פסק-דין בתיק א 30369/05

מבוא

1.         בפנינו תביעה לפיצויים בסך 100,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע באתר אינטרנט המופעל על ידי הנתבעים.

2.         התובע הינו סוכן שחקני כדורגל במקצועו.

הנתבע 2 הינו סוכן שחקני כדורגל הפועל בעצמו ובאמצעות הנתבעת 1 שהינה מפעילת אתר האינטרנט בו בוצעו הפרסומים.

3.         התביעה הוגשה בעקבות שני פרסומים אשר ביצעו הנתבעים ביום 16.1.2005 במסגרת אתר האינטרנט אותו הם מנהלים, תחת הפרק באתר העוסק בליגה הלאומית לכדורגל. בפרסומים אלה כינו הנתבעים את התובע בשם "נוכל" (להלן: "הפרסומים").

            וזו לשונו של הפרסום הראשון:

"גם לקחת שחקנים מהנוכל וגם לתת לאושרי גיטא רק חמש דקות? אין גבול לחוצפה של הוכנבוים! ... באמצע השבוע אגב, לקח ירון הוכנבוים שוב כהרגלו המגונה בקודש שחקנים מהנוכל ולא מאיתנו (למרות שהצענו לו)".

ובפרסום השני נאמר:

"אושרי גיטא לא הבקיע ב- 0:0 הביתי של אחי נצרת מול הפועל כפר סבא. לפתע מוצאת עצמה נצרת מתחת לקו האדום דווקא אחרי תצוגות כדורגל נאות. אם מאמנה ינהג ביושר ולא ייתן פרנסה לנוכל - אזי גם המזל יגיע לאחי נצרת".

טענות הצדדים

4.         לטענת התובע, על אף ששמו לא נזכר בפרסומים, ברור לכל אדם בענף הכדורגל ו/או מחוצה לו אשר קרא את הפרסומים, כי הכוונה היא לתובע, שכן התובע הוא סוכן השחקנים אשר שחקן המיוצג על ידו (אסי טובי) התקשר בחוזה במועד הנזכר עם קבוצת מכבי אחי נצרת שמאמנה הוא ירון הוכנבוים. לכן, הואיל והנתבעים כינו אותו בשם "נוכל", יש בכך משום "לשון הרע" כמשמעות מונח זה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה- 1965 ( להלן: "החוק").

התובע מציין כי תביעתו אינה בגין נזק מיוחד אלא לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי סעיף 7א(ג) לחוק. לטענתו, על הנתבעים לשלם כפל הסכום הקבוע בחוק כפיצוי בגין פרסום לשון הרע ללא הוכחת נזק, בסך של 100,000 ש"ח, כיוון שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע בתובע ונעשתה במכוון, באופן זדוני, וכחלק מהתחרות השוררת בין הנתבעים לבין התובע כסוכני שחקני כדורגל. לחלופין, דורש התובע פיצוי בסך 50,000 ש"ח לפי ס' 7א(ב) לחוק.

5.         הנתבעים טוענים כי בפרסומים לא מוזכרים שמו או מקצועו של התובע אפילו פעם אחת. כך גם לא נזכר שמו של אותו שחקן (אסי טובי). על-כן, אין יסוד לטענה כי כל אדם מענף הכדורגל ו/או מחוצה לו אשר קרא את הפרסום הבין כי הכוונה היא לתובע. לטענתם, הפרסומים בוצעו באתר אינטרנט ניסיוני אשר פעל במשך תקופה קצרה ואשר מספר הכניסות אליו היה זניח, משזה לא נכלל ולא פורסם באף מנוע חיפוש. על-כן, ספק רב אם מי שנכנס לאותו אתר אינטרנט ניסיוני, ידע כי התובע, אשר שמו לא צוין כלל בפרסומים, הוא סוכנו של שחקן כלשהו אשר התקשר בחוזה עם קבוצת מכבי אחי נצרת, מה גם שבאותם פרסומים לא צוין משלח ידו של התובע. מכאן שלמעשה אף אחד מאלו אשר נכנסו לאתר האינטרנט לא יכול היה לדעת למי הכוונה. עוד טוענים הנתבעים, כי אף אם היה באמירות נשוא התובענה משום פרסום לשון הרע על התובע, הרי שבנסיבות המקרה, הוכח כי לתובע שם רע עוד בטרם נעשה הפרסום. על-כן, עומדת להם הגנת "אמת דיברתי" הקבועה בסעיף 14 לחוק, וכן הגנת תום הלב לפי סעיף 15 לחוק.

דיון

6.         ראשית לכל, יש לבדוק האם יש בפרסומים  משום לשון הרע, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק.

             סעיף 1 לחוק קובע כי:

" לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -

 (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

 (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;