א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
26471-07
10/02/2008
|
בפני השופט:
יחזקאל הראל
|
- נגד - |
התובע:
און-שטרקהאוז יהודית עו"ד הרפז יהודה
|
הנתבע:
שירביט חב' לביטוח בע"מ עו"ד יוסי אברהם
|
פסק-דין |
מבוא
1. בפניי תביעת התובעת ילידת 1937, בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה שאירעה, לטענתה, ביום 12.11.05 (להלן:
"התאונה").
לטענת התובעת, התאונה הינה "תאונת דרכים" כהגדרתה ב
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "
החוק") וכי ארעה כתוצאה מנפילתה במהלך יציאתה מרכבה (להלן:
"הרכב").
2. אין חולק כי הנתבעת היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו מבטחת השימוש ברכב.
3. לטענת הנתבעת, התאונה לא אירעה תוך שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה וכי אם נפלה התובעת הרי הדבר לא אירע תוך כדי השלמת יציאתה מהרכב.
4. נוכח הכחשת הנתבעת את נסיבות אירוע התאונה הוריתי לתובעת להגיש תצהיר בדבר נסיבות אירוע התאונה. לאחר הגשת התצהיר הוריתי בהחלטתי מיום 10.10.07 כי נוכח המחלוקת בשאלת החבות ימונה מומחה רפואי בתחום האורטופדי בכפוף להסכמת התובעת לשאת בשכרו של המומחה - שאם לא כן אורה על הגשת ראיות ופיצול הדיון.
5. ביום 16.10.07 הודיע ב"כ התובעת כי יקשה על התובעת לשאת בשכרו של המומחה ועל כן נקבע דיון לחקירת התובעת על תצהירה. יאמר כי בהמשך הגישה התובעת תצהיר נסיבות מפורט.
6. פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את חקירתה הנגדית של התובעת וסיכומיהם בע"פ של ב"כ בעלי הדין.
7. כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יאמר אחרת.
דיון
גירסאות התובעת בדבר נסיבות אירוע התאונה
8. בכתב התביעה נטען כדלקמן באשר לנסיבות אירוע התאונה:
"ביום 12.11.05 בשעת בוקר מאוחרת, נסעה התובעת ברכבה לכיוון ירושלים לחגיגת בר מצווה. עם הגעתה לאיזור דרך בית לחם בתוככי העיר ירושלים, לא הרחק מבית הכנסת בו התקיים האירוע החנתה התובעת את רכבה בסמוך לבניין שהיה בהליכי שיפוץ.
תוך כדי יציאתה מהרכב,
הורידה התובעת את
רגלה השמאלית אל הכביש
וכאשר הוציאה את
רגלה הימנית על מנת לצאת מהרכב באופן כליל, איבדה את שיווי המשקל ונפלה על
צידה הימני. כדי למנוע נפילתה הושיטה התובעת את
ידה הימנית במטרה
לבלום את הנפילה וכתוצאה מכך נחבטה כף יד ימין ונשבר שורש כף ידה הימני (האירוע המתואר יקרא להלן: "התאונה").
התאונה המתוארת לעיל נבעה ככל הנראה הואיל ורגלה
השמאלית והושמה קודם לכן על הכביש, הושמה על
חלק משובש שבו וזאת כנראה עקב עבודות הבנייה והשיפוץ שנעשו בסביבה" (סעיפים 4,5 לכתב התביעה).
9. ממקום התאונה פנתה התובעת בתחילה למד"א בירושלים ובהמשך הופנתה לחדר המיון בבית החולים שערי צדק בירושלים. אין חולק כי בשני המוסדות הרפואיים לא נכתב כי התובעת נפלה במהלך יציאתה מהרכב. במד"א נרשם
"חבלה ביד ימין..." (נ/3) ובמכתב השחרור מחדר המיון נכתב
"...ביום קבלתה נפלה ונחבלה בשורש כף ימין...".
10. ביום 15.12.05 נפגשה התובעת מיוזמתה עם ד"ר אלכסנדר ברגמן אורטופד אשר בדקה בחדר המיון של בית החולים שערי צדק. לבקשת התובעת, אישר ד"ר ברגמן במכתבו מיום 15.12.05 כי
"ב-12.11.05 בדקתי את הגב' יהודית,
לדבריה בחניית מכוניתה ליד רחוב הרכבת פינת דרך בית לחם כאשר ירדה מהמכונית, רגל
שמאל נכנסה
למעין בור וכאשר יצאה עם רגל
ימין
איבדה שיווי משקל, נפלה ושברה את שורש כף יד ימין...".
11. לא הובאה ראייה כי התובעת אכן שבה ופנתה לבית החולים על פי הזמנה רפואית להמשך טיפול שכן למעט מכתבו זה של ד"ר ברגמן מיום 15.12.07 לא הוצג כל תיעוד המעיד כי התובעת נבדקה באותו מועד בבית החולים. יאמר כי התובעת מתגוררת בת"א וכי ביום 5.12.05 נבדקה ע"י רופאת קופ"ח בת"א וזאת נוכח חבלתה בתאונה. מכאן עולה כי התובעת אכן פנתה לד"ר ברגמן על מנת שיעלה על הכתב את נסיבות אירוע התאונה כפי שנטענו על ידה ולא לשם טיפול רפואי.
12. לדברי התובעת בחקירתה הנגדית, מספר ימים לאחר התאונה דיווחה טלפונית לסוכן הביטוח שלה על דבר אירוע התאונה, והאחרון הודיעה כי עסקינן ב"תאונת דרכים" ועל כן הבינה כי עומדת לה הזכות לקבלת פיצויים.
13. ביום 22.11.05 הגישה התובעת הודעה למשטרת התנועה בדבר קרות התאונה בהודעתה מסרה התובעת
"...נהגתי ברכבי לארוע משפחתי שהתקיים בבית כנסת סמוך למקום הנ"ל. הייתי לבדי ברכב, החניתי את רכבי בעלייה קלה ליד בנין שעובר שפוץ ופתחתי את הדלת כדי לצאת מהרכב, כיוון
שהכביש שם
משובש, לא שמתי לב שהורדתי את רגל
שמאל
שנתקעה בתוך
בור בכביש וכאשר
הוצאתי רגל
ימין
ונזקפתי
אבדתי שיווי משקל ונפלתי בעודי מנסה
לעצור את
הנפילה ביד
ימין אבל לא הצלחתי.
נפלתי על יד ימין
וכל החלק הימני של הגוף קיבל מכה חזקה ביותר, לאחר כ-5 דקות (לא היה שם איש) ניסיתי לקום ואז ראיתי שפרק יד ימין נפוח ביותר, הגעתי למגן דוד ברוממה בירושלים ומשם, מאחר שצלמו וקבעו שיש לי שבר בפרק יד ימין, נשלחתי לבי"ח שערי צדק, שקבעו את היד בגבס".
14. התובעת מסרה גירסאות לא עקביות באשר למקום אירוע התאונה. סביר כי אי הדיוק באשר לשמות הרחובות נגרם בשל כך שהתובעת אינה מתגוררת בירושלים.