פסק-דין בתיק א 19143/06

התובע, יליד 1953, עותר לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו באירוע מיום 19.12.04, עת החליק על גרם מדרגות שברכוש המשותף המצוי בבניין "הדר דפנה", שהיה שמנוני ורטוב לטענתו, נפל ארצה ונחבל בידו השמאלית.

הנתבעת 1 היא החברה המתפעלת, נותנת השירותים והמנהלת של בניני הדר דפנה, והנתבעת 2 היא מבטחתה בביטוח צד ג'.

התאונה ארעה לעת שהיה התובע בדרכו לעבודה והיא תאונת עבודה.

בכתב הגנתן הכחישו הנתבעות חבות, אירוע, נזק והקשר הסיבתי ביניהם.

להוכחת מצבו של התובע הגישו הצדדים חוות דעת בתחום האורטופדי: פרופ' אנגל מטעם התובע העריך נכותו בעקבות חבלה בשורש כף יד שמאל בשיעור 10% לפי סעיף 35(1)ב לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1967 (להלן: "התקנות"). מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעת ד"ר ז'טלני שהעריך שלתובע לא נגרמה נכות תוצאת התאונה.

בית המשפט מינה מומחה מטעמו, ד"ר לוינקופף, אשר מצא שהתובע סבל משבר ללא תזוזה שהתחבר היטב, והעריך נכותו בשיעור 10% בגין פגיעה בשורש כף יד שמאל והגבלה בטווח התנועה ביישור מותאם לסעיף 41(10)ז לתקנות.

מטעם התובע העידו הגב' גילה פליישר ומר יעקב פרידמן, שניהם עובדי "דן", והתובע בעצמו. כן הוגשו מסמכים ותמונות מקום האירוע הנטען.

מטעם הנתבעות העיד מר פנחס רביד (להלן: "רביד"), מנהל חב' תחזוקת הדר דפנה. כן הוגשו מסמכים.

עיקרי העובדות הצריכות לענייננו, שהוכחו כדבעי:

1. התובע, יליד 1953, עובד חברת "דן" במועדים הרלבנטיים וכיום, שמשרדיה מצויים בבית הדר דפנה ברחוב שאול המלך בתל אביב.
2. ביום 19.12.04 הגיע התובע לעבודה, החנה את רכבו, והשתמש במדרגות שירות, הנמצאות בשטח הציבורי בבניין, והמובילות מהחנייה אל משרדי "דן", בהם הוא עובד.
3. לעת שימושו של התובע במדרגות, היו על המדרגות כתמי רטיבות ולכלוך (עדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול). התובע החליק (עדות התובע בעמ' 7 לפרוטוקול), נפל ונחבל בידו השמאלית.
4. המדרגות משמשות מעבר להוצאת אשפה למסעדה הממוקמת בבניין ולמעבר מנקים של גורמים נוספים המצויים בבניין כגון פרקליטות וגורמים פרטיים. מדרגות אלה הוגדרו כ"מקום קריטי" וכ"מקום בעייתי" מבחינת ניקיון והיו כר לנפילות קודמות (עדות רביד בעמ' 16 ו- 19 לפרוטוקול, עדות פליישר בתצהירה ועדות התובע בעמ' 8 לפרוטוקול).
5. עובר לתאונה עבד התובע ב"דן" בתפקיד ניהולי במשרה מלאה (עדות התובע בעמ' 6 לפרוטוקול), ובמקביל עבד כנהג אוטובוס בשעות הערב ובימי שישי, כפי שעושים מרבית מעובדי "דן" (עדות התובע בעמ' 12 ו- 13 לפרוטוקול).
6. התאונה הינה תאונת עבודה, והתובע פנה למיצוי זכויותיו במוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). לאחר מכן, קיבל התובע זימון למכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שם נבדק ורישיונו להסעה ציבורית, נשלל. עקב כך, מנוע התובע מלנהוג באוטובוס, בעבודתו או בכלל, כפי שנהג עובר לתאונה.

עיקרי טענות הצדדים בסיכומיהם:

התובע בסיכומיו חוזר על גרסתו לאירוע, לפיה החליק במדרגות בית "הדר דפנה" אותו מנהלת הנתבעת 1, המשמשות בין היתר את העובדים בדרכם ממגרש החנייה אל מקום עבודתם. לטענתו, התרשלה הנתבעת באחזקת המדרגות שכן ידעה שהמדרגות מלוכלכות ורטובות מטפטוף  / מריחה של שקיות זבל שהובלו ממסעדה שמצויה במקום למיכל אשפה גדול שברחוב, כמו גם על מקרי נפילה נוספים באותן מדרגות. התובע מפנה לתמונות מקום האירוע ולעדות רביד, עד הנתבעת, לפיה המדרגות מלוכלכות ושהמסעדה היא הגורם העיקרי לכך. התובע טוען להעדר רשלנות תורמת, שכן אין המדובר במפגע בולט המושך תשומת לב אלא במפגע נסתר וקשה להבחנה.

טענות התובע באשר לנזקיו ושיעורם יבחנו בשלב הדיון בראשי הנזק.

הנתבעות בסיכומיהן טוענות שהתובע לא הוכיח את עובדות התביעה. לטענתן, עסקינן בשני גרמי מדרגות רלבנטיים (עד קומת המבוא ומן המסעדה למטה), ובעדות התובע נמצאה סתירה הנוגעת למיקום הנפילה הנטענת. כן נטען לסתירה בשאלת סיבת הנפילה: רטיבות כולל מעט חול בתצהיר התובע ולחות עם גרגרי חול בתביעה למל"ל מחד, ותמונות ובהן כתמים על פני המדרגות שאינם עונים לתיאור הנ"ל מאידך. עוד נטען, שמצב המדרגות בעת הנפילה הינו עניין עובדתי מובהק, ואין התובע יכול להציע בגינו הצעות עובדתיות חלופיות, יש בכך משום אי-אמירת אמת, ומעידות שלאחר הנפילה תר התובע אחרי עילת תביעה שתאפשר לו פיצוי. מוסיפות הנתבעות וטוענות שבשעת האירוע הנטען, 7:00 בבוקר, עדיין לא נפתחה המסעדה ואין זבל לפנות, ואם פונה זבל ביום הקודם הרי שהכתמים כבר התייבשו ואינם עלולים לגרום להחלקה, או שנוקו שעה לפני שהגיע התובע למקום. הנתבעות מציינות שלא היו עדים לנפילה, עדות התובע הינה עדות יחידה של בעל דין, ולא הובאה כל ראיה חיצונית לעדותו, אף לא מסמך בית החולים.