פסק-דין בתיק א 16889/05

1.         התובע, ישראלי המתגורר בארצות הברית, עוסק, בין השאר במסחר בשעונים. הנתבעת הינה חברה הנותנת שירותי הובלה ומשלוח בינלאומיים.

2.         אין חולק כי בתאריך 14.1.04 התקשרו הצדדים בהסכם לביצוע משלוח לארה"ב. המשלוח כלל שעונים ואריזותיהם. בהגיע המשלוח ליעדו התברר, כי הוא מכיל את אריזות השעונים בלבד, ללא השעונים.

3.         המשלוח לא בוטח.

4.         כתוצאה מאבדן השעונים נגרם לתובע נזק בגובה עלות השעונים בסך 26,740 $ ואבדן הרווח שהיה צפוי ממכירתם, שהוערך על ידי התובע בסכום של כ-12,000 $.

5.         לב המחלוקת בין הצדדים נעוץ למעשה בשאלה, אם נדרשה הנתבעת על ידי התובע לבטח את המשלוח, אם לאו.

6.         מטעם התובע העידו התובע בעצמו, גיסו של התובע - מר חנן שלאין (להלן - "שלאין"), שלבקשת התובע התערב בעניין לאחר שהמשלוח הגיע בחסר לתובע בארצות הברית, ומר דני פייזר (להלן - "פייזר") מנכ"ל חב' אורסיה, ממנה נרכשו השעונים על ידי התובע וממנה יצא המשלוח.

            מטעם הנתבעת העידו מר יוסי לנדאו (להלן - "לנדאו") - מנהלה של הנתבעת ומר חגי רז (להלן - "רז"), השליח מטעם הנתבעת, אשר אסף את המשלוח מאורסיה והביאו לממ"ן - מסוף המטענים בשדה התעופה.

7.         מן העדויות שנשמעו עולה התמונה הבאה:

            התובע, ישראלי המתגורר בארצות הברית, נהג לרכוש שעונים בישראל ובארצות אחרות, לייצאם לארצות הברית ושם למכרם במחיר גבוה יותר. בין השאר, נהג לרכוש שעונים מחב' אורסיה שמושבה בתל אביב. נוהג העבודה בין התובע לבין אורסיה היה, כפי שהעיד מר דני פייזר מנהל אורסיה, כי התובע היה מזמין משלוח של שעונים, והמשלוח היה מגיע אליו בדרך של "ליווי נוסע". לעיתים היה "ליווי נוסע" נעשה באמצעות התובע בעצמו ולעיתים על ידי אדם אחר, שהתובע מינה. תהליך משלוח השעונים באמצעות "ליווי נוסע" משמעו - שהמשלוח היה נמסר לעמיל מכס בשדה התעופה. עמיל המכס היה מסדיר את כל מסמכי המכס המתאימים לצורך הייצוא, ומוסר את החבילה לנוסע בעת עלייתו למטוס. חב' אורסיה לא הייתה כלל מעורבת בשאלת ביטוח המשלוח באמצעות "ליווי נוסע".

8.         העסקה נשוא התביעה, הייתה העסקה הראשונה שנעשתה בין התובע לבין אורסיה, כאשר השעונים היו צריכים להגיע לתובע בארה"ב, לפי הוראתו, באמצעות חברת משלוחים - הנתבעת, ולא באמצעות "ליווי נוסע".

            כשבוע ימים לפני ה-14.1.04 התקשר התובע עם אורסיה, באמצעות פייזר, וביצע הזמנה של 9 שעוני רולקס, בסכום כולל של 26,740.50 $. התובע נדרש לבצע העברה בנקאית של סכום הרכישה, וביום 12.1.04 התקבל התשלום בחשבון הבנק של אורסיה (נספח ג' לתצהירו של פייזר). משהתקבל התשלום, אורגן המשלוח באורסיה ב-2 חבילות: חבילה קטנה, שהכילה את השעונים בלבד, וחבילה קצת יותר גדולה שהכילה את האריזות הריקות של השעונים. בשיחה טלפונית בין התובע לפייזר נמסר לפייזר כי שליח מן הנתבעת יבוא לאסוף את המשלוח.

9.         החבילה נאספה מאורסיה על ידי רז רק למחרת היום, ב-15.1.04. רז קשר את שתי החבילות בנייר מדבק לחבילה אחת, והחבילה המאוגדת נמסרה לממ"ן באותו יום בשעות אחה"צ, והוטסה לארצות הברית ביום 20.1.04, כעולה מדו"ח ממ"ן שצורף כנספח א' לתצהירו של רז. על הדו"ח מופיע מספר רשומון היצוא הזהה לרשומון שהוכן עבור המשלוח (נספח ד' לתצהיר התובע), וכן כי מדובר בחבילה אחת שמשקלה 5 ק"ג.

10.       העובדות שתוארו לעיל, עולות כאמור מעדויות הצדדים מבלי שצד חולק על נכונותן והן מבוססות היטב בראיות שהגישו, ולמעשה זוהי תשתית ראייתית שאינה במחלוקת בין הצדדים.

11.       לעומת זאת, תוכן ההתקשרות בין התובע לבין הנתבעת, בכל המתייחס למשלוח נשוא התביעה, ואופן קבלת המשלוח בארצות הברית, שנויים במחלוקת קשה בין הצדדים:

12.       גרסת התובע כפי שעולה מתצהירו ומחקירתו הנגדית הינה, כי בסמוך לאחר ביצוע הזמנת השעונים מאורסיה, התקשר לחברה הנתבעת ושוחח עם לנדאו טלפונית, והזמין ממנו איסוף של השעונים מחב' אורסיה ומשלוח השעונים לארה"ב. לטענת התובע, הוא נדרש על ידי לנדאו לשלוח למשרדי הנתבעת פקס. עם כל הפרטים, וכך עשה באופן מיידי. העתק הפקס. צורף כנספח ה' לתצהירו, ובו נאמר כדלקמן (נספח ה' לתצהיר התובע):

            " יוסי שלום,

            יש חבילה של שעונים לאסוף ב-אורסיה ברח' אבן גבירול 17 ת"א. מס' טלפון 03: 6857520.

לעשות ביטוח בסכום 27,000 $.

            ולשלוח אלי לניו-יורק.