הוסכם כי אין מדובר במפגע חדש, אלא כזה שקיים יותר מ"יום יומיים".
  1. אין חולק כי בשנה האחרונה הוחלף האספלט ברחוב בריצוף של אבנים משתלבות, כפי שנראה בתמונות ת/2.
  1. ב"כ התובע טוען בסיכומיו כי יש לתת משמעות מיוחדת לכך שמדובר במפגע בכביש המשמש הולכי רגל, עובדה שהטילה על הנתבעת אחריות מוגברת לטפל בו. נטען כי הוכחה חובת זהירות קונקרטית, מעבר למושגית. נטען כי מדובר במפגע ישן שהיה צריך לתקנו באופן יסודי. נטען כי מנגנון איתור תקלות המבוסס על סייר אחד לכל העיר אינו מספק. נטען כי התובע התקשר לנתבעת מספר פעמים לפני האירוע לדווח על התקלה. נטען כי ברחובות ללא מדרכה, בהם הבלאי גבוה יותר, הייתה חובת פיקוח מוגברת על העירייה. נטען כי העובדה שהתובע הכיר את המקום וידע על המפגע אינה צריכה לעמוד לו לרועץ ואין לדרוש מהתובע לבדוק שוב ושוב את מקום דריכתו, במיוחד לאור שעת החשיכה בה ארע האירוע, לכן אין לייחס לו אשם תורם. נטען כי גם מפגע ברחוב קטן יש לתקן ואין להשלים עם הזנחת רחובות קטנים וצדדים. 
  1. ב"כ הנתבעת טוען בסיכומיו כי תאור האירוע נסמך על עדות יחידה של בעל דין ללא סיוע ולכן אין לקבלה. נטען כי התובע לא ציין בכתב התביעה וגם לא בתצהירו כי האירוע ארע סמוך לביתו, מקום המוכר לו היטב. נטען כי בתצהיר התשובות לשאלון נאמר כי היו עדים לאירוע והם לא הובאו וכי יש לייחס לכך משמעות ראייתית. נאמר  כי לא הובאו עדים אשר יוכלו לתמוך גם בגרסת התובע כי היו תלונות לגבי המפגע טרם האירוע. עוד נטען כי בהפניית קופת חולים לחדר המיון נרשם כי מועד האירוע היה 16.8.02 ולא 17.8.02. לנושא החבות, טוען ב"כ הנתבעת, יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 100%. נטען כי די בקיומו של סייר אחד שתפקידו לאתר מפגעים וכי "אין באף עירייה סייר שכל תפקידו לחפש מפגעים".
  1. עדותו של התובע בדבר נסיבות האירוע מהימנה בעיני ואני מקבלת אותה. איני סבורה כי התובע בדה את האירוע מליבו ועדותו ניתנה באופן מעורר אמון. למרות שהעדות אינה נתמכת בסיוע חיצוני, ניתן לראות בפנייתו  לקופ"ח למחרת הארוע משום חיזוק לגרסתו. איני מייחסת נפקות לטעות ברישום התאריך בהפנייה (16.8.02 במקום 17.8.02) ואני מקבלת עדות התובע כי מדובר בטעות ברישום התאריך. הנתבעת אינה חולקת על  קיומו של המפגע ליד ביתו של התובע במועדים הרלוונטיים והמפגע נראה היטב בתמונות. גם בכך יש משום חיזוק לעדותו. התובע לא הסתיר את כתובתו, כנטען על ידי הנתבעת, והיא רשומה אף על גבי המסמכים הרפואיים. אני מקבלת עדותו של התובע כי לאירוע לא היו עדים וכי הרישום בתשובות לשאלון מקורו בטעות.
  1. ולשאלת אחריותה של הנתבעת לאירוע.  דומה שאין חולק על חובת הזהירות המושגית המוטלת על רשות מקומית כלפי העושים שימוש במקרקעין המצויים בתחומה, לרבות הולכי רגל, לדאוג לבטיחות ולתקינות אותם מקרקעין, למנוע מכשולים ולהסיר אותם. השאלה המתעוררת היא קיומה של חובת זהירות קונקרטית, שהרי אין חובה למנוע כל סיכון אלא רק סיכון בלתי סביר, לגביו יש לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת למנעו.
