פסק-דין בתיק א 190304/02

            מבוא

1.         מדובר בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "החוק").

            התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), יליד 1969, נשוי ואב לתשעה ילדים, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 29.9.00 (להלן: "התאונה").

            למען שלמות התמונה, יצויין כי גם שניים מילדיו של התובע (התובעים 2 ו-3), נפגעו בתאונה, ובעניינם, הושג הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 26.10.05.

            הנתבעים אינם כופרים בחבותם לפצות את התובע על פי החוק, והמחלוקת הינה בשאלת גובה הנזק בלבד.

            מהות הפגיעה והנכות

2.         ראשית דבר, יש לציין כי התובע נפגע בתאונה קודמת שארעה לו ביום 20.2.87, בהיותו כבן 17. התובע נלווה לאביו ששימש כמשגיח כשרות במפעל למצות בירושלים, ונפגע ממכונה ליצור מצות, באופן שידו השמאלית, היד הדומיננטית, נקטעה 3 ס"מ מתחת למרפק (להלן: "הפגיעה הקודמת"). נכותו של התובע, בגין הפגיעה הקודמת הינה, בשיעור של 60% (עדות ד"ר לידור, עמ' 15 לפרוטוקול).

3.         בגין התאונה נשוא התביעה, סבל התובע פגיעה נוספת בידו השמאלית, שכללה שבר תת ראשי של עצם הזרוע ושבר ריסוק של הקונדיל המדיאלי במרפק שמאל. כן סבל התובע, משבר פריקה של קרסול ימין.

            התובע אושפז בבי"ח איכילוב ונותח, לצורך קיבוע השברים במרפק ובקרסול.

4.         ד"ר קובי לידור אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, ציין בחוות דעתו כי בבדיקת התובע נמצאו קיבוע של מרפק שמאל, בזווית של 40 מעלות, ללא יכולת כיפוף וישור וכן תפיחות של הקרסול ותחושה מופחתת, בהתאם לעצבוב העצב הפרוניאלי השטחי. ד"ר לידור, העריך את נכותו של התובע, בשיעור של 30%, בגין קשיון לא נוח של המרפק ובשיעור של 5%, בגין הפגיעה בקרסול ובסה"כ, נכות משוקללת בשיעור של 34%, ללא קשר לנכות בגין הפגיעה הקודמת.

5.         ד"ר לידור נחקר על חוות דעתו ולמעשה, הצדדים אינם חולקים על ממצאיו ועל הנכות שנקבעה על ידו אלא שלטענת ב"כ הנתבעים, יש לשקלל את הנכות שנקבעה בגין התאונה, בהתחשב בנכות בגין הפגיעה הקודמת, בשיעור של 60%, כך שהנכות שהוסבה לתובע, כתוצאה מהתאונה, מסתכמת בשיעור של 12%.

בעניין זה, עלינו לשוב לאבחנה היסודית בין המונחים "נכות רפואית" ו-"נכות תפקודית" והלכה היא כי בגדר קביעת הנכות הרפואית, המשמשת אבן בוחן לחישוב הנזק הלא ממוני, אין להתחשב בנכויות קודמות בעוד שבהערכת הנכות התפקודית, תובא בחשבון  נכות קודמת בה לקה הנפגע עובר לתאונה, ראה לעניין זה ע"א 589/89 רקוביצקי נ' יעקובוב ואח', פ"ד מז (1) 726.

6.         לפיכך, ראיתי לאמץ את חוות דעתו של ד"ר לידור ולקבוע כי נכותו הרפואית של התובע, כתוצאה מהתאונה, הינה בשיעור של 34%, ללא קשר לנכותו בגין הפגיעה הקודמת.

            הנכות התפקודית

7.         בהערכת הנכות התפקודית, יש כאמור להביא בחשבון את הנכות בגין הפגיעה הקודמת. יודגש כי מדובר, בנסיבות העניין, בנכות משמעותית, בשיעור של 60%, בגין קטיעת יד שמאל אשר נודעת לה, השפעה של ממש, על יכולת תפקודו וכושר השתכרותו של התובע.

            בשקלול הנכות תולדת התאונה, בהתחשב בנכות הקודמת, אכן מדובר בתוספת נכות בשיעור של 12%, אלא שבענייננו, לאור מהות הפגיעה הקודמת ועיסוקו של התובע כתלמיד ישיבה, לא ראיתי צורך לכמת את הנכות התפקודית ואתמקד בהשלכותיה של הנכות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בפגיעה ביכולת התפקוד של התובע, לעומת מצבו עובר לתאונה.

8.         התובע ציין בתצהירו ובעדותו כי כתוצאה מפגיעתו בתאונה, איבד את יכולת הכיפוף ויכולת התנועה האקטיבית בגדם וכפועל יוצא מכך, נאלץ לעבור להשתמש בפרוטזה חדשה שהותאמה למצבו.

            התובע ציין בעדותו כי לאחר הפגיעה הקודמת, למד להשתמש ביד הימנית, לצורך כתיבה וביצוע פעולות אישיות וכי השתמש ביד שמאל, כיד עזר. התובע הודה בעדותו כי גם עובר לתאונה, השתמש בפרוטזה עם אצבעות קבועות, כך שלא היתה לו יכולת אחיזה ותפיסה ביד השמאלית, אך ציין כי יכול היה לכופף את המרפק בעזרת תנועת המפרק ואילו כיום, בגין הקשיון במפרק המרפק, איבד את יכולת התנועה האקטיבית ביד הפגועה וכתוצאה מכך, את היכולת להשתמש ביד הפגועה, כיד עזר.

9.         בנקודה זו, ראיתי לציין כי התרשמתי מכנות ואמינות עדותו של התובע אשר לא ניסה לגמד את השלכות הפגיעה הקודמת או להפליג במגבלותיו כיום. בעניין זה, אין בידי לקבל טענת ב"כ הנתבעים כי עדותו של התובע התגלתה כבלתי אמינה שכן התובע טען בתביעתו להפסדים שאינם קיימים. יצויין כי התובע ציין בתצהירו שלא נגרמו לו הפסדי השתכרות (סעיף 33 לתצהיר) ואף בעדותו, לא טען להפסדים כלשהם.

10.        אשר לפגיעה ביכולת התפקוד של יד שמאל, הרי עדותו של התובע, נתמכת בעדותו של ד"ר לידור, אשר ציין כי עובר לתאונה, התובע יכול היה להשתמש ביד הפגועה כיד עזר ולמרות שהתובע השתמש, גם עובר לתאונה, בפרוטזה עם אצבעות קבועות, הרי שיכול היה להשתמש בפרוטזה עם קרס המאפשרת אחיזה ותפיסה ואפשרות זו, נשללה ממנו עקב הפגיעה, וכדבריו: "אם המפרק (מפרק המרפק -ב.ט.), מתפקד, קל יותר להתאים פרוטזה, אפילו חדשה יותר או עתידית. כשאין מרפק יש בעיה בתפקוד. יש בעיה עם התפקוד לצורך כיפוף היד". ד"ר לידור, הוסיף והשיב כי יכולת הכיפוף במרפק, משפיעה על היכולת להשתמש ביד כיד עזר, כ"קונטרה" ליד הבריאה, לצורך פעולות דוגמת אחיזת וחיתוך לחם (עמ' 15 ועמ' 17 לפרוטוקול).