פסק-דין בתיק א 14053/03

ה ע ו ב ד ו ת  ו ה מ ח ל ו ק ת

הנתבע 1 (להלן: ,,המושב") הנו כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בעירבון מוגבל.

המושב הוקם על קרקע שהוחכרה לו מאת הנתבע 2, מנהל מקרקעי ישראל (להלן: ,,המנהל").

המושב יזם שינוי תכניתהמתאר החלה על הקרקע, שמספרה חש/במ/104, להוספת כ80 מגרשים למגורים (להלן: ,,התכנית"), וזאת - מכח החלטה של מועצת מקרקעי ישראל.

בשנת 1996 הקצה המושב את המגרשים לבני המושב בהגרלה, ואפשר למי מהם שחפצו בכך או לצאצאיהם להעביר את זכותם לאחרים שאינם בני המושב, בכפוף לכך שיאושרו בוועדת קבלה ויעמדו בשאר התנאים שקבע המושב, כמפורט בחוזר מיום 25.12.95, אשר הופץ בין חבריו, ובו תיאור הליך ההגרלה ופירוט התנאים להשתתפות והקצאת המגרשים (נספח א' לכתב התביעה - להלן: ,,החוזר").

בחוזר דלעיל (סעיף ה(7)) נקבע, בין יתר התנאים, כתנאי למתן המלצת המושב למנהל, כי:

"מועמדים אשר אינם בנים של חברי האגודה יחויבו בתשלום השתתפות תשתיות קיימות בסך 25,000$."

יוער כי בנוסף לסך 25,000 הדולר דלעיל שנדרשו מי שאינם בנים של חברי האגודה לשלם עבור תשתיות קיימות, הרי שכל המשתכנים במגרשים שבהרחבה נדרשו לשלם סך של 25,000 דולר בגין פיתוח תשתיות ייחודיות למגרשים (ראו סעיף ג(1) לחוזר).

התובעים רכשו מגרשים מבני המושב אשר זכו בהם בהגרלה ונשאו בתשלום הסך של 25,000 דולר בגין התשתיות הקיימות.

גביית דמי התשתיות הקיימות, בסך 25,000 דולר, מן התובעים הנה סלע המחלוקת בתיק שבפניי.

טענות הצדדים בתמצית הנן כדלקמן:

לטענת התובעים, הסך של 25,000 דולר ארה"ב בגין תשתיות קיימות נגבה מהם שלא כדין, ועסקינן בדרישה בלתיחוקית. לדידם, הוטעו הם מצד המושב והמנהל לחשוב שהמושב זכאי לגבות דמי השתתפות בתשתיות קיימות, בעוד שלמעשה, לא היה זכאי עלפי דין לעשות כן. בפעולתו זו, אם כן, עשה המושב עושר ולא במשפט, ועלכן חייב הוא להשיב להם את הסכום בו התעשר על חשבונם.

מנגד טוען המושב, כי דרישתו לתשלום עבור תשתיות קיימות הייתה דרישה לגיטימית לחלוטין, וכי אין עסקינן בדרישה בעלמא שאין לה כל בסיס.

באשר למנהל טוענים התובעים, כי זה פעל שלא כדין, התרשל בפיקוח על פעולות המושב וחרג מסמכותו בכך שנתן בידי המושב את הכוח שאפשר לו לגבות דמי השתתפות בתשתיות הקיימות.

המנהל, מצדו, שולל טענות התובעים מכול וכול. לטענתו, דין התביעה - להידחות, הן מן הטעם שלא התרשל הן מן הטעם שהתובעים חתמו על כתבי ויתור.

המנהל הגיש הודעת צד ג' כנגד המושב.

ד י ו ן  ו ה כ ר ע ה

א)          האם היה המושב רשאי לגבות מן התובעים את דמי ההשתתפות בתשתיות הקיימות?

התובעים טוענים כי תשלום דמי התשתיות הקיימות שגבה המושב הנו תשלום בלתיחוקי. לטענתם, המושב אף ידע זאת, ולכן לא דיווח למנהל על גבייתו. התובעים לא היו מודעים לכך שמדובר בתשלום בלתיחוקי, ואילו ידעו, לא היו משלמים - כך לטענתם.

1.         בשנת 1993 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל, בתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לחוק מנהל מקרקעי ישראל, התש"ך1960, החלטה בדבר כללים להקצאת מגרשים למטרת מגורים, הידועה כהחלטה מס' 612 (להלן: ,,החלטה 612").