  1. הפסיקה עסקה במספר הזדמנויות באחריות רשות מקומית לנזקיו של מי שנפל בדרך עקב מפגע. בהתאם להלכה הפסוקה ולצורך קביעת חובת הזהירות הקונקרטית יש לערוך איזון בין מספר שיקולים. מחד, " מי שהולך בדרך...עשוי לעיתים למעוד או להחליק" (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113). עוד ברור וידוע כי " רחובות ומדרכות עיר אינן "משטח סטרילי" ואין להתייחס אליהם כאל מקום שאין בו סדקים, בליטות ו"גלים" של שיפועים כאלו או אחרים... לא כל סטייה מ"יושר מתמטי" של מפלסי דרכים הוא מפגע" (ע"א (י-ם) 4344/97 כהן ג'ני נ' עיריית רמת גן, דינים מחוזי לב(1) 651) וראה עוד: ת"א (י-ם) 556/92 בוסקילה נ' עיריית ירושלים ודעת המיעוט בע"א (ת"א) 2203/00 הדר נ' משולם, פ"מ תשס"ב (חלק שני), 97.  מאידך, " אין לצפות כי עוברי אורח בערים יהלכו כשראשיהם מושפלים ועיניהם בקרקע כדי להימנע ממהמורות ומכשולים ברחובה של עיר...הלא בכל פעם שאדם נתקל במכשול שבדרך - אילו התבונן לא היה נכשל. אבל אחריותו של מי שנתן את המכשול בדרך היא דווקא כלפי מי שלא התבונן" (ע"א 2004/92 עיריית קרית אונו נ' שחם , 30.3.95). " אכן מדרכה אינה "משטח סטרילי"  אולם לא צריך לשים מכשול בפני אדם אשר אינו יכול להבחין בו ואשר יגרור בדרך רגילה ברוב המקרים  לנפילתו" (דעת הרוב בע"א (ת"א) 2203/00 הנ"ל).
  1. לצורך קביעת נקודת האיזון וקביעה אם קיימת חובת זהירות קונקרטית יש לבחון, בין היתר, את טיב המפגע והסיכון הטמון בו, גם בהתייחס למיקומו הספציפי בשטח הרחוב. בענייננו- מדובר בשקע - בור ברחוב. הרחוב בנוי מכביש אספלט בלבד, בו משתמשים גם הולכי הרגל, בהעדר מדרכה. לטעמי מדובר במפגע המהווה משום סיכון בלתי סביר להולכי הרגל במקום, אשר ממילא לא זכו למדרכה בטוחה ללכת בה ואמורים להיזהר מכלי רכב העוברים במקום דריכתם ולצעוד על הכביש. גם אם התובע מתגורר במקום, הרי עדיין חבה לו הנתבעת חובת זהירות קונקרטית שתוכנה מניעת מפגע, גם ליד ביתו. הנתבעת עצמה, למעשה, לא חולקת על כך שמדובר במפגע אשר היה עליה לפעול ולתקנו, על פי אמנת השירות שלה. אני קובעת, אם כן, כי בנסיבות העניין חלה על הנתבעת חובת זהירות קונקרטית למנוע את המפגע ברחוב.
  1. השאלה הבאה היא אם הפרה הנתבעת את חובת הזהירות כלפי התובע. בהתאם לפסיקה, קיומו של מפגע, חרף התגבשות החובה המושגית והקונקרטית, מצביע על רשלנות לכאורה ולכן עובר הנטל הראיתי על הנתבעת להוכיח שלא תחוב בנזיקין. על הנתבעת להוכיח כי עמדה בחובה המוטלת עליה, לאמור, כי נקטה אמצעים סבירים באותן נסיבות  על מנת למנוע נזק להולכי הרגל במקום. ראה לעניין זה: ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עיריית בני ברק, פ"ד מג(3) 343; ע"א (ת"א) 4195/98 שי נ' עיריית נתניה, (31.10.99).
  1. מבחינת עדויות הנתבעת בענייננו עולה כי הנתבעת לא עמדה בנטל הראיתי המוטל עליה להוכיח כי נקטה אמצעים סבירים ויעילים למניעת מפגעים ברחוב. הנתבעת טוענת כי התבססה הן על אמצעי פסיבי, דהיינו, המתנה לקבלת תלונה מתושבים או ממי מעובדי העירייה שחולף במקום באופן מקרי, והן אמצעי אקטיבי- סייר אחד המסייר בכל העיר ומאתר מפגעים. גם אם אקבל טענות הנתבעת כי לא קבלה כל תלונה לגבי המפגע טרם האירוע, עדיין אין די בכך. על הנתבעת היה לנקוט גם אמצעי אקטיבי, אף לשיטתה היא. לעניין הרחוב נשוא הדיון, ציינו עובדי הנתבעת כי מדובר ברחוב צדדי אשר מצוי בדרגת חשיבות קטנה יחסית לרחובות מרכזיים. מנהלת המוקד עצמה לא סיירה ברחוב.  נאמר כי  יתכן ואותו סייר, שתפקידו לסייר ברחובות העיר, גם הוא לא הגיע לרחוב זה. הסייר לא הגיע לעדות, לא הוצגו דוחות הביקור שלו בעיר וברובע הספציפי נכון למועד האירוע, לא הוצגו נהלי עבודתו ולא הובהר די הצורך כיצד פעלה בדיוק אותה "סיירת מוקד", המורכבת, כאמור, מסייר אחד, בשנת 2002. צוין כי הסייר אמור היה לבקר בכל רובע פעם בשבוע. מוסכם כי אותו מפגע לא היה חדש. נשאלת השאלה אם הסייר הודרך להגיע לכל רחוב ורחוב ברובע, כך שבמשך הזמן יכוסה כל הרובע, אם לאו. עדי הנתבעת עצמה ציינו כי מדובר בעיר גדולה, "בת מאות קילומטרים רבועים של מדרכות וכבישים המתפרשים על פני שטח שיפוט גדול במיוחד". בנסיבות אלו עולה גם השאלה אם אכן סייר אחד לכל העיר מהווה מענה סביר ויעיל לאיתור מפגעים או שמא מדובר במינוי סייר רק כדי לצאת ידי חובה.  לתשובות אלו לא ניתן הסבר מספק. יתכן וסייר אחד לא יכול להגיע לכל אזורי העיר. יתכן והוא הונחה להתמקד ברחובות ראשיים, יתכן וניתנו לו הנחיות אחרות - הנחיות אלו לא הובאו ולא הוצגו, לא פורטה שיטת עבודתו וסדרי העדיפויות שלו, לא הוצגה פעילותו באותה התקופה ולכן איני יכולה לקבוע כי בהתייחס לרחוב נשוא הדיון ננקט אמצעי אקטיבי כלשהו טרם האירוע. אציין כי אני מקבלת בעניין זה את טענות ב"כ התובע, על פיהן, מקום ומדובר ברחוב אשר בו כביש בלבד, נעדר מדרכה מוסדרת להולכי רגל ובו הולכי הרגל נאלצים לדרוך על גבי כביש, אשר נתון לבלאי גבוה, יש מקום לנקיטת אמצעי בטיחות  מוגברים על ידי הנתבעת. הנתבעת לא עשתה כן, התייחסה לרחוב זה כאל "סמטה" קטנה המצויה בסדר עדיפות נמוך מבחינת איתור תקלות והמתינה  לפניות תושבים בלבד, כאמצעי פסיבי. על אמצעים פסיביים מסוג זה כבר נאמר כי מדובר באמצעים  " הנתונים לרצונו הטוב ולשיקול דעתו של המודיע ולפיכך אין הם יעילים ואין הם בגדר אמצעי סביר לאיתור המפגע" (ע"א (ת"א) 4195/98 הנ"ל). לא הוכח כי הנתבעת נקטה  אמצעי יזום סביר  מצידה לאתר מפגעים ברחוב נשוא הדיון. היא לא הוכיחה כי הנהיגה שיטה ראויה לביקורת קבועה, תכופה ושיטתית לאחזקת ובדיקת תקינות הרחובות באזור. היא לא הציגה כל נהלים בעניין ולא הצליחה להוכיח כי היה בידה מנגנון סביר לאיתור תקלות באזור.  הנתבעת לא הרימה הנטל המוטל עליה ובנסיבות אלו יש לקבוע כי הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה. עקב הפרת החובה ואי סילוק המפגע - נגרמו לתובע נזקי גוף. בכך התקיימו כל יסודות עוולת הרשלנות. על הנתבעת לפצות את התובע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
  1. הנתבעת טוענת כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור ניכר. בנקודה זו אני מסכימה עמה. אכן, למרות שאין הולך רגל צריך להלך כאשר ראשו מושפל ועיניו תרות אחר מפגעים, הרי אדם צריך לנקוט זהירות סבירה בהגנה על עצמו. התובע הכיר היטב את המקום, עבר שם בכל יום, אף מספר פעמים ביום, ביציאה וכניסה מחניית רכבו, אף מעד במקום מספר פעמים בעבר. יכול היה התובע לנקוט מידת זהירות רבה יותר בהליכתו. לאחר בחינת המבחנים הרלוונטיים שהותוו בפסיקה, לאמור, מבחן האדם הסביר ומבחן מידת האשמה  (וראה למשל: ע"א 73/86 הנ"ל; ע"א 16/85 עזרא נ' ועקנין, פ"ד מא(1) 649; ע"א 449/81 בן לב נ' מגד, פ"ד לח(4) 70; ע"א 5421/03 אבו גוש נ' עיריית ירושלים , 29.11.06) ולאחר בחינת כלל נסיבות העניין מצאתי לנכון לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור של  40%. 
  1. ולעניין הנזק. התובע נפגע בכף רגל וקרסול ימין. לא נמצאו שברים. הוא טופל בפיזיותרפיה והיה במעקב מרפאות חוץ בבי"ח איכילוב. הצדדים הסכימו עוד לפני הגשת התביעה על מינוי מומחה מוסכם בתחום האורטופדי, ד"ר בלנקשטיין. בחוות דעתו מיום 22.10.04 ציין ד"ר בלנקשטיין כי בבדיקת מיפוי עצמות מיום 1.7.03 נמצאה הדגשה קלה בקרסול ימין ובאזור טלו נביקולרי של הרגל הימנית כממצא שיכול להתאים למצב שלאחר טראומה או תהליך דלקתי בדרגה מתונה. בבדיקת סי.טי של קרסוליים וכפות רגליים  מיום 9.11.04 נמצא שקע קורטיקלי בבסיס עצם המסרק 3 ושקע דומה בעצם קוניפורמית לטרלית.  ד"ר בלנקשטיין ציין כי לא נמצאה בבדיקה הקלינית דפורמציה  בקרסול. נמצא הגבלת תנועות קלה ביותר בטווח התנועות של הרמת הקרסול. בגין כך, קבע ד"ר בלנקשטיין, נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 2% לפי סעיף 35(1) א-ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956.
  1. ד"ר בלנקשטיין לא נחקר על חוות דעתו ואני מקבלת את קביעותיו. הנכות הרפואית שנותרה לתובע, אם כן, עומדת על 2%.
  1. עיסוקו של התובע הוא שליח בבית דפוס. התובע טוען כי הוא  נאלץ במסגרת עבודתו לסחוב משאות כבדים, לעלות ולרדת במדרגות באופן תדיר. הוא טוען כי עקב פגיעתו בתאונה הוא מתקשה בפעילות זו במסגרת עבודתו. התובע טוען כי שהה בתקופת אי כושר לסירוגין לאחר האירוע וגם נעדר מעבודתו בשל טיפולים רפואיים אך לא הוכחו הפסדי שכר בעבר. לאור מקצועו ועיסוקו של התובע, האופי הפיסי של עבודתו הכרוך בנשיאת משאות וגילו הצעיר אני מוצאת כי יש לזכות את התובע בפיצוי גלובלי בשל אבדן השתכרות לעתיד. אני מעמידה את גובה הפיצוי על סכום של 22,000 ש"ח.
  1. בגין כאב וסבל, בהתחשב בנסיבות הפגיעה, הטיפולים הרפואיים וכלל נסיבות העניין, אני מעמידה את גובה הפיצוי על 20,000 ש"ח.
  1. בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד שלישי, לעבר ולעתיד, אני מעמידה את גובה הפיצוי על  סכום גלובלי של 2500 ש"ח.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>