פס"ד בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

בפני תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין.

רקע:

הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ב- 1995.

בטרם הכירו, רכשה התובעת ביום 8.7.91 דירת מגורים (להלן: " הדירה").

כעבור מספר חודשים עבר הנתבע להתגורר איתה  בדירה, ללא תמורה ובהמשך הועברו אליו 1/3 מהזכויות בדירה.

הצדדים הגישו תביעת גירושין לבה"ד הרבני.

ביום 10.5.09 בהסכמת הצדדים, ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק שיתוף. אפשרתי לתובעת לרכוש את חלקו של הנתבע בדירה. הורתי לנתבע לעזוב את הדירה תוך חודשיים. הוריתי להעביר אליו מקדמה ע"ח הסכום שיגיע לו ממכירת הדירה (אם מגיע) וזאת כדי שיוכל לשכור לעצמו מקום מגורים חלופי.

השאלה שנותרה במחלוקת האם אכן מגיע לנתבע שליש מהסכום שיתקבל ממכירת הדירה או חלק ממנו.

בעניין זה  ביקשו  הצדדים להגיש  סיכומים שיתבססו על המסמכים המצויים בתיק.

לצורך הערכת שווי הדירה מונה שמאי מטעם בית המשפט שקבע ששווי הדירה בשוק החופשי הוא 700,000 ש"ח וערך ההשקעה שהושקעה בדירה בשנת 1999 לשיפוצים הוא 78,000 ש"ח .

טענות התובעת :

1. התובעת רכשה את הדירה בשנת 1991 לפני הכרותה עם  הנתבע.
2. הנתבע עבר להתגורר עם התובעת והשניים חתמו על כתב התחייבות למגורי הנתבע בשכירות ללא תמורה (נספח ג').
3. הנתבע נטל הלוואה על סך 40,000 ש"ח והחתים את התובעת ללא ידיעתה, על משכנתא בסכום זה ושיעבר את זכויותיה בדירת המגורים לטובת המשכנתא.כשהוא מסביר לה שמדובר בצעד פורמלי בלבד (נספח ד').
4. בחודש יוני 92 חתמו הצדדים על הסכם מכר בו נקבע  שהתובעת מוכרת את הדירה לנתבע תמורת הסך של 200,000 ש"ח  (נספח ה').
5. ב-חודש יולי 92 הצדדים ערכו "הסכם בין ידועים בציבור" אשר קובע שהנתבע שילם  מתוך 200,000 ש"ח שנקבעו בהסכם המכר רק 40,000 ש"ח ולכן הוא חייב סכום של     160,000 ש"ח. בדירה יתגוררו הצדדים ובתה של התובעת. תרשם הערת אזהרה לפיה הנתבע לא יוכל למכור את הדירה ובכל עת שהתובעת תרצה, הנתבע יעביר לה את הדירה במתנה כנגד החזר 20% מערכה (נספח ו').
6. ב - 24/3/94 קיבלה התובעת מכתב ממנו נודע לה שהזכויות בדירה עברו על שמו של הנתבע.
7. ב- 22/9/97 חתמו הצדדים על יפויי כוח בלתי חוזר לפיו הנתבע  מעביר חלק מזכויותיו לתובעת ולבתה - 1/3 לכל אחת.
8. כיום על  שמה ועל שם  בתה הבכירה רשומות 2/3 מהזכויות בדירה ועל שם  הנתבע  1/3.