פסק-דין בתיק א 11177/03

זאת תביעה שהוגשה על ידי משכירת הדירה ברחוב פנחס מרגולין 21 בחיפה כנגד השוכרים והערבים להם בגין דמי שכירות, ארנונה והוצאות נוספות שלא שולמו. הנתבעת 2 נמחקה לבקשת התובעת. כנגד כל הנתבעים האחרים ניתן פסק דין בהעדר הגנה. הנתבע 4 הגיש ביום 12.7.04 בקשה לביטול פסק הדין בטענה שלא זומן כדין. בסופו של דיון החליטה הרשמת לבטל את פסק הדין ולתת לנתבע 4 רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערבות בנקאית או מזומן. לא הוגש כל כתב הגנה, ומכיוון שלא הוגשה גם בקשה לרשות להתגונן לא ברור מהו כתב ההגנה.

אפשרות אחת היא לראות את כתב ההגנה כתצהיר הבקשה לביטול פסק הדין. ואולם, כפי שקבעה הרשמת, אין בתצהיר כל טענה נגד התביעה. לפיכך, לא אראה בתצהיר כתב הגנה. מתוך החקירה שכנגד והסיכומים שהוגשו בבקשה לביטול פסק הדין עולה טענת הגנה של הנתבע 4 והיא שהוא כלל לא חתם על ערבות ולא חייב בה. על כן, זאת טענת הנתבע 4 ובה יש לדון.

הנטל להוכיח את חתימת הנתבע 4 מוטל על פי הדין על התובעת הטוענת לחיובו של הנתבע 4 על פי חתימתו. התובעת לא הביאה חוות דעת של מומחה להשוואת כתבי יד אלא הוכיחה את החתימה על ידי עדותה שלפיה הנתבע 4 חתם על החוזה במעמדה ביום 17.3.02 בדירה בבת גלים, מקום בו רשמה את פרטיו, מקצועו, מקום מגוריו ומספר הטלפון שלו. אין חולק, שמספר תעודת הזהות שנרשם אינו מספר תעודת הזהות של הנתבע 4. מנגד, הנתבע 4 טוען שלא חתם על החוזה כערב או בדרך אחרת.

יש כאן איפוא גרסה מול גרסה. אני מעדיף את גרסתה של התובעת על גרסתו של הנתבע 4 מן הטעמים הבאים, בנוסף על התרשמותי מעדותם של הצדדים, כאשר עדותה של התובעת היתה אמינה בעיניי ואילו עדותו של הנתבע 4 היתה מתחמקת ובלתי אמינה:

א.       בבקשה שהגיש הנתבע 4 לביטול פסק הדין צירף תצהיר שבו טען בסעיף 6 ".. ניתן כנגדי פסק דין בהעדר הגנה בתיק הנ"ל, בגין ערבות לטובת המשיבה ושחתמתי עליה לחובות של הנתבעים 1 ו-2 בתיק הנ"ל". מכאן, שבתצהיר הודה הנתבע 4 שחתם על הערבות לטובת הנתבעים 1 ו-2.

ב.       אף אם נניח שהנתבע 4 לא התכוון בתצהירו להודות בחתימתו על כתב הערבות, הרי למרות שהגיש בקשה לביטול פסק הדין שבה העלה לראשונה את טענותיו, לא טען אף לא בחצי מילה כאילו חתימתו לכאורה על כתב הערבות אינה חתימתו והיא מזויפת. אף שהנתבע 4 הגיש את בקשתו בטענה של העדר המצאה שאינה מחייבת דיון בסיכויי ההגנה, הרי כאשר יש טענה ניצחת כזו, צפוי ובלתי אפשרי אחרת שהטענה תעלה. כבישת הטענה מצביעה על כך שהיא אינה נכונה והועלתה רק במאוחר.

ג.       הטענה הועלתה לראשונה במסגרת החקירה הנגדית על התצהיר בבקשה לביטול פסק הדין. לא כתוב מה השאלות אבל נראה מתוך התשובות שהנתבע 4 לא נשאל אם זו חתימתו אלא יזם את העלאת הטענה. בתצהיר העדות הראשית מטעמו הסביר הנתבע 4 שלא העלה את הטענה מיד משום שהובטח לו על ידי בני משפחתו של הנתבע 1 שאין צורך בעירוב הערכאות או המשטרה והחוב ייפתר בקרוב. אני דוחה הסבר זה כבלתי סביר. זה היה יכול להיות הסבר לכך שהנתבע 4 לא פנה כלל לבית המשפט. העובדה היא שהוא פנה לבית המשפט בבקשה לביטול פסק הדין בחודש יולי 2004 ואילו היתה בידו טענה זו היה מעלה אותה מיד. אין שום סיבה לכבוש את הטענה עד ינואר 2005, מועד החקירה הנגדית. זכויותיהם של הנתבעים 1 ו-2 לא היו נפגעות ולא היתה שום הפרעה לסידור העניין אילו טען הנתבע 4 שזו אינה חתימתו. על כן, אין הסבר לכבישת הטענה והדבר מצביע על כך שהיא אינה נכונה.

ד.       גם בחקירתו בפניי ענה הנתבע 4 ביחס לנושא זה תשובות מתחמקות ובלתי מספקות. כך לשאלה מדוע לא טען תחילה שהחתימה שלו מזויפת ענה "לא קבלתי...לא ראיתי...ראיתי רק...מה הטענה?". כאשר נתבקש להצביע איפה טען שהחתימה מזויפת אמר שתמיד אמר. זאת למרות שהטענה אינה מופיעה בתצהיר. כאשר נשאל למה לא אמר זאת בין הגשת הבקשה ביולי 2004 לחקירה בינואר 2005 אמר תחילה שהזכרון שלו לא כל כך טוב ואחר כך שיש לו עורך דין שטיפל בעניין. כאשר נשאל אם נכון שלא העלה את טענת הזיוף עקב היחסים האישיים בינו לבין משפחת הנתבע 1 ענה תחילה לא לעניין ובסוף אמר שזה לא נכון. כשנשאל מה לא נכון אמר שהוא ביחס טוב עם המשפחה. זאת אומרת שזה כן נכון. גם עקב כך וגם עקב התרשמותי הכללית מעדותו של הנתבע 4 אינני מאמין לעדותו.

ה.       הנתבע טען שביקש להגיש תלונה למשטרה ולא קבלו ממנו משום שתעודת הזהות שנרשמה אינה שלו. קשה להאמין לכך שכן הוא לא התלונן על זיוף תעודת הזהות אלא על זיוף חתימתו ואין זה משנה מה תעודת הזהות שנרשמה. על כל פנים, העניין לא הוברר ולא אקח אותו בחשבון.

לפיכך, אני מעדיף את עדות התובעת, לפיה הנתבע 4 חתם על ערבותו בפניה,  על פני עדות הנתבע 4 לפיה לא חתם על הערבות. מכיוון שאין שום טענות אחרות דין התביעה להתקבל.

אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע 4 לשלם לתובעת  14,923 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.6.03 ועד לתשלום המלא בפועל וכן אגרות המשפט ועוד שכר טרחת עורך דין, בהתחשב גם בתשלום המאוחר של האגרה וגם בצורך לקיים ישיבת הוכחות בנוסף על הגשת התביעה והדיון בבקשה לביטול פסק הדין, בסך 5,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

המזכירות תעביר לידי התובעת על ידי בא כחה את הערבות הבנקאית שהופקדה לצורך מימושה.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים

ניתן היום כ"ו בטבת, תשס"ו (26 בינואר 2006) בהעדר הצדדים.

011177/03א  110 עליזה שפר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: