פסק-דין בתיק א 3228/02

1.         ביום 05.07.98 נחתם בין הצדדים הסכם מכר לפיו התובעים רכשו מהנתבעת דירה בת 4 חדרים בשטח של כ- 127 מ"ר הנמצאת ברח' אביגדור המאירי 14/1 בשכונת נווה זאב  בבאר שבע (להלן: " הדירה").

2.         התובעים הגישו כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 153,980 ש"ח [משיקולי אגרה הוקטן הסכום הנתבע בכ- 30% והועמד על סך של 110,000 ש"ח], בקשר לנזקים שנגרמו להם כתוצאה מרכישת הדירה, לפי הפירוט שלהלן:-

            א.         53,820 ש"ח  - עלות תיקון ליקויים.

ב.         85,800 ש"ח - ירידת ערך (בין היתר, בגין שטח חסר, פגיעה בפרוזדור, פתחי אוורור בחדרי רחצה וכיוצ"ב).

ג.          10,000 ש"ח - עגמת נפש.

ד.         4,340 ש"ח - תשלום שכ"ט עבור הכנת חוות דעת מטעם התובעים.

לכתב התביעה צירפו התובעים את חוות דעתו של המומחה, המהנדס, מר אריה קצור, לעניין ליקוי הבנייה, וכן את חוות דעתו של מר אליהו טלמון - לעניין ירידת הערך.

3.         הנתבעת הגישה כתב הגנה והכחישה את מרבית הנזקים שנגרמו לתובעים.

הנתבעת טוענת, כי חלק גדול מהליקויים המוכחשים כשלעצמן, נובעים מתחזוקה לקויה של הדירה על ידי התובעים, וכי התובעים ביצעו שינוי באינסטלציה בדירה, דבר שהוביל להצפה של דירתם ויתכן וגרם לרטיבות הנטענת.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי חלק ניכר מהליקויים הנטענים - תוקן לשביעות רצון התובעים, אשר אישרו התיקון לשביעות רצונם. כמו כן טוענת הנתבעת כנגד חוות הדעת מטעם התובעים, לפיה נכללים בה סכומי נזק מנופחים, וכי אחר שהתובעים קיבלו חוות דעת המומחה מטעמם - סרבו לאפשר לנתבעת לבצע בדיקות ותיקונים בדירה, מתוך מטרה לקבל פיצוי כספי.

4.         ביהמ"ש מינה את המומחה, מר סוקולוב אהרון, כמומחה מטעמו, בתחום של הנדסת בנין, לצורך בדיקת הליקויים הנטענים על ידי התובעים.

            חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נתקבלה בתיק בביהמ"ש ביום 3.7.2003 . המומחה מר סוקולוב העריך את עלות ביצוע התיקונים בסך של 5,590 ש"ח [סכום זה כולל שני רכיבים, אשר הושארו לשיקול דעתו של ביהמ"ש. האחד בסך 1,500 ש"ח עבור החלפת האמבטיה; והשני בסך של 400 ש"ח עבור תיקוני נגרות בדלת האמבטיה].

            לעניין ירידת ערך הדירה ציין המומחה מר סוקולוב, כי הוא איננו שמאי מקרקעין ואולם  במקום שלא קיים ליקוי אין כמובן כל ירידת ערך וכן במקום שניתן לתקן ליקוי באופן מלא, לא נגרמה ירידת ערך.

            ביהמ"ש לא נתבקש למנות שמאי מקרקעין מטעמו ובישיבת יום 22.3.2005 נרשמה הצהרתו של ב"כ התובעים: " גם אני אינני עומד על מינויו של שמאי".

5.         כשלוש שנים לאחר מכן, ביום 7.5.2006 הגישה הנתבעת לתיק ביהמ"ש חוות דעת מטעמה, אשר נערכה ע"י המומחה, אדריכל, מר לזר יצחק.   מר לזר, מציין בחוות דעתו, כי סה"כ אומדן עלויות בגין עבודות תיקון הליקויים, מגיע ל - 1,000 ש"ח לא כולל מע"מ. לגבי שטח הדירה, מציין המומחה מר לזר, כי לא קיימת כל חריגה מהשטח שהובטח לתובעים.

שלב מאוחר יותר, ביום 5.9.2006, הגישה הנתבעת את חוות דעתו של מר זק"ש זאב, שמאי מקרקעין, לעניין ירידת הערך, בה קבע כי לאור כל מה שבדק מצא, כי לא נגרמה לדירה כל ירידת ערך.

6.         מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע מס' 1 בלבד, ומטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהל הנתבעת.

            ביום 12.12.2006 נתקבלה הודעה מוסכמת חתומה ע"י ב"כ שני הצדדים בה נרשמה הסכמת ב"כ בעלי הדין, כי "המומחים מטעמם והמומחה מטעם ביהמ"ש לא יחקרו חקירות נגדיות, אם כי חוות דעתם תישאר בתיק ביהמ"ש".

            בדיון ההוכחות הסכים ב"כ התובעים שהדיון יעשה על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, ואולם הנתבעת סירבה לכך ודרשה שהדיון יתקיים בדרך הרגילה.