1. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים בגין נזק שנגרם לו במהלך ביצוע עבודה כקבלן עבור הקרן הקיימת לישראל, בשל כך שבטון שסופק על ידי הנתבעת נמצא כלא עומד בתקן הישראלי.
2. עובדות הרקע
2.1 התובע הינו קבלן רשום לעבודות הנדסה אזרחית. במהלך שנת 2004 בצע עבור הקק"ל עבודות בנייה בפרויקט "מגדל הנצחה ביער קיבוצים" במשמר העמק. (ס' 2 לת / 2).
2.2 ביום 12.12.04 ספקה הנתבעת 1 בטון מוכן לפי הזמנת התובע, שהזמין בטון ב-30. סופקו 3 מ"ק בטון, לצורך יציקת רצפה במפלס 00.0 בעובי של 20 ס"מ.
2.3 התובע חשש מאיכות הבטון ולפיכך פנה לנתבע 2, (מנהל הנתבעת 1) יום לאחר היציקה. נתבע 2 הבטיח כי איכות הבטון טובה ולראיה קבל על עצמו אחריות אישית למקרה שיסתבר שהבטון איננו עומד בדרישות התקן. הנתבע 2 חתם על מסמך התחייבות אישי המוכתר בכותרת "התחייבות אישית בלתי חוזרת" (נספח א' לת / 2 ) לפיו לקח על עצמו באופן אישי לשלם לתובע כל סכום כסף שידרש על ידו אם הבטון לא יעמוד בדרישות התקן הישראלי. סכום הפיצוי יכלול את כל הנזקים ודרישות המזמין עקב כשל הבטון ואי עמידתו בדרישות התקן לרבות הפסדי הקבלן עקב הפסקת עבודה, הריסה, בניה מחדש, ניסור רצפות הריסת הזיון וכו' וכו והכל כמפורט בהרחבה באותו כתב התחייבות.
2.4 בדיקת הבטון על ידי מכון איזוטסט שנערכה 7 ימים לאחר היציקה ביום 19.12.04 העירה כי הבטון דליל מאוד, והתריאה כי הוא עלול שלא להגיע לחוזק הנדרש על ידי התקן. (נספח ב' 1 לת / 2 ). הבדיקה בוצעה לפי הזמנת הקק"ל. (ראה רישום המזמין על גבי הטופס).
2.5 ביום 27.12.04 הזמינה הנתבעת עצמה בדיקת מעבדה לגבי חוזק הבטון. הבדיקה הוזמנה במעבדה בשם "סיסטם". גם בדיקת מעבדה זו קבעה כי הבטון אינו עונה על דרישות התקן הישראלי מסוג ב-30. (נספח ג' ל- ת/2).
2.6 בדיקה שנערכה 28 לאחר יום היציקה, ביום 9.1.05 על ידי מעבדת איזוטסט בהזמנה של הקק"ל קבעה מפורשות כי הבטון שנבדק איננו עומד בדרישות תקן ישראלי 118 (1986) עקב חוזק מדגם בודד נמוך. (החוזק הממוצע הנדרש הוא 33, חוזק הנדרש למדגם בודד הוא 27 ואילו החוזק הממוצע שהתקבל הוא 20). (מתוך טופס הבדיקה).
2.7 באותו יום הפנה מפקח העבודה מהקק"ל מזכר לתובע בו הוא כותב כי לאחר שקבל את תוצאות בדיקת הבטון ממעבדת איזוטסט, קבל את המלצת הקונסטרוקטור להרוס את הרצפה היצוקה. עוד התבקש התובע באותו מסמך לבצע את העבודה לפי הוראות והמלצות הקונסטרוקטור. (המסמך - נספח ד' 2 לת / 2 ).
2.8 התובע טען כי עוד קודם למועד זה סוכם בינו ובין הנתבע 2, בביקור שנערך במקום בנוכחות הנתבע , התובע ומנהל העבודה מטעמו כי יהרסו את הרצפה על חשבון הנתבעת, אלא שהנתבע 2 חזר בו מסיכום זה. התובע העיד כי היה לצורך ענין זה לפחות 3 פעמים אצל הנתבע 2, על מנת להגיע להסכם כלשהוא. (עמ' 9 לפרטיכל). הנתבע 2 אישר בחקירתו כי התובע פנה אליו בענין זה, אך תשובתו היתה שאין הוא מתענין בהתחייבות של הקבלן מול הקק"ל, אלא בממצאי המעבדה בלבד, האם הבטון עומד בתקן. הנתבע 2 אישר למעשה שהתובע הציע לו להרוס את הרצפה.(עמ' 21 לפרטיכל).
2.9 לאחר שהנתבעת סרבה להרוס את הרצפה בעצמה, ונתבע 2 הודיע לתובע שיש לחכות 90 יום כדי לערוך בדיקה נוספת, בצע התובע את פעולת ההריסה והבניה מחדש. (עמ' 10 לפרטיכל). כדי לקבל סדרי גודל, הקבלן התחייב מול הקק"ל לגמור את ביצוע הפרויקט כולו (מגדל הנצחה בגובה של 12 מ') במהלך תקופה של 60 יום בלבד. (עמ' 6 לפרטיכל).בצוע הרס הרצפה ובנייתה מחדש נעשה החל מ14.1.05 , אז בוצע ניסור הרצפה, הוצאתה מהמקום בעזרת מנוף הזמנת בטון חדש מחברה אחרת נעשה ביום 31.1.05,והזמנת ברזל ליציקה המחודשת באמצע חודש פברואר 05. (מתוך מסמכי הקבלות). היציקה המתקנת היתה כ-40 יום לאחר היציקה החדשה. (עמ' 3 לפרטיכל).
2.10 הוצג מכתב שכתב נתבע 2 לתובע, (ת / 3) לפיו מצויין כי בביקור שהיה במקום ביום 20.12.04 סוכם כי תוזמן בדיקת מעבדה לגיל 14 יום. עוד נרשם במכתב זה כי הנתבעת מחוייבת כלפי התובע לגבי חוזק הבטון, וצויין כי ביום 26.12.04 תערוך מעבדת סיסטם בדיקת בטון, דהיינו בדיקה של גיל 14 יום וכן ישברו גלילים בגיל 28 יום לצורך בדיקתם. בדיקת הנתבעת לאחר 15 יום קבעה כי הבטון אינו עונה לדרישות התקן. (נספח ג' ל- ת/2). בדיקת 28 יום שהוזמנה ע"י קק"ל קבעה אף היא כי הבטון לא עומד בתקן.
2.11 הנתבעת טענה כי בצעה בדיקה מחודשת של הבטון ביום 25.2.05.(כחודשיים וחצי לאחר היציקה). על נסיבות הבדיקה העידו מנהל הנתבע ומבצע הקידוח מר רביבו. רק שניהם היו באתר במעמד לקיחת הדגימה ללא נציגי התובע. הדגימה נלקחה מהמשטח שהונף והוצא, לאחר שמצאו אותו באקראי,מוטל מתחת לענפי עצים. הבדיקה קבעה כי הבטון עונה על דרישות התקן. (נספח ד' ל- נ/4).
3. דיון לענין האחריות
3.1 צורף התקן הישראלי ת"י 118 מדצמבר 1986. התקן קובע את הכללים לקביעת חוזק הבטון ועמידה בתקן. בסעיף ההגדרות (3.7)נקבע כי
"חוזק אופייני של הבטון בלחיצה - חוזק הלחיצה של הבטון FCK במגפ"ס (מגאפסקל) בגיל 28 ימים, שעליו מבוסס תוכן המבנה או האלמנט." החוזק האופייני בלחיצה לבטון ב-30 נקבע 30 בטבלה בס' 4 בנוסח התקן. ההתאמה לתקן נמדדת לפי ערכי הטבלה שבס' 10. ס' 8 מתייחס לגיל הבטון בעת הבדיקה וקובע כי לצורך קביעת התאמת בטון כלשהו לדרישות חוזק הלחיצה המפורטות בתקן ייבדק הבטון בגיל 28 ימים. כדי לקבל אומדן על חוזק הבטון בגילים שונים מ-28 יום נוהגים במפורט בתקן ישראלי 466 חלק 1. ס' 3.2.3.2. לת"י 466 קובע כי מותר למתכנן שלד של בנין לדרוש את בדיקת חוזק הבטון בגיל 60 יום או בגיל 90 יום בנוסף לבדיקה בגיל 28 יום (שרק היא קובעת את סוגו) כך נכתב שם. ס' 11 לת"י 118 שכותרתו
מקרים מיוחדים (תוקן ביולי 1992 והחליף את הסעיף הקודם) קובע כי אם לא נטלו מדגמים מבטון טרי או אם התוצאות לא התאימו לממצאי הטבלה, מותר ליטול מאותו חלק מבנה גושים מייצגים בתנאי שגיל הבטון בעת הוצאת הגושים לא יהיה מעל 90 יום. מוציאים גושים מייצגים מהמבנה רק בתיאום עם המהנדס האחראי. ועוד נקבע שם כי בטון המבנה עומד בדרישות החוזק אם התאימו דרישות הבדיקה לדרישות ס' 10 . בבדיקה חוזרת אין מביאים בחשבון את תוצאות הבדיקה הקודמת.
3.2 נקבע בת"י 118 המפנה לת"י 466 חלק 1 כי רק בדיקה בגיל 28 יום היא הקובעת את סוג הבטון. דהיינו בטון ב-30 יהיה כזה אם בגיל 28 יום החוזק האופיני בלחיצה יהיה 30 מגאפסקל. לבטון זה יכול להיות במועד מאוחר יותר
חוזק המאפיין בטון ב-30, אם בדיקה מראה כך לפני תום 90 יום.
3.3 ברור מהנתונים שלפני, שהם פרי בדיקה הן של התובע והן של הנתבעים כי בגיל 28 יום הבטון לא ענה לדרישות התקן של בטון ב-30.
3.4 דחיתי את טענת הנתבעים כי מלאו את חלקם באספקת הבטון המוזמן, טענה שבקשו להוכיח על ידי בדיקה נוספת שערכו לטענתם 73 ימים לאחר תאריך היציקה . הנתבעים לא הרימו את הנטל לשכנע באמיתותה של בדיקה זו מהטעמים המצטברים הבאים :
א. לפי דרישות הקונסטרוקטור והמהנדס, הוזמן בטון ב-30 לצורך יציקת הרצפה. לפי ממצאי המעבדות (מטעם שני הצדדים) בגיל 28 יום, הסתבר כי הבטון שסופק אינו עומד בדרישות התקן, ולפיכך לא ניתן לאפיין אותו כבטון מסוג ב-30 לפי הוראות התקן. מכאן, שלא סופק מה שהוזמן.
ב. הנתבעים טענו כי בצעו בדיקה חוזרת 73 יום לאחר ביצוע היציקה.בעת לקיחת דגימה כזו לא היה נוכח אף אחד מהצד התובע או מאת המזמין , הקק"ל. הנתבעים ידעו שהענין במחלוקת, ידעו שקיימת דרישה לפיצוי בגין נזקים, ולכן היה עליהם לוודא שבמקום יהיה נוכח נציג התובע בעת לקיחת דוגמת הקידוח. לא רק שלא הוזמן נציג התובע, אלא הנתבע 2 העיד כי הגיע למקום עם עובד המעבדה ביום שבת. (עמ' 21 לפרטיכל). הנתבע 2 חשב שתוך כדי ביצוע הקידוח הגיע למקום הגיס של התובע, אך לא היה בטוח בכך. עובד המעבדה מאשר נחרצות כי רק הוא ונתבע 2 היו בשטח במהלך לקיחת הדגימה. (עמ' 18 לפרטיכל